אז ככה.. נתחיל עם זה שאני כבר בקייפטאון חודש.. הגעתי לבית של המשפחה שאצלה אנחנו גרים (משפחת האק), והתחלתי להבין פחות או יותר שזהו, אני כאן,ל 6 חודשים, מתחילים שליחות בדרום אפריקה..
אז מה אנחנו עושים כאן בשליחות? עיקר העבודה שלנו מתרכזת בעיקר במקום שנקרא "ג'י אל סי" או "ג'ואיש לרנינג סנטר" שפירושו "מרכז לימוד יהודי". המקום, שמתפקד במהלך היום כבית כנסת בעיקר, משמש מקום ללימוד, שיחות והרצאות, ומוקד משיכה ליהודים שחיים פה באיזור. אתמול למשל היו כאן אנשי הסוכנות בניסיון לשכנע אנשים לעשות עליה. אנחנו משתדלים ללמוד עם האנשים שמגיעים לכאן כדי להתפלל, לא תמיד זה תלוי בנו, כי הם צריכים להגיע לעבודה בבוקר, אז אנחנו לומדים חצי שעה ככה עם מי שיכול... ואחרי זה אנחנו לומדים עם הרב המקומי .. יש לנו עוד תכנון שכרגע בשלבי הקמה, שהוא קשור לילדים בבתי הספר היהודיים של קייפטאון. יש פה 2 בתי ספר, אחד מוגדר דתי, ובשני יש דתיים פה ושם, אבל הוא בעיקר חילוני.. אז התכנית היא לעשות להם פעילויות בסגנון בני עקיבא וכאלה.. הבעיה היא שבבית ספר החילוני יש תנועת נוער שנקראת "הבונים דרור", תנועה חילונית שמשקפת ניגוד לבני עקיבא, ואפילו יש שם חניכים עם דעות פרו- ערביות.. הזמן שאנחנו עובדים הכי קשה זה שבת. כל שבת המשפחה מזמינה אליה הביתה 40 -50 חבר'ה יהודים, רובם ללא רקע דתי, חלקם מבוגרים וחלקם צעירים, ומראה להם איך נראית שבת יהודית לפי ההלכה. ופה אנחנו נכנסים לתמונה, ומראים להם איך שומרים שבת בלי הרגשת "אי אפשר לעשות כלום", בראש צעיר, בסבבה, מדברים איתם גם על הארץ, וכו'.. בקיצור, מתחברים אליהם..
בזמן הפנוי שלנו אנחנו יוצאים לטייל... איזה מקום מטורף זה קייפטאון.. יש פה הר שהכיפה שלו רחבה ושטוחה, שנקרא "טייבל מאונטיין" או הר השולחן, ועוד הר גבוה ותלול שנמצא במרכז העיר שנקרא "ליינס הד" (ראש האריה). יש פה חופים מדהימים, חלקם עם חול לבן, וחלקם עם סלעים, שעל הסלעים אפשר לראות אריות וכלבי ים, ויש חוף, שעוד לא יצא לנו להגיע אליו, שיש בו פינגווינים.. יום חמישי לדוגמא, נסענו למקום שנקרא "הוט ביי" שזה מין מפרץ ענק ויפה(יש תמונה בחממה שלי) , שהיבשה כמעט סוגרת סביבו ,אפשר לראות שם לוויתנים, ויש נקודות תצפית מסביב לכל המפרץ לאורך הכביש.. יש פה עוד מקומות מעניינים- כף התקווה הטובה,(הנקודה הכי דרומית באפריקה, שבה נפגשים האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס ההודי) חופים עם כרישים...וכו
יש לנו אחלה תנאי מגורים, למשפחה שאנחנו גרים אצלה יש אחוזה, שכוללת את בית המשפחה, בית המשרדים, ששם אנחנו גרים, בית הכנסת, ועוד חדר אוכל גדול ששם אוכלים בשבת.. החדר שלנו גדול ומרווח, יש לנו טלוויזיה בחדר(אין יותר מדי מה לראות, אלא אם כן אתם מבינים אפריקנס וזולו, שהם שפות שמדוברות במדינה, בנוסף לאנגלית..) יש לנו 2 בריכות שחיה, שולחן סנוקר, טניס שולחן, ועוד כל מיני דברים מעניינים..(זה רק בשביל הצעירים שבאים לפה.. באמת!! טוב, זה גם קצת בשבילנו(
.
יש לנו גם רכב צמוד, אבל הבעיה שבדרום אפריקה נוסעים בצד שמאל.. (כן, ההגה בצד ימין, וקרו מקרים, מתוך הרגל, שהנהג התיישב במושב שלידו במקום מול ההגה..). אז זה מתסכל להתחיל לנהוג בצד שמאל, כי צריך להתרגל, וכשאחד מאיתנו נוסע, אז לפני צומת הוא שואל- לאיזה נתיב נכנסים?, וכולם מסבירים לו, ואז הוא יוצא טמבל, למרות ששניה לפני שהוא נכנס לנהוג, הוא הסביר למישהו אחר שהיה על ההגה לפניו איך נוסעים.. בכלל כל הסיפור הזה של הנהיגה בצד שמאל של הכביש משפיע גם על החצייה, אני כמעט נדרסתי כשחציתי את הכביש ולא הסתכלתי לכיוון הנכון.. אז ככה זה בהתחלה, אני כבר התרגלתי, חברים שלי(שהגיעו לפני שבוע) לא כ"כ התרגלו עדיין, הבעיה זה שנצטרך להתרגל לנהוג נכון שוב בארץ.... אין פה יותר מדי חוקים בכבישים, אפשר לראות פועלים שחורים שיושבים על משאיות וטנדרים מאחורה, אפילו ראינו 2 ששוכבים על דיקטים בבגאז' של טנדר סגור.. לא מעניין אותם חגורות, אם הם יפלו או לא.. אם שמים עליהם שרשראות כדורים, קלצ'ניקובים, הם יראו בדיוק כמו כמו מורדים מהמליציות של סומליה..חחחחחחחחחחחחחחח