בס"ד
פשוט עושים מצוה, "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה.
מי זה רעך? רק מי שאתה ממש מחבב?
לא!
זה אומר את כל עם ישראל!
גם אם הוא חנפן, וגם אם לא.
כמובן, אסור להיות חנפן.
אבל אפשר להתפלל או לדבר איתו באופן שזה ל-א (ושוב בהדגשה: ל-א!) יפגע בו וזה בכלל יועיל, כי אם זה לא יועיל, אז טוב שלא לומר דבר שאינו נשמע...
ולקחת את כל כוחות הנפש ולהתייחס אליו כאילו אתם מתייחסים לעצמכם! (אלא אם כן אתם שונאים את עצמכם, ואז הכי טוב שתתיחסו אליו כמו שאתם מתייחסים לחבר הכי קרוב שלכם... בקיצור, הבנתם...)
וח"ו שלא יפגע, וממש לקרב אותו, אפילו שלפעמים אין בכלל מצב רוח לאף אחד, בטח שלא לחנפנים.. למרות הכל לקחת את כל תעצומות הנפש ולגרום נחת רוח לאבא שלנו! לקב"ה.
זה קשה, אבל מי אמר שבאנו לעשות חינגות בעולם הזה?
מה קורה כשכל אחד עושה מה שהוא רוצה? סדום ועמורה, ואז העולם נהפך, או יורד מבול ומחריב את העולם...
זה שייך להכל.
אתם זוכרים כמה אח"מים שנחשדו במעשים מגונים או הטרדה וכו'? (בטח אתם זוכרים את המתלוננות א' וב' וג' וד'...)
תחשבו לרגע - מה היה קורה אם הם היו שומרים על איסור ייחוד ואיסור נגיעה? ממש שמיים וארץ!
תחשבו שאתם הייתם במצב של חבר שלכם (מצב קשה ביותר, חנפנים, ה' ישמור) והיו מתייחסים אליכם כמו אוויר או יותר גרוע כמו הריח שיוצא מהפה של ערפאת... מה הייתם מרגישים?
מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך!
לא רק סיסמא, אלא חיים!