בשלהי מלחמת העולם השניה הצליחו רבני ותלמידי ישיבת מיר בפולין להשיג אשרות מקונסול יפן בפולין וכולם יצאו לעבר ישראל דרך יפן ובכך ניצלו מגזרת השמד. בהגיע הגאון ר' חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר לישראל עשה את כל המאמצים ונסע להתפלל בכותל המערבי ובקבר רחל.
בהגיעו לקבר רחל פרץ ר' חיים בבכי והתחנן ואמר לרחל אמנו, "יודעים אנו את הכתוב בדברי הנביא – מנעי קולך מבכי, אך אני שחוזר עכשיו מהמחנות ומהשרפות מתחנן בפניך, תבכי תבכי רחל, ויין, מאמע, ויין בעד עמך רחמים שאלי לפני מלך בורא נפש כל חי.אוי ויין, מאמע, ויין שערי דמעות לא ננעלו שיאמר לצרותינו די".


ואם זה הסיפור,אין לך מזל של נעל,
הרבה הצלחה.

ממש תודה=]

אני הולכת להתנקות.
באבו אבוה
דווקא.

כוסעמלק