על פי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח ללמוד בכל יום בחודש כסלו מתורתו של כל אחד מהנשיאים - הננו להביא קטע מתורתם של רבותינו נשיאנו. החומר נלקט וסודר על ידי 'מרכז שיעורי תורה בטלפון' בניו יורק, ותודתינו נתונה להם על כך.
הנושא היומי: צדקה.
הבעל-שם-טוב:
כשנשאל אודות נתינתו לצדקה יותר מחומש: הרי נאמר "אל יבזבז יותר מחומש"? השיב: "המבזבז" הוא מלשון ביזה (כבמלחמה וכדומה). כלומר: הדברים אמורים רק במי שאינו רוצה לתת ודרושה לו מלחמה עם עצמו, להשיג את הנתינה כביזה, בדרך כפי'ה, וזה "אל יבזבז יותר מחומש". לעומתו - הנותן בשמחה ובעונג (במה שונה הצדקה מתענוגות וצרכים אחרים שעליהם הוא מוציא ממון?)
(לקוטי שיחות חלק א' - תרומה, שמח"ת ה'תשי"ט)
המגיד ממעזריטש:
ומחמת גודל החסדים שעשה אברהם התחתון. זכה והמשיך המדה העליונה אליו והתלבש בתוכו, וזהו שאמרו 'הדא הוא דכתיב עטרת תפארת וגו' בדרך צדקה תמצא'. כי ידוע שעיקר החסד הוא הצדקה וזהו חסד האמיתי . . וזהו בדרך צדקה תמצא. כי מזה זכה להמציא ולהמשיך אברהם הזקן שיבוא בימים ויהי' עטרה אליו כנזכר.
(אור תורה, אות ל )
כ"ק אדמו"ר הזקן:
וזהו שכתוב, 'עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח' - לפי שהקרבנות הן בבחינת שיעור ומדה וגבול. מה שאין כן בצדקה, שיוכל לפזר בלי גבול לתקן עונותיו. ומה שכתוב 'המבזבז אל יבזבז יותר מחומש' היינו דוקא במי שלא חטא או שתיקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה. אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין פשיטא דלא גרעא רפואת הנפש מרפואת הגוף שאין כסף נחשב ו'כל אשר לאיש יתן בעד נפשו' כתיב.
(תניא אגרת הקודש פרק י' )
כ"ק אדמו"ר האמצעי:
גשם המטבעות הוא חומר בלתי מזוכך. לפני שמשתמשים בכסף לצדקה ולעניני קדושה, הוא חומר גס שעלול לפתות ש"כחי ועוצם ידי וכו'" ומביא לגאוה והתנשאות.
(ספר השיחות ה'תש"א לשון הקודש ע' צ"ה)
כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:
בכך שמסייעים ליהודי בפרנסתו, אפילו בכדי להרוויח שבעים "קופיקעס" [=מטבע קטנה ברוסיא] בסחר עגלים, נפתחים בפניו כל שערי ההיכלות העליונים.
(היום יום, כח סיון)
כ"ק אדמו"ר המהר"ש:
ר' אליעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי' [=ר' אליעזר הי' נותן פרוטה לעני ואחר כך מתפלל]- כי הרי התפילה צריכה להיות בחיות, ועל ידי שנותנים צדקה לעני קודם התפילה ומחיים אותו, ניתוסף חיות הרבה בתפילה. (באומרו זאת נענע בידו ממטה למעלה לרמז שהריבוי בהפלאה. - וכמה פעמים קודם התפילה הי' מחזר אחרי עני ליתן לו לאכול).
(היום יום, ב' כסלו)
כ"ק אדמו"ר הרש"ב:
זוהי מעלה נפלאה כשהקדוש ברוך הוא מזכה, ומתברכים בחוש וטעם מיוחדים בעשיית טובה ליהודי עד כדי כך שהזולת יקר בעיניו יותר מכפי שהוא יקר בעיני עצמו - שהרי על עצמו יכול הוא למצוא כמה טעמים מדוע נגזר שמצבו יהי' שלא בכי טוב ח"ו, אך על הזולת לא שייך הדבר כלל
(היום יום, ו אדר א')
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
עשירות, היא אחת מהדברים שיש בהם אושר מחד גיסא ואסון מאידך גיסא, שברא הקב"ה בעולמו, ומהווה הנסיון הגדול לאדם. כשיודעים מה לעשות בעשירות ומשתמשים בה להחזקת התורה ולצדקה שעל פי תורה - אשרי לו בזה ובבא, ואילו כשלא יודעים מה לעשות בעשירות ומשתמשים בה למה שאסור על פי תורה - אוי ואבוי לו.
(ספר השיחות ה'תשי"ב, לשון הקודש עמ' קלט)
כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א:
מה שכותב לי שמתאוננים הם שבזמן האחרון, העסקים שלהם הולכים בקושי, הנה אפשר שבשנה העברה צמצמו במקצת בנתינת הצדקה לעניני תורה ויראת שמים, ולכן מהראוי שמכאן ולהבא יוסיפו בזה, ובמדה שנראית בעיניהם שהוא למעלה מהמגיע מהם, וידועה הבטחת הקב"ה, עשר בשביל שתתעשר, ובמצות הצדקה בפרט הרי אומר ה' יתברך: "ובחנוני נא בזאת".
(אגרות קודש כרך ו אג' א'תקצב)
