בעמק יפה בין הרים וגבהות,
שוכן לו כפר מרובה משפחות,
ובכפר זקן חכם,
ששמו פורסם בכל העולם,
עד שיום בהיר אחד החליט אחד מילדי העיר
להעמיד את חוכמתו של הזקן במבחן-
פרפר תפס מבין השיחים,
ולעצמו סיכם את החוקים,
אל הזקן אגש ואלחש,
בין כפות ידי פרפר מצוי-
חי או מת
התדע מה צפוי?!
אם יאמר מת- אשחררנו כעת,
ואם יאמר חי אמחצנו בידי.
כאשר את הזקן פגש,
את שאלתו הציג ללא חשש
נוצר הזקן,עצם את עיניו
חשב וחשב ואל הילד שב ואמר
חי או מת?!
בידך הדבר..

בסין הרחוקה בכפר קטן גר איש זקן מאוד ונחמד שהיה ידוע בכל העולם כאדם ממש ממש חכם.
מכל הארצות ומכל המקומות באו ושאלו אותו שאלות.
כל כך חכם היה הזקן שהיה יכול בלי שום בעיה להגיד בקלות, בלי לטעות איזה חפץ מתחבא בין כפות ידיך הצמודות.
שני נערים, די מתוחכמים החליטו שעל הזקן הם עובדים: " נשים פרפר בין כפות ידינו ונשאל את הזקן מה יש לנו ביד".
הזקן יענה ואז נאמר: " האם חי או מת הפרפר"?
אם יאמר חי- נמחץ אותו.
ואם יאמר מת- נשחרר אותו לאוויר.
"יהיו קטעים"- אמרו הנערים בבטחה ונסעו אל הזקן בשמחה.
הם הגיעו אליו אחרי דרך ארוכה-
" זקן, זקן"- שאלוהו, " מה בידינו נמצא?"
"פרפר! יש בידיכם. ועתה ילדים- מה בקשתכם?"
"שאלתנו היא אם תוכל לאמר לנו האם חי או מת הפרפר?"
חשב הזקן וחשב, ולבסוף ענה בחיוך רחב-
" בידכם הדבר באמת,
אם תרצו- חי הוא
ואם תרצו- מת! "

אני הולכת להתנקות.
באבו אבוה
דווקא.

כוסעמלק