ו לא מסוגלים ממש לארגן דברים גדולים, עמוקים. כי בדוגרי- אנחנו חפיפניקים! ולא בקטע של ההלכה... (ממש לא באה בזילזול למי שטרח ואירגן, אלא סתם רוצה להראות תמונה של הסניף...) למה לא יכולנו פשוט להישאר בברוריה (הבנים שהפריע להם יכלו לצאת) לשמוע סליחות שאולי קצת יעוררו אותנו במקום להגיע לסניף לטחון עוגות וללכת הביתה?!
אוקי, אני יודעת שחשבנו שדביר יבואו, אבל זה גם חלק מהבעיה שאנחנו חפיפניקים... למה יש את המצב שהם לא נשארים?! למה לא יכולנו להתקשר אליהם ולבדוק אם הם באים או לא?! למה בסופו של דבר כשהגענו לסניף ולא היה מניין לא אמרנו פשוט סליחות, בלי מניין!? גם לזה יש ערך! גם אם אי אפשר להגיד יג' מידות של רחמים... זה נראה לי יותר 'מעורר' מאשר לשבת סתם, לטחון אוכל, ולדבר על שטויות?! ברור שנהנתי ממש והיה לי ממש כיף כשהיינו בסניף- אני לא אומרת שלא, וברור שחשוב להנות וכו' אבל צריך לזכור שלהנות זה לא המטרה היחידה של הסניף (מן הסתם יש כאלה שחולקים עלי...)
סליחה על החפירה...