לקיחה בלי רשות....אנונימי (פותח)

בעקבות כמה מקרים לאחרונה עולים בנו חשדות שהבכור שלנו (8 וחצי), לוקח דברים בלי רשות מחברים ומהאחים שלו זה יכול להיות ממתקים מהאחים שלו או חלקי משחק ש"בטעות"נמצאו אצלו שאינם שייכים לו, מה לעשות??

יש לציין שאינננו בטוחים בכך, אך חשוב לנו שאם אכן התופעה הזאת קיימת לעשות לה סוף לאלתר

איך ניתן לבדוק האם חשדינו אמיתי וכיצד ניתן לטפל בעניין בהקדם, תודה.

לאושה שלוםיהודית פוגל
א. קודם תנסי לבדוק עם עצמך מה חסר בעולמו של הילד כך שהוא נגרר ל"לקיחה" וזה כולל בדיקה מדוקדקת של האם אנחנו/אחד מאיתנו קמצנים? האם שיטת החינוך שלנו היא צימצום, כמו מתן ממתקים במידה ובמשורה וכו' אם אכן יש משהוא כזה, אולי הילד זקוק ליותר, ומכיון שהוא לא בטוח שהוא יקבל בהתאם לצרכיו הוא "לוקח" כדי שיהיה ברור שלא יחסר לו. הוא כאילו מבטח את עצמו. 2.אם אין כלום ממה שכתבתי, יתכן שהוא חמדן ורכושן, וצריך לדבר איתו על: 1. ה"לקיחות" במוקדם או במאוחר תתגלינה, תמיד תתגלינה, כי סוף... לתליה, ואז יהיו מחירים לשלם, וכן זה בודאי יוציא אותו מהמעגל החברתי. 3. יש לבדוק איפה הוא עומד מבחינת גבולות, מודעות לגבולות, האם אתם יודעים להציב גבולות? כי האיסור על "לקחת" הוא לא רק איסור תורה, אלא גם כלל התנהגותי אוניברסלי. ומי ש"לוקח" מתעלם מכללי התנהגות נורמטיביים. כמו כן יש לבדוק איך הוא מבחינת בטחון עצמי, מכיון שאם חסר לו בזה, הוא מעלה לעצמו את הבטחון דרך ה"רכוש" שהוא צובר. אשמח לקרוא תגובה, ובהצלחה.
תגובה ושאלות.אנונימי (פותח)
הממתקים אצלנו בבית נגישים לכולם, הוא צריך בד"כ לבקש רשות, אך לא נראה לי שזה מה שחסר לו-
**האם לדעתך נכון לתת יד חופש/ית לממתקים על מנת למנוע חסרים?
כן, הוא אכן די רכושן, תמיד יודע לדאוג לעצמו , קשה לו לעיתים להחלק במה שיש לו.
**האם נכון לדבר איתו באופן גלוי שאנו יודעים (כשנברר את העניין בוודאות- כרגע זה בגדר חשד ) שהוא לוקח בלי רשות, ושסופו של דבר להתגלות? או בצורה עקיפה של סיפורים עם מוסר השכל בעניין?
לעניין הגבולות, הגבולות בבית די ברורים וחד משמעיים, למרות זאת אף פעם לא עסקנו בסוגיות מעין אלו בהרחבה, כי ממש לא ראינו צורך להדגיש את הנושא עד היום.
לעניין הבטחון העצמי, לא נראה לי שיש לו חסר מכיוון שהוא ילד מאוד חכם,ומוצלח בבית הספר ובלימודים וכן יש לו הרבה חברים. והוא מקבל חיזוקים חיוביים לעיתים קרובות.בביה"ס ובבית.
אושה היקרהיהודית פוגל
לשאלותיך: אני לא חושבת שצריך לתת לילדים לקחת ממתקים ללא הגבלה. מכיון שאח"כ הם מאבדים מערכם, מקלקלים את התיאבון ומזיקים לבריאות. לשאלה האם לדבר איתו גלויות: ודאי שכן, אפשר אבל להתחיל מסיפור. עדיין מוטל עליכם לפענח למה נגרר הילד להתנהגות כזו. כיון שאני לא מכירה אותו, תצטרכו להשקיע הרבה מחשבה בפיענוח. כי איך אפשר לטפל אם לא יודעים מה הסיבה? לדוגמה אם הוא רכושני צריך לדון איתו על הצורך והיופי שיש בלתת ולהתחלק, ועל כלל הברזל: שלך ל א שלי! תבדקי גם אם המדיניות בביתכם היא שהכל שייך לכולם, וע"כ הוא מרגיש שהטריטוריה שלו פרוצה ולא מוגנת, והוא מפצה את עצמו דרך "לקיחה"? בכל אופן תצטרכו להבהיר לו שהתנהגות כזו לא תתקבל בשום אופן, וגם אם ינסה להסתיר, זה ממילא יתגלה כך או אחרת ואז העונש יהיה כבד ומשמעותי. ואני מתכוונת פה להפחדה.
יש שלב כזה שכמעט כל ילד עובר, שבו הוא "בודק"יוקטנה
איך זה מרגיש לקחת בלי רשות, לעשות מעשה "רע"...
אני חושבת שאין טעם להביך אותו עם התעמתות ישירה. הרעיון של סיפור בנושא מאוד נשמע לי. למה לא סיפור מהחיים? למה לא את הסיפור על האחים שלו? או עליכם? לדוגמא:
"שמתי לב שממתקים נעלמו. אני מקווה שזה לא אחד מכם, הילדים. זה מאוד יעציב אותי לדעת שהילדים שלי לוקחים ממני בלי רשות במקום לבקש. הרי לא נכעס אם מישהו סתם יבקש! לפעמים נסכים, אבל לפעמים נסביר שאנחנו לא נותנים הרבה ממתקים כי אנחנו רוצים לשמור על הילדים שלנו בריאים וחזקים, ומי שאוכל יותר מדי ממתקים עלול להיות חולה ועלולים להיות לו חורים בשיניים"
וגם:
"נבוכדנאצר סיפר לי שהצעצוע האהוב עליו נעלם! אולי ראית אותו? נבוכדנאצר מאוד עצוב. הוא רוצה לשחק בצעצוע שלו. הוא מאוד מתגעגע אליו. הוא דואג שאולי לא נמצא אותו לעולם והוא לא יראה אותו שוב!" (אפילו אם ראיתם כבר שהצעצוע אצל הילד הגדול. ספרו לו על רגשות אחיו הקטן ותנו לו הזדמנות לתקן בעצמו. הרווח שהוא יעשה את זה בעצמו גדול מאוד!
הרווח שהוא יחזיר מיוזמתו גדול כייוקטנהאחרונה
ככה הוא מחזיר לא בגלל שהוא פוחד, או בגלל שהכריחו אותו, אלא מתוך עצמו, כי הוא מבין בעצמו שהוא גרם צער, והוא רוצה לעשות "טוב". אני מאמינה שבני אדם הם טובים מיסודם
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאוריןאחרונה

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך