כוחות הבטחון מודאגים מבית המקדש -- לא מאיראן

ישראל 2006: דמוקרטיה בעירבון מוגבל                             

מאת שמואל בן חמו

ב16 לאוגוסט 2006  קיבלתי טלפון משוטר בשם יורם סער, הקורא לי להתייצב מיידית לחקירה.

עניתי לו שאין באפשרותי להגיע בימים הקרובים ושימסור לי במה מדובר, והאם עברתי עבירה כלשהי ?

התברר לי שיורם סער הינו קצין בכיר במחלקת חקירות במחוז ציון שבירושלים.

לאחר שיחה נוספת, נאלצתי לקבוע איתו למחרת בשעה 12:30.

שאלתי מספר פעמים את השוטר, "האם מדובר בחקירת שב"כ" ? ולפי התשובה המהססת, הבנתי שמדובר בחקירת שב"כ.

סוכן שב"כ בשם אופיר (בוודאי שם בדוי) מהמחלקה היהודית מנסה להרגיע אותי ואומר לי שלא מדובר בחקירה אלא בשיחה, וזכותי ללכת בכל רגע.

הסוכן שב"כ מסביר לי שהם מזמינים לעיתים קרובות רבנים או אנשי ציבור, כדי לשמוע מהם טענות או הצעות ולשפר את חיי האזרחים הדתיים לאומיים. אם הוא באמת רוצה לשמוע את האווירה בציבור הזה, שיקרא את שלל המאמרים המתפרסמים בכל כלי התקשורת. לדעתי זהו נוהג פסול ומשונה, שעובדי שב"כ  מזמינים אזרחים שומרי חוק לחקירה או לשיחה.

אינני רב ולא איש ציבור, אם כך למה הוזמנתי לחקירה ?

הוא מתחיל לגלות לי שהוא מודאג מהמאמרים שלי על פרשת השבוע וקישורם לאקטואליה ולבית המקדש.

הוא חושש, שמישהו יפרש לא נכון- את הקריאה לבנות את בית המקדש או לעלות להר הבית – ויעשה מעשה שיסכן את קיום מדינת ישראל.

שמחתי מאוד לגלות שיש לי קורא נוסף שלא ידעתי עליו, וגם על ההשפעה שהוא מעניק למאמרים שלי על הציבור.

כל אחד מוזמן לבקר באתר ולבדוק האם אני קורא לציבור לעשות מעשים לא אחראים. http://otzma1.blogspot.com/

הייתי ממליץ לשבכ"ניק הזה לשנות את נוסח התפילות הקוראות לבניין בית המקדש וכינון מלכות בית דוד.

החלק הכי מעניין ומדהים, של החקירה היה גילוי שני הדברים שיכולים לסכן את קיומה של מדינת ישראל ואחדות העם :

1        רצח ראש הממשלה

2        פגיעה בכיפת הסלע

אני ציפיתי שיספר לי על הפצצה הגרעינית של אירן, על המלחמה נגד חיזבוללה שהפסדנו בגדול, על התחמשות החמאס, העוני בישראל והפערים ההולכים וגדלים או על השחיתות השלטונית.

השב"כ הינו גורם בעל משקל בהחלטות הפוליטיקאים; מדאיג לגלות שהאויב הכי מסוכן לדעתם, הוא יהודי ולא ערבי או מוסלמי.

אולי אני תמים, כי לאחר ה"גירוש" ומלחמת הלבנון השנייה, ניתן לראות באופן ברור, איפה צה"ל והמשטרה משקיעים מאמצים ומנצחים...

עכשיו אני מבין למה הפסדנו נגד קואליציית החיזבוללה-סוריה-אירן, ולמה כושר ההרתעה שלנו נפגע קשה.

בעיצומו של מלחמה נגד אויבים קשים הקוראים להשמיד אותנו, וגם מנסים ליישם את איומם, השב"כ משקיע מאמצים כדי למנוע התעוררות בנושא המקדש ועלייה להר הבית.

הבהרתי לו שלאחר גירוש נוסף של כ-100.000 יהודים, אלפי אנשים יעמידו בסימן שאלה את תפקידה של מדינת ישראל לטובת עם ישראל.

מחיתי בפניו על העובדה שהוזמנתי לחקירה בעקבות מאמרים תורניים שכתבתי בנושא המקדש, וזה רק מחזק את תחושת הציבור, שאנחנו לא נמצאים במדינה דמוקרטית, וחופש הדיבור קיים רק לדעות מסוימות.

לכן הרגשתי חובה לפרסם לציבור את מהות החקירה, השופכת אור חדש על הדמוקרטיה הישראלית, ובעיקר מאיזה איום חוששים כוחות הביטחון של ישראל.

המסקנה הפשוטה היא, שהאנשים האלה מסכנים את עם ישראל, עם סדר עדיפויות מעוות וחייבים לעצור את הטירוף הזה לפני שיהיה מאוחר מדי.

הייתי מתנצל על ההפרעה,

אבל לא יודע עוד כמה כאלה יש פה..
מישו קורא את זה בכלל?

[פורום עם דדליין של 20 יום לתגובה, איזה מתח...]

או וואו.

תובנות מתוקות

מיוחד לראות את השינוי..

התחושה שה' מלווה אותי

מתוקה מאד

מה כבר ביקשתי

אמת פשוטה

ולב

קצת לב בעולם הזה

..

לשמר את הרצון

על להבה נמוכה

הוא עוד אצלי בלב

עולה ויורד.

טוב שיש פה שקט

אפשר לחשוב

טוב די.

זה שלי עכשיו

מסע שלי 

מבודד.

איפה הרצון שלי מונח

ואיך ללכת בדרך הזו

היא מרגישה לי ארוכה

להמתיק את האופק

שיהיה בשביל מה.

וללכת בה

בשקט.

שוב ושוב

אך הפעם קומה מעל

ולא לשווא הדרך הזו.

להרגיש את הליטופים

את האהבה. ה' איתי.

(זה שלי עכשיו,)

התבלבלתי

כבר תקופה

עכשיו זה שלי

כאן?

דפיקות חלשות, מספרות לי.

האם לשמוע להן?

יום יומיים

אולי שלושה

אולי ניתן ללב

קצת מקום

~

הנה הגעתי עד פי הבאר

אך מה לי התכלית

בלי כד המים

ממ

אחרי פורים.

נראלי זה טוב

זה צריך שינוי

זה נסתר אבל כשזה מתגלה

הכאב עולה

אולי אשאל

אבל הלב יותר יודע,

טוב נראה

..

קדושת פורים

ושמחת פורים

עד דלא ידע

הציפור
צריכה לעוף, גבוה לשמיים

להתעופף מעל האדמה

לעזוב הכל(?)

כי רק כך אפשר להרגיש 

חופשיה באמת

אולי גם לפגוש 

עולם אחר,

ללמוד דברים חדשים

על עצמה

ועל הסביבה

צריכה או שהרצון 

הוא זה שמוביל אותה

לבדוק את גבולות ארצה

שתוכל לדעת את מקומה בעולם

גם צריכה היא להתנקות מאבק

הדרך שבה היא עברה

לא יכולה (?)  היא לבוא ככה

או שאולי צריכה היא מוביל דרך

שיעזור לה

שיכוון את צעדה

יטהר אותה, ירפא אותה

או שצריכה היא ללמוד לבד,

להתקדם כמה צעדים

רק היא

אבל איך?

רוצה היא להיות משוחררת

כדי שיהיה בה את

אותה אמת

טהורה

אך מה לעשות

כשכל ליבה ומחשבותיה

מופנים למקום אחר

מה תוכל היא לעשות?

רוצה היא בקשר 

ורצון עז בוער בקירבה

לדעת עוד ועוד

אך מה האמת,

מה הדרך הנכונה

ומה מתכוון ליבה ?

(ממ, 
אבל מה שלום הלב?

ואיך זה שהוא נשבר?

ולמה סליחה?)