אז זה בטח בעייתי...שהעוזר יישאר בחוץ עם הכלב..

אבל בגלל כבוד המקום.

בדיוק חשבתי שחסר...
יש לי שאלה- איך אתם מרגישים עם התפילה בסניף?!

לא יודעת...אני אישית חושבת שהתפילה בכלל בכלל לא משהו...אבל בעצם אני די רגילה לזה מכיתה ג' וזה כבר ניראה לי שדנסרט...אבל התפילה ממש מממש ממש ירודה!

זה תמיד היה נראה לי דבר ש... ככה זה וזהו, זה המציאות וצריך לחיות איתה לכן ממש התלבטתי אם להעלות את זה בכלל לדיון...
אבל בדוגרי, אם השאיפה שלנו היא להשתפר ולעלות, אז למה לא?!

ניראה לי שזה דבר כזה שרק נדבר וזה לא ישתפר..כי כמה שנרצה זה לא ביידים שלנו אלא בידיים שך כל החניכים...

ודברים כגון זה?
שמתי לב לזה כבר הרבה זמן והגעתי למסקנה פשוטה:
מבחינת הקבוצה שלי- אני עושה פעולות על תפילה עוד פעם- למרות שכבר עשיתי פעם מערך תפילה- אבל הפעם אני ממש משתדל ומנסה שזה יהיה פעולות שידברו אליהם(מה שהלך יופי בשבת האחרונה..)
מבחינת שאר הסניף- כל מדריך כנ"ל אחראי לקבוצתו והתנהגותה.

פרט נוסף- למרות שאפשר תמיד לעבוד על זה- אפילו אם כל הסניף יהפוך ל"טלית שכולה תכלת" בנושא התפילה- תמיד יש ת'חברה היותר צעירים- ועד שהם "רוכשים" את ההבנה והכבוד הראוי לתפילה(אני חוזר- בהנחה ששאר הסניף כולו<הגדולים> כבר קלט ויישם את זה)
אנו "נסבול" מרעש והפרעות מסוג זה(זו אמירה כוללת- אבל אלו הם העובדות)- ברור שצריך להשתדל כמה שיותר שיבינו ויישמו את משמעות התפילה- אבל צריך לזכור- שהסניף מורכב מטווח גילאים רחב, ולא לכולם אותה הרמה(בייחוד בעניינים רוחניים)

ולכן בכלל התלבטתי...
אבל בכל זאת, בלי קשר הכרחי לשקט/ לרעש: איך אתם מרגישים לגבי האוירה בתפילה.. האמת שאין לי שמץ איך התפילה אצל הבנים, ספרו... פשוט לדעתי תפילה זה דבר שמאוד משקף ומראה אוירה של מקום ולכן זה דבר שדווקא חשוב לראות אם אנחנו מרוצים ממנו ואם צריך לתקן/לשפר במשהו... אני אישית מרגישה שתפילה זה קצת בסיס להתפתחות חיובית בכל דבר... ובפרט בסניף (שכל שבת התפילה זה בערך חצי מהפעילות..)
שאפאחד לא יבין אותי לא נכון! אני לא אומרת שהתפילה בסניף לא טובה או משהו כזה, סתם כדאי להעלות את זה לדיון...

אפריים-ציינתי שיש אדם שעוזר.
ולענינינו-אני באמת חושבת שבתפילה שבסניף לא צריך להיות ה' בשביל לראות אם באמת מתכוונים בתפילהנ או לא.
ח"ו שלא תבינו אותי לא נכון,יש כמה נפשות שאני כ"כ מעריכה את הנפש שלהם..
ואני גם לא מדברת עליהם.אפילו בקבוצה שלנו,דברים מינימלים-כמו לא לדבר בתפילה למשל.
בכל זאת -למרות שאנחנו בנות..אנחנו גם בנות 14 יש אפשרות לשלוט בנושא.
אני אישית אוהבת להתפלל בצד בסניף.

לי אמרו שזה לא טוב להכריח חניכים להתפלל,כי 1-הם בעצם מתפללים בשביל המדריך ולא בשביל ה' ש"מכריחים" אותם לדבר עם ה' 2-זה לפעמים גורם להם לשנוא את התפילה 3-ולכן הם מדברים בתפילה.

ורוב האנשים מבינים את הערך של התפילה בגיל יותר מאוחר אז לפחות שלא שידעו שתפילה זה משהו רציני...(מי שאמר לי את זה היה המדריך של הגיל שלי בנטעים מרכז,ושהוא עצמו רק הבין את ערך התפילה בגיל 20) .

והוא אמר לי שהוא חושב שצריך שהתפילה תהיה רשות אבל מי שנכנס חייב להיות בשקט!ולעשות מערך על התפילה ולתת מדי פעם צופר למי שמתפלל וזה נראה לי יגרום גם שיהיה שקט בתפילה וגם שהחניכים יתחברו יותר לתפילה .
אבל כל אחד והחניכים שלו...

שעד שמתחילים לחנך את החניכים נכנסים חדשים שאין להם מושג מה הז תפילה ואיך מתנהגים בה.

באר- אני לא רואה לאן את חותרת..

זה ברור שתמיד יהיה איכשהו רעש אבל לפחות שהרוב של הסניף (ד' ומעלה) יתפללו נורמלי (שזה זה לא ממש המצב עכשיו)

שאלה חדשה שכבר כמה זמן אני לא מבין:
למה(לפחות אצל ספרדים..) אומרים לפני "ברכו את ה' המבורך" שבברכות התורה את המילה "רבנן"?

אבל אני לדוג', דוגרי, לא הייתי מתפללת בסניף מרצוני את כיתה ה'-ו'....הייתי מתפללת כי...צריך (וגם בכיתה..כי המורה...) נכון שהיו כמה פעמים שהייתי מתפללת ממש מהרצון שלי אבל בדוגרי...רק בערך בכיתה ו' התפללתי מרצוני ואני חושבת שזה מה שקורה לרוב הילדים...
אז לא יודעת...לא ניראה לי שזה יעזור שנדון על זה עכשיו כי דוגרי...אין מה לעשות...!
ולדעתי כן צריך להכריח את החניכים הקטנים להיכנס..כי אם מההתחלה הם לא יכנסו לתפילה אז זה היה להם כבר ככרגיל שלא נכנסים לתפילה אבל אם מכרחים-אז בהתחלה זה רק בגלל שהמדריך מחייב אבל אח"כ לאט לאט זה בגלל שהחנכים רוצים...וכבר מאיזה כיתה ז'-ח' אז החניכים מחליטים לבד אם הם יכנסו לתפילה כי יש להם כבר דוגרי את ההחלטות שלהם...לדעתי זה גם ממש רעיון טוב להביא משהו קטן לחנכים הקטנים שמתפללים יפה...!

נראה לי שה"רבנן" זה סוג של קריאה לכולם כזאת:"כמו:
רבנן!!(-אנשים!!)ברכו(-נא לברך) את ה' המבורך...

אני לא בטוח שזה זה...אחרת היו אומרים "מרנן" כמו בקידוש והבדלה..שזה= אדונינו(כלומר במובן של "גבירותי ורבותי"..)

אני בעצמי לא יודעת מה אני חושבת על זה... עניין אותי מה אחרים חושבים...

יש לי בעיה... אם אני רוצה להגיד ברכי נפשי אחרי מנחה (בסניף), מתי אני אספיק?! כי מתחילות פעולות ולא נעים לאחר/להפריע לאחרים וכו'... יש מישהו בסניף שמספיק?@

כמו"כ בפרקי אבות (אבל לוקח קצת יותר מדקה וחצי).

חוץ מזה יש בזה משהו שנוטה קצת לפוזיסטיות... להישאר אחרי התפילה, לפרוש מהקבוצה וכו'...
כנראה זה מה שאני אעשה אבל לא כ"כ נעים לי..

את כזאת רחפנית...!
את לא חייבת להגיד ברכי נפשי...חוצמיזה זה באמת לא לוקח הרבה זמן...

בנאדם מתפלל הרבה זמן,כל אחד והקצב שלו...
ואת באמת לא חייבת להגיד ברכי נפשי...

זה לא נקרא לפרוש מהקבוצה,זה נקרא להתפלל.ואני בטוחה שכולן יבינו שאת רק רוצה לומר ברכי נפשי.ולא נראה לי שזה יפריע למישהי...לפחות בטוח לא לי.....חוצמיזה,את לא חייבת להיות כ---ל הזמן עם הקבוצה...זה לא סוף העולם אם את לא איתנו לפעמים....

10 פעמים ברכי נפשי....(מה בכלל היציאה של השאלה?!)
פריה------ לא נדבר על זה פה אבל יש לי הרבה מה להגיד בענין...!

באר-אני יגיד שוב...בכ-בוד......

למה לך בדיוק להגיד "ברכי נפשי"? לענ"ד אומרים את זה רק בר"ח..

אבל זה נכון...אומרים את זה רק בראש חודש...

אם היית אומרת את זה שנה שעברה כשעדיין הדרכתי עיינות, זה היה יכול להיות מצחיק, אבל לא...בכולופן..גם לי נראה שרק בר"ח- לזה התכונת באר? בר"ח?

אני יודעת שאני לא חייבת, אבל אני רוצה.. למה להסתפק להגיד את זה רק בר"ח?! זה קטע ממש ממש יפה, לא?!

מנהג של מי- של איזה עדה?

מאוד יפה וזה גורם להסתכל על העולם שונה...
לא יודעת, אולי אשכנזים...

יותר נכון- בטח "ספרד"...
יאללה- שמישהו יביא שאלה...

אסור להתחתן בשבת,כי נותנים נדוניה ויש..נו איך קוראים לזה?(שכחתי)
בקיצר-זה מוקצא

זה משום קניין וחו"מ פ"א מ"א בכתובות- בתולות נישאות ביום רביעי.

חח... על זה לא שמעתי...
תחדשו עוד דברים..

כי- [גמרא] אם הבעל מצא שאין לה בתולים ילך למחרת לבי"ד ויבטל את הקידושין.

האם צריך לברך על כאילו כל דבר ברכה אחרונה...? אני מדברת כאילו אם נגיד שתתי חצי כוס מים אני אמורה לברך? או שנגיד אכלתי איזה עוגיה...

כזית וכו'.

אני לא ממש יודעת מה השיעור אבל תמיד חייבים ברכה ראשונה! ברכה אחרונה זה כבר תלוי (הרבה מחפפים בזה וחושבים שהשיעור משנה גם לברכה ראשונה...)

אבל דוגרי אני אף פעם לא ברכתי כי שתתי מים...אז מה? מה הכמות?

רביעית(השיעור לברכה על השתייה)= 87 גרם..

הכוסות פלסטיק הקטנות ממש- האלה הכי קטנות- זה זה...

הלכה:אני יודעת שזה דבר שברור ,אבל שמתי לב שאנשים סביבי ממש בורים בעניין.
על בגדים חדשים (לא גרביים,גופיות וכ'ד) מברכים שהחינו (יש נוהגים גם 'מלביש ערומים')(אם מישהו לא מכיר את ההלכה אני יכולה להביא הוחכה מהשו"ע)

וממש משתדלת לקיים אותה......

אבישי- אתה בטוח שיש שיעור גם לברכה ראשונה? אני זוכרת שהשיעור משנה רק לברכה אחרונה...
עוד שאלה- אמורים לברך על מסטיק? (שהכל)

מברכים ברכה ראשונה- ת-מ-י-ד!
השיעור הוא בקשר לברכה אחרונה- רק מי שאכל\ שתה בכמות של השיעור צריך לברך..
בקשר למסטיק- שהכל- אך בלי ברכה אחרונה...כמו כל דבר שנהנים ממנו..

בקשר לברכה על בגדים,אנחנו לפחות נוהגים שאומרים את הברכה רק על חליפה שלמה חדשה-יעני רק אם את לובשת חצאית וחולצה חדשים..לא רק על חולצה או רק על חצאית.

שלא מברכים היום על חולצה (ומן הסתם גם מכנסיים וכו'). על ציצית צריך.

טוב- שאלה הבאה...למי יש?

מישהו/י יכול/ה להסביר לי מה ההבדל או הסדר או הקשר בין הדברים האלה- עולם הבא, תחיית המתים, ימות המשיח וגן עדן...
זה מבלבל אותי המושגים האלו...

מה שאני עומד לומר זה ה- קצה של ה- קצה שיש ב- קצה של ה- נושא הזה!...(וגם בזה אני לא ממש בטוח..):
המטרה(ממש בכלליות!) בעולם הזה היא להגיע להנאה המקסימלית מ"השפע האלוקי"= העולם הבא!(גן עדן- לא נראה לי שגיהינום ח"ו ל"ע נחשב עולם הבא)כדי להגיע לעולם הבא צריך לעשות מצוות שהם מכינות אותנו לעולם הבא- וככל שאדם עושה יותר מצוות כך יגיע "יותר גבוה"!(כל זה- זה תמצית של ההקדמה לספר "מסילת ישרים").
תחיית המתים- תחיית המתים היא שלב שהנשמה עוברת אחרי הזדככותה בעולם הנשמות, וממילא רק נשמה שיש לה קיום עצמי , מה שמתגבש ע"י קיום מצוות בעוה"ז, יכולה להיות לה תחיה נוספת לעולם הגוף שאחרי תחיית המתים.
כיון שהתורה היא נחלת עם ישראל בלבד, הרי שהמסקנה היא שבמובן שאנחנו מדברים על תחיית המתים זה רק לעם ישראל, אבל יתכן שיש תחיה במשמעות אחרת לנשמות הגויים שהיאלא תחיה לחיי גוף אלא גלגולים שונים, אבל בזה אינני מכיר מקור מפורש.(ציטוט מאתר "כיפה" שכתב הרב אליעזר אלטשולר)
ימות המשיח- היום לו כולנו מצפים- שבו בעז"ה יבוא המשיח(מדובר בעולם הזה!).
מה שאני לא בטוח לגביו זה- האם תחיית המתים באה רק אחרי שהמשיח מגיע או לא..אבל נראה לי שכן...
בכולופן- זה ממש תמציתי- ולא נראה לי שזה המקום להרחיב(גם כי זה לא המקום וגם כי אין לנו את הידע המספיק והעמוק..)

לעולם הבא?! אין לנו שום תפקיד כאן?!

לא כ"כ הבנתי את הקטע של תחית המתים?? כאילו הנשמה נשארת לפעול בלי הגוף בעולם הבא?

שכל אדם צריך צריך לדעת מה יעודו בעולם הזה ,אבל הסיבה שלשמע הגענו לעולם הזה זה כדי 'להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו'.
(קצת סותר)-אז הכוונה של 'מסילת ישרים'(כמו שאבישי אמר)שמי שמתקדם במצוות ה' ביראה ובאהבה זוכה להיות בעולם הבא (ולא הכוונה שזה מגיעה אחרי המוות,אלה ממש כאן בעולם הזה).
השבת לדוגמא זה 'מאיין עולם הבא' -הרמת קדושה,זה מה שקובע כמה אתה רואה את האמת בחיים שלך.
הסיבה לכך שאומרים עולם הבא זה בגלל שמתכוונים לימות המשיח,שאז הכל יהיה אמת ,והכל יהיה בלי שום מחיצות וככה כולם יהיו בעולם
הבא שהוא הקרבה הכי גדולה לה'.
זה כמו גן עדן-גן עדן זה לא מקום בשמיים ,אלא כאן בא"י (עובדה שהנחלים של גן עדן בתורה ,אלה נחלים של א"י).
שאדם וחוה גורשו מגן עדן הם לא נפלו מהשמיים אלה שהם לא ראו את כל הטוב האלוקי שבעולם בצורה הכי טובה,השאלה היא איך אנכנו מסתכלים ואיך אנחנו עובדים את ה' בעולם ובחייים שלנו.
(מקווה שהבנתם אותי)

אבל אני אשמח לדעת אם למה שאת אומרת על "מיקומו של עולם הבא" יש סימוך רבני..
בכל מקרה- אני לא חושב שבמסילת ישרים מדובר על "מעין עולם הבא"- אלא על עולם הבא ממש! עובדה- "העולם הזה הוא פרוזדור" וכו',
למרות שאני חייב לציין שעקב מה שאמרת קראתי שוב פרק זה- ונראה שיש מקום לומר שאת צודקת, כלומר- לא כתוב במפורש- "עולם הבא שאחרי המוות\ שבמקום אחר", אלא תמיד כתוב "להגיע לעולם הבא" ולא כתוב היכן...
אני אשמח אם תביאי איזה דעה רבנית או איזה פירוש על הספר שיבאר יותר את הנושא(למרות שדעתי בסופו של דבר נוטה יותר לזה שהעולם הבא במסילת ישרים זה לא בעולם הזה- אלא עולם בפני עצמו, ות'אמת אני חושב שזה וודאי!)
בכל מקרה- ימות המשיח- לא נראה לי שווה "עולם הבא", אני חוזר- עולם הבא- זה לאחר המות!! ימות המשיח ועולם הבא לא קשור! את יכולה אולי להגיד שהמצב הכללי בעם ובעולם יהיה "מעין עולם הבא"- שזה ביטוי לקדושה וכו'...

ואז מתישהו יש גם את ביאת המשיח..וזה יכול להיות גן בזמן שאתה כבר בעולם הבא?? (וואי אני פשוט לא מבינה את זה..)
ומה? יש כאילו אנשים שהולכים לגן עדן (שזה בעצם העולם הבא הטוב) ואנשים שהולכים לגהנום??

אמרת ששבת זה "מעיין עולם הבא",אהמ,אני בעצם לא
מרגיש שום דבר שונה בשבת,(אפילו מרגיש פחות מחול)
כאילו,יום,אתה לא עושה בו כלום,וזהו....
אז עולם הבא האמיתי זה "המקום" של הלא לעשות כלום
ולהשתעמם,אז....

אם יש לך כח לקרוא...

- השבת - מעין עולם הבא. האמנם?

שאלה:''בעת שיחה עם זוג ממכרי אשר חזרו בתשובה, שמתי לב שכאשר הם דיברו על יום השבת הם פשוט קרנו מאושר ושידרו הנאה וגעגועים תוך שהם מגדירים יום זה כיום של שמחה ועונג. ואני תמה הרי לא כל דבר שמותר לעשותו בחול מותר בשבת, מה היא אם-כן השבת, מגבילה או מענגת?''.

Jun 13 200 הרב זמיר כהן

תשובה: לפני שניגש להסבר הדברים, נפתח בביקור - כאורחים סמויים העומדים מן הצד, בביתו של שומר השבת בשלמות, וננסה לחוות שבת יהודית מקורית.

והסיבה פשוטה. מי שחווה שבת כזו, או לפחות התחבר עם חווייתו של מי שחווה, לא רק שאינו מוטרד מהשאלה, הוא פשוט מרגיש בכל חושיו את התשובה.

הנה יום שישי הגיע וההכנות לשבת בעיצומן1 [שהרי יש לכבד ולענג את השבת כמי שמלכה חשובה מתארחת בביתו והמכבד ומענג את השבת מובטח הוא מאת בורא ושליט העולם שיגיע למדרגות גבוהות בזה ובבא. וכמו שנאמר על ידי הנביא ישעיהו: ''אם תשיב משבת רגליך, עשות חפצך ביום קודשי (כמו ''מלעשות חפצך''. כלומר תמנע עצמך מלעשות את צרכי החול שלך ביום קודשי), וקראת לשבת עונג (תקבע את השבת כיום עונג), לקדוש ה' מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך ודבר דבר (תכבדו מלעשות (=שלא לעשות) מעשה שהוא דרך חול ומלדבר דברי חול), אז תתענג על ה' (=עונג רוחני ברמה הגבוהה ביותר כפי שאלוקים יכול להעניק) והרכבתיך על במותי (מלשון במה) ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך, כי פי ה' דיבר''. (ישעיהו נו, ח)]

מיטב התבשילים האהובים על בני הבית כבר מוכנים לסעודות השבת, וניחוחותיהם המשתלבים באווירת ההכנות האחרונות יוצרים תחושה מיוחדת במינה. המפה הלבנה נפרסת ועליה מוצבות חלות השבת במגש נאה מתחת כיסויין המעוטר. נרות השבת מוכנים להדלקה והכל מתלבשים חגיגית. הפלטה של שבת ניצבת במקומה ושעון השבת מקבל הוראות הפעלה וכיבוי של התאורה ללא מגע יד בשבת. שעת הדלקת הנרות מתקרבת. ארגונים סידורים והכנות אחרונות. הציפיה לכניסת השבת ומתח אתגר העמידה במרוץ הזמן ממלא את הלב. צפירה (כנהוג בשכונות שומרי המצוות) ו…הדלקת נרות השבת. המתח התפרק בבת אחת. תפילה של אם יהודיה על בריאות ושלום בעלה וילדיה. היא פוקחת עיניה ומביטה בחיוך של עונג ושלוה אל ילדיה הקטנים המתבוננים בה בסקרנות. ''שבת שלום'' הם שומעים כמו מתנגן, ונשיקת אהבה מלבה של אמא.

שלוה ורוגע.
אבא והבנים בבית הכנסת, אמא יושבת וקוראת בנחת אמיתית, מספרת ומאזינה לקטניה בסבלנות מעל ומעבר לנדרש. כלי התקשורת דוממים, ואפילו הטלפון נרדם. תחושת חום ואהבה אופפים את כל הבית. והנה נקישה והדלת נפתחת, ''שבת שלום'' מאחל האב ופניו מאירות. האם זה אבא של יום יום העובד כה קשה וטרוד בפרנסתו? הרי זה…מלך!! מתגנבת תחושה, ללא מילים, אל הלב.

התארגנות קלה לקראת הקידוש וכבר נשמע הזמר, גדולים וקטנים גם יחד: ''שלום עליכם, מלאכי השלום, מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים-הקדוש ברוך הוא… בואכם לשלום… ברכוני לשלום… בשבתכם לשלום… בצאתכם לשלום…

ומכאן עוברים כולם, גדולים וקטנים, אל השיר הניצב בפסגת שירי ההלל לרעייה היקרה, הבונה ביתה במסירות, באהבה ובתבונה:
''אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה,
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר,
גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה,
………………………
………………………
רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.
ש קר החן,והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל,
תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה''.
קידוש.
היין כמו נוצץ בגביע של שבת. אבא נעמד ואתו כולם, תחושה מרוממת של קדושה אופפת את כולם. ''ברוך אתה ה'... בורא פרי הגפן. ברוך אתה ה'... אשר קידשנו במצוותיו ורצה בנו, ושבת קודשו באהבה וברצון הנחילנו…ברוך אתה ה' מקדש השבת''. גם קולו של התינוק שמצא לנכון לבכות בדיוק ברגע זה, אינו פוגע באווירה הקסומה של שעת הקידוש. הלבבות מחובקים…

סעודת השבת, שירי שבת,
שיחות שאינן גולשות לענייני כספים, עבודה, טרדות ודאגות, שהרי שבת היום!! והפסוק אומר (ישעיה נו, ח) ''ממצוא חפצך ודבר דבר'', דבורי עסק וממון אסורים בשבת!. סיפור מאבא ורעיון יפה מפרשת השבוע. בן השלוש וחצי מציג בגאווה את האותיות שלמד השבוע, ובן החמש כבר יודע לקרוא! שאלות ותשובות מהפרשה, שירים, שובבות ומשחקי ילדים. ריב בין הקטנים מכניס את אבא לתפקיד משכין השלום, לכולם יש פנאי לכולם, והנה כבר ניגשים לברכת המזון. איש אינו לחוץ, איש אינו ממהר, הטלפון אינו מצלצל, וכלי התקשורת אינם מטרידים. שיחות / ביקור חברים / טיול רגוע בשכונה / לימוד בחיק המשפחה.

בוקר
תפילת שחרית של שבת וקריאת התורה. פרשה לפרשה מצטרפות לחשבון גדול. אחת לשנה זוכים המשתתפים הקבועים בתפילות השבת לסיים את כל חמשת חומשי התורה!

קידוש של יום, סעודת שבת, שירים שיחות ורעיון, ברכת המזון, ו… הרי שבת ראשי תיבות שינה בשבת תענוג…

משחק עם הילדים,
שיחה נעימה בין ההורים, טיול רגלי שליו ונינוח, קריאה, שיעור תורני מעניין, עונג-שבת, תפילת מנחה, סעודה שלישית קלה, תפילת ערבית והבדלה.

ובהבדלה,
מברכים על היין, על הנר, וגם… על הבשמים. שהרי לעבור מרוממות נשמת השבת לשגרת החול, זה קשה. הבשמים, מרגיעים מעט…

מי שחי כך,
ואפילו ברמה חווייתית נמוכה מזו, ואפילו הוא מתגורר בסביבה שאינה שומרת שבת, אינו מבין את השאלה ''האם אינך מוגבל על ידי השבת??''. כן! אמנם לא כל דבר שאני עושה בחול אעשה בשבת. אך הרי מגבלות אלו משתלמות מאד! שהרי הן הן שיוצרות את האווירה הקסומה והמיוחדת של השבת - בדיוק כשם שמגבלות הדיבור הנינוח והשקט, הלבוש המכובד ואיסור העישון באולמות ארמון המלכות בבריטניה, שותפות גמורות הן בתחושת ההוד האופפת את המבקרים. נבין מעתה מדוע כאשר שומר השבת נשאל על ידי חבריו מן העבר: ''ומה עם הנסיעה לים?'' הוא מביט בהם בחיוך מהול ברחמים… בלבו הוא חש כמי שביקשו ממנו להחליף כתרו של מלך בנזיד עדשים. אמנם נכון, נזיד עדשים טעים הוא, אך אוותר עליו ללא היסוס כאשר מן הצד האחר ניצבת תמורה יקרה הרבה יותר לאין ערוך.

לסיכום: אכן, שומר השבת נמנע בשבת מלבצע פעולות מסוימות המותרות בחול ואסורות בשבת. לעיתים הדבר דורש הקרבה וחוסר נוחות זמנית, אך יודע הוא היטב כי דווקא ההקפדה על פריטים אלה היא היא שמאפשרת ליהנות אחת לשבוע(!) מעינוג רוחני ברמה הגבוהה ביותר. כך חי הוא תמיד בחדוות הידיעה האמיתית כי:

נזיד עדשים אני מקריב לעומת ארמון מלכות השבת. ב. חייל אני בצבא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך-הוא, האוהבני אהבה עזה ובכל הוראותיו חפץ2 הוא רק בטובתי. [ אגב נציין שגם מה שנתפס כענישה בעולם הזה או הבא, אינה נקמה אלא ניקיון כדי לאפשר לנשמה הטהורה מכתמיה לקבל את שכרה בבחינת להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו. (ראה ''מסילת ישרים'' פרק א'). ואף שאין הכל חשים כך בעת כאב וצער, הרי הדבר דומה לילד האחוז חזק בזרועות אביו כדי לאפשר לרופא לנקז את הדלקת שבאצבעו. יתכן שהילד יבכה ואולי אפילו יכעס מאד על אביו, אך בבוא היום הוא יבין את התועלת הרבה ואף יודה לו על כך.] והריני שמח על דבריו, ושומע באהבה להוראותיו.
___________________
1) שהרי יש לכבד ולענג את השבת כמי שמלכה חשובה מתארחת בביתו. והמכבד ומענג את השבת מובטח הוא מאת בורא ושליט העולם שיגיע למדרגות גבוהות בזה ובבא. וכמו שנאמר על ידי הנביא ישעיהו: ''אם תשיב משבת רגליך, עשות חפצך ביום קודשי (כמו ''מלעשות חפצך''. כלומר תמנע עצמך מלעשות את צרכי החול שלך ביום קודשי), וקראת לשבת עונג (תקבע את השבת כיום עונג), לקדוש ה' מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך ודבר דבר (תכבדו מלעשות (=שלא לעשות) מעשה שהוא דרך חול ומלדבר דברי חול), אז תתענג על ה' (=עונג רוחני ברמה הגבוהה ביותר כפי שאלוקים יכול להעניק) והרכבתיך על במותי (מלשון במה) ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך, כי פי ה' דיבר''. (ישעיהו נו, ח)

2) אגב נציין שגם מה שנתפס כענישה בעולם הזה או הבא, אינה נקמה אלא ניקיון כדי לאפשר לנשמה הטהורה מכתמיה לקבל את שכרה בבחינת להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו. (ראה ''מסילת ישרים'' פרק א'). ואף שאין הכל חשים כך בעת כאב וצער, הרי הדבר דומה לילד האחוז חזק בזרועות אביו כדי לאפשר לרופא לנקז את הדלקת שבאצבעו. יתכן שהילד יבכה ואולי אפילו יכעס מאד על אביו, אך בבוא היום הוא יבין את התועלת הרבה ואף יודה לו על כך.

זה את האמת די השפיע עליי (ד"א אני חייב לקרוא
את הספר הזה "מסילת ישרים",פשוט...)
אני חושב שבערך הבנתי...

מבחינת ה"מסילת ישרים"..
חניאל- כן, כאשר המשיח מגיע- נראה לי שמיידית מתבצעת "תחיית המתים"...כן, יש עולם הבא- טוב ורע..
תקשיבו- אני ממש מרגיש לא טוב עם זה שאנו דנים בנושא כל- כך עמוק בכל- כך קצת ידע ובכזאת זרימה- זה נושא רציני וכבד, ולא כל גיל גם צריך לשמוע את זה ולדון בזה, אני פשוט חושב שכדאי לעבור נושא- בכבוד...

אני חושב שזה בדיוק המקום לדון בדברים האלה.
כי אם לא נדון עכשיו יכול להיות שאף פעם לא נחשוב עליהם.
וזה נראה לי חשוב שידברו גם ענינים רצינים וכבדים!
ולא רק דיבורים...(והלכות)
ומי הכי קטן,בנסי?!אני לא רואה שום בעיה שהוא ידון בזה!

הסיבה העיקרית היא- שאין לנו מספיק ידע כדי לדון בנושא- אם אתה איזה רב עצום שמבין בספרי הקבלה ובמשמעות המורכבת של "תחיית המתים", "עולם הבא", "שכר ועונש והקשרו לעולם הבא" ולא אמרת לנו- אז בבקשה! אני לפחות לא כזה...
זה מזכיר לי ת'שאלות האלה ב"עולם קטן":
"כבוד הרב: בשתי מילים בבקשה- מה היא תחיית המתים, מדוע לשמור שבת- אה...ומה מצבם של מומרים ביחס לתורתו של הרמב"ם" - בשתי מילים!! זה פשוט יגרום לאנשים לחשוב על הנושא הזה בצורה רדודה, ויכול להיות אפילו מוטעת.
נ.ב: לשאלה של הגיל יש חשיבות עצומה- מה נראה לך- שכל אחד יכול לבא לדון בשאלות כאלה...על הסיבות מדוע לא כל אחד יכול אני אפרט בהמשך(רק בקטנה- ע"ע חג"ס שהעברת עם אפרים ביום שלישי- מה היתה התנהגותם\ תרומתם של היותר צעירים..)
נ.נ.ב: think b-4-u speak!!

חיים-זה שאתה לא מרגיש בשבת מעיין עולם הבא,זה לא אומר שזה לא צריך להיות ככה!!.
וזה בעצם המטרה שלו בחיים.
שאלה:אם קניתי בגד,ברכתי שהחיינו ואחרי יום החלפתי אותו לאותו בגד בדיוק(בגלל שהקודם נקרע),אני צריכה לברך שוב?

במשנה ברורה כתוב שצריך לברך שהחיינו על כלי\בגד "שחדש לו", כלומר- או שקנה אותו עכשיו או שנקנה כבר מזמן אך רק עכשיו הוא שלו(הביאו לו או משהו).
מכאן נפסק במשנה ברורה שדין "קנה וחזר וקנה" הוא: "מברך על כל פעם שהחיינו"! כלומר- צריך לברך שוב במידה וקנית אותו דבר פעמיים או החלפת.
זמן הברכה על בגד\ כלי חדש: אם זה משהו שראוי להשתמש בו, כלומר- אפשר להשתמש בו מיד- יברך מיד לאחר הקנייה(לפני שתסתלק ממנו השמחה)!
אם קנה דבר שאינו כשיר לשימוש(כגון: מקולקל, וכל דבר הדרו תיקון או טיפול לפני השימוש בו)- יברך רק כאשר ילבש את
הבגד\ ישתמש בכלי.
חשוב לציין! :מברך רק אם שמח בדבר, אך אם הוא לדוגמא עשיר מאוד וקנה בגד או כלי, ואפילו יקרים מאוד וזה לא נחשב בשבילו- לא יברך, וכן להפך- עני ואפילו בגד פשוט שמשמחו- יברך.

אדוה- לתשומת לבך- יש הרבה חילוקי דעות לגבי נושא זה במשנה ברורה- אך לפי כולם זה תלוי בשמחה של האדם בקנייתו, כלומר- לא נדמה לי שאין כאן דין אחד מכריע, והעניין כולו הוא- האם את שמחה גם אחרי שהחלפת, אם לא- אל תברכי...מקווה שעזרתי..

ולכן לענ"ד לא צריך לברך (אם אתה לא שמחה בזה כמובן).

אם את* לא שמחה בזה.

...
טוב...יש לי שאלה בסהכ די בורה (כאילו, אני ממש ממש לא מבינה בנושא הזה וגם כשניסו להסביר לי לא כ"כ הבנתי אז..) מישהו יכול להסביר בקצרה את ההלכות הבססיות של השמיטה?? (כאילו אני פשוט נגיד מגיעה למצב שיש לי ירק ביד ואני לא יודעת אם לזרוק אותו לפח או לשים אותו בפח שביעית...קיצר..)

ם אוכלים אוצר הארץ או היתר מכירה.. (או ל"ע נוכרי!!! ח"ו!) לפי זה אפשר להתקדם...

לא משהו בנושא, ומצאתי פתרון!
(אפרופו עולם הבא- תלמדו משהו..)
יש חוברות שמתפרסמות בעולם קטן- שמן הוא "ותן חלקנו": סדרת חוברות המחולקות לפי ימים- כל יום משנה אחת, גמרא אחת, והלכה אחת- לא יותר מ5- 10 דקות ביום ומאוד ברור! הנושא שבו התחילו הוא שמיטה- ולומדים שם משנה "שביעית", והלכות "שביעית"...ניתן להזמין או לרכוש בחנויות בסטים של שלוש חוברות= שלושה חודשים במחיר של 40 ש"ח בערך- החוברת כוללת גם את פרשת השבוע וד"ת לקראת שבת...אני ממליץ בחום..

נ.ב: לא- אני לא יחצ"ן שלהם או משהו..

כן ,זה די קשור איך אתם נוהגים בבית!!
(באר יודעת שאני השמח מאוד להתווכח עם מישהו שמשתמש באוצר הארץ,כי אנחנו מסיבות כאלה ואחרות אוכלים היתר המכירה)

אוצר הארץ מתוך אידאולוגיה, ומה שאין אז היתר מכירה.
בישיבה הקיטרינג שלנו בהתחלה עבד עם אוצר הארץ, עד שהוא פשט ת'רגל (לפני חודש+-) ואז עברנו קיטרינג והוא עובד רק עם גידולי נוכרים, ויש על זה פול מלחמות, והפוסק של הישיבה (אחד הר"מים) אמר שהוא לא אוכל גידולי נוכרים אבל הוא לא יכול לפסוק את זה לישיבה (כי זה חומרא). אבל מסיבות תכניות אנחנו לא יכולים להחליף אותם...

אוצר הארץ אבל בירקות התר מכירה או משהו כזה...אז? מה....

בישיבה יש אוצר הארץ וזה נחמד, אבל כל הערסים שמשחיתים אוכל... הורסים... (קדושת שביעית)

לגבי ה'ותן חלקינו'-
זה מיזם של 'מאורות הדף היומי' (אחד הארגונים התותחים), קניתי (42 ש"ח בבר-אילן) זה נחמד, אבל לא יותר מזה.. זה לבעלי בתים (או בלעז: בעבסים) בעיקר.

הפסיקו לייבא מריחואנה.......(סתאאאאם)
למי ששואל למה אני פה בשעה כזאת,טוב אז..
זה בגלל שאני גוסס...
חזרתי מהסניף וניסיתי ללכת לישון,ואז
גיליתי שאני משתעל,חיכיתי עד שזה יעבור
פתאום אני קולט שהשעה 00:45 בלילה וזה
לא עובר אז באתתי לפה,לעשן מריחואנה ושאר
הזרקות....סתאאם אני לא מסומם מה חשבתם?!

אפרים- אני יודע, אבל כמה שיותר- יותר טוב.. אני יודע שאם אני רוצה אני אוכל ללמוד משהו יותר רציני- אבל זה תמיד טוב בתור תוספת...

אם אני בזמן תפילה ואני הולכת לשירותים ,אני צריכה לברך 'אשר יצר'?
(לא שזה קורה לי...אבל ליתר ביטחון...)

כי מצד אחד:זה כמו לדבר בזמן תפילה.
ומצד שני:חייבים לברך...

בכלל לא בטוחה שמותר ללכת לשירותים מלכתחילה בזמן תפילה.. (צריך לבדוק..)

אבל אם חייבים?

אבל נראה לי שבאיזה כיתה ט' למדתי שמותר ללכת לשירותים באמצע תפילה ולברך..
אני אבדוק בקיצושו"ע ואגיב

מכדי למצוא אותה ב"תוכן העניינים" כך שאני אענה מזיכרון..
בעיקרון צריך וחובה(!!) להתפנות בבוקר לפני התפילה כדי שבתפילה נהיה נקיים!
(בייחוד גבר המניח תפילין.)
אסור להתפלל כשיש לחץ(כלומר, רצון עז ללכת לשירותים), כי אז זה מפריע לתפילה והגוף אינו נקי..(נ.ב: מכאן למדתי לעצמי שכשיש לי "היפו"<חוסר סוכר בדם> וזה יפריע לי בתפילה- אני אדחה את התפילה וקודם אטפל בזה..זה אותו רעיון)
כך שלאור הנתונים- מחד גיסא חובה להתפלל נקיים ונטולי הפרעות, מאידך גיסא- זה אולי הפסק... לענ"ד(ולפי מנהגי עד היום)- מתפללים, אם צריך לשירותים- הולך\ת, מברך(!) ואז ממשיך בתפילתו..

עד ישתבח- אפשר ומיד לברך. אח"כ יצא ויברך אחרי 18.

נצל"ש- אבישי, אתה מעביר היום חג"ס או אנחנו, ביקשת לעשות קודם, לא?!

חח.....

שאלה:מה קורה אם אני חושבת מחשבות של תורה במקומות של טומאה?
מצטערת-פשוט לא נזכרתי בכל השאלות שלי ...

יחשוב על עסקיו, ואם שבת- יחשוב על נפלאות העולם.

לידיעה-
אדם שמסוגל להתסכל בשעון שלו ולחשוב רק על השעה במשך 30 שניות (בלי שום מחשבה אחרת) גאון.

עוד שאלה לרב אפריים...חח.....:
הרב של אחותי אמר שכל עניין של שמירת נגיעה זה רק אסור אם מראים חיבה יתרה.והוא אמר נגיד שאם חבורה של בנים עומדת ואת צריכה לעבור,מותר לך נגיד לגעת לו בכתף ע"מ שיקלוט שצריך לזוז.למשל:באוטובוס,מותר לך לגעת במישהוא כדי לומר לו לזוז.כי זה לא מראה חיבה.אז...מה אני אמורה לומר לה על דבר כזה,מכיוון ואני שומרת נגיעה..???

חוץ מזה זה אפילו לא איסור תורה,נגיעה,
אז ק"ו שאם זה לא חיבתי מותר...

ולשאלת פריה- נכון שהאיסור הוא רק על חיבה, אבל בכ"ז אסור לגעת (ויש בכלל טעם שונה לגמרי שאם חושבים עליו גם נגיעה בטעות אסורה).
אגב, הגר"מ פיינשטיין התיר ליסוע ברכבת התחתית בניו יארק למרות שיש חשש ל"ע נגיעה בל"ע אישה. מכאן ילפינן דשרי נסיעה ב'אזילאוס' [אוטבא"ס בלע"ז].

וואי, כמה שנינות בהודעה אחת.

מה זה אא"ט? כ"ז ו"ילפינן דשרי נסיעה ב'אזילאוס'?

"מכאן מוסיפים(מבינים) שנסיעה באוטובוס(אזיל= הלך, סוג של שנינות) מותרת"..
פריה, כמו שאפרים אמר- זו לא הסיבה היחידה, אבל בכל מקרה- אסור אפילו אם זה לא לחיבה- אני לא אביא מקור כי ראיתי פשוט כל- כך הרבה, פשוט תכנסי לכיפה ותראי 100,000 שאלות רק על זה, והרבנים אומרים תמיד שאסור בתכלית האיסור.
חשוב לציין- שנראה לי שכל הרבנים הקונבנציונליים לא יגידו ש"עברת על איסור חמור" אם בטעות(!) נגעת במישהו, ואפילו אם את בטעות(!!) יזמת את זה..

לגעת בכל מי שעומד לפניך באוטובוס...
וגם לפעמיים אתה סתם נוגע במישהו-וזה יכול להפוך לחיבה...

מה הבנאדם חושב כשהוא עושה את זה...
חוצמ"ז, עדיף לא להקל כי אפשר ככה לפרוץ בזה פרצות...

אבל לגעת בטעות אז זה כבר משהו אחר, נכון?

בואו נעבור,למישהו יש שאלה?!

אם יש איש שעוזר לו יקשור בחוץ את הכלב ואם יש בעיה לקשור אותו שיכניס

אז איך זה שבהפגנות ובכל הדברים של גוש קטיף כולם עמדו ביחד הבנים עם הבנות? (וזה נכון כי חברה שלי עמדה ליד הרבה של האולפנה שלה...)

אני חושב שמארגני ההפגנות הללו צריכים לעשות חשבון נפש (במיוחד זאת השבוע!!).

אני באמת חושבת שצריך לעשות בהפגנות כאלה מחיצה!!!
למרות שזה לא ממש ילך...

(אל תחשבו עליי כלום...כי אני ואחותי דיברנו,ורציתי לדעת קצת יותר על מה שהיא אמרה.....כב רנכנסתי לכיפה מזמן..חח...תודה...)

בהפגנות כאלה , אף אחד לא חושב על זה כמוכם.
נגעתי בהיא,נגעתי בהוא, נתקעתי בזאתי ונעליים.
למי אכפת?!?!אנשים באותו זמן חושבים על מטרת
ההפגנה , לא בחושי הרומנטיקה שלהם....

נגיד בן אחד ממש מעצבן אותי אז אני רוצה להרביץ לו...
אבל זה אסור!
זה גם לא בקטע רומנטי..

יותר בענין של הלכה...יהדות... מוכר ?

שפכת אותי עכשיו...
זה לא מעניין אף-אחד בריבוע,במי נגעת או לא,כי אנשים
פשוט לא מעסיקים את הראש שלהם בזה כל הזמן,אתה,
פשוט עוסק בזה כל היום,יומם וליל,והגית בו יומם
ולילה,צא מזה,אנשים ל-א חושבים על כאלו דברים כל הזמן,
(בייחוד לא בהפגנות),אתה סתם משחק אותה צדיק שמחמיר כל
שניה,ובגלל שאתה מטריד את עצמך כל הזמן בזה,זה הופך כל
נגיעה קטנה בטעות לחטא עולמים!נתקעתי במישהי בטעות,יאללה,
טעות,טעות.עוברים הלאה...

ולא עושים שום דבר כדי למנוע את זה?

תוכן השאלה
שלום!!
השאלה שלי היא סביב הנושא של הפגנות.
הייתי לפני כמה זמן בהפגנה בי-ם.
אחד הדברים הנפוצים ביותר בהפגנה זה צפיפות.
בעקבות המצב הזה, האם יש איסור כלשהו לנשים ולגברים כאחד ללכת להפגנות? שאי אפשר להימנע מנגיעה שם... תודה.


תוכן התשובה
ב"ה

שלומית


א. גם בהפגנה יש מקום להזהר ולהשמר במידת האפשר.
ב. במצב שלם היה ראוי לתת את הדעת גם על הפרדה כזו או אחרת בזמן ההפגנות
ג. עד אז -
גם בתור לאוטובוס יש צפיפות ובכניסה לחנות ובתור בסופר מרקט ובעוד מקומות.
זה תלוי גם בנו כבני אדם, על מה אנו חושבים איפה התודעה שלנו נמצאת בזמן המלחמה. מי שבא מתוך רצון למחות על מצבו של עם ישראל, לזעק זעקה לה' שיושיענו מצרותינו, להמריץ את הממשלה שתיקח יוזה, או לעורר את הרוח הלאומית, לא אמור לשים לב להשלכות הנובעות מהצפיפות!

בברכה,

שי
התשובה התקבלה מהרב שי פירון

תאמין לי שיש הרבה אנשים שבאים להפגנה כדי לראות את החברה ואז זה כבר לא משנה להם כל הקטע של ההפגנה והם עם הבנות סתם לכיף...

מותר לאשן גראס בשנת שמיטה?

ד"א כבר כתבתי ת'בדיחה הזאת אבל באופן שונה.
(להלן ציטוט :"אני מזה מבואס מהשנת שמיטה,אין מריחואנה,
וזה....)

יאללה יואב אפריים ואדווה ובאר.....אני מצפה לתשובה...(תדלגו על הקטע הזה של "נשמרתם לנפשותיכם".....טוב??תגיעו ישר לשורה התחתונה,מותר או לא?!)

אלא אם כן אתם באמת מתכוונים לעשן או מה??

הקטע שבאשכול שאיכשהו ממשיך הרבה זמן להיות רציני ומשמעותי, אתם חייבים להכניס שאלות מפגרות שלא באמת מעניינות אתכם והם סתם כדי להעלות גיחוך מפגר! (סליחה על הקריזה זה פשוט נראתה לי שאלה...................)

לידעתכם- רוב הסמים בכלל מיובאים מחו"ל! ככה שאין לזה דין שמיטה!!

אפגנסיטן (הרואין).
ד"א ראיתי איזה כתבה קורעת על זה שחיילים אמריקאים שצריכים לשרוף שדות באפגניסטן (כדי לרושש את הטליבאן) מתמסטלים מזה....

יואב- ההשואה לאוטבוס לא שייכת- במקרה הזה זה הפגנה מאורגנת (ע"י אנשים מהציבור שלנו), ובלי בעיה אפשר לשים מחיצה.

אנחנו יודעים,זה לא נשמע כמו יוסף....
בארוש-לידיעתך,זה כן מעניין....

אני כבר שנים לא מבינה איך זה שכשאתה אומר באמצע תפילת שמונה עשרה או חולים או בקשות אז זה לא נחשב כאילו אתה מדבר באמצע התפילה!!!?!

שכתובה בסידור ,שמיוחדת לזה!!
זה לא כמו שמע קולינו שמבקשים בקשות,זה ממש חלק מהתפילה.

"לא מובן".
רב תפילת 18 הוא בקשות (13 ברכות <בד"כ>)
ועניין הבקשה והתחינה הוא חלק נכבד מהתפילה..

הרבה פעמים קרה לי שלא הספקתי לגמור את כל 18 עד לקדושה אז מה אני צריכה לעשות? להצטרף לקדושה (להקשיב ולהשתחוות וכו'..) או להמשיך בתפילה שלי כרגיל?

ב לקדושה ואז להמשיך ב18.. אבל זה ממש לא בטוח..

ורק להקשיב- לא לומר את המילים ולא לקוד כשצריך,אלא לכוון את הכוונות שצריך בקדושה.

שמכוונים שה' הוא המלך וכ'ו

אוקי תודה...
טוב...אמממ יש לי עוד שאלה...
איך אני יכולה לכפר על לשון הרע שדיברתי על מישהי...?

א. אם הוא יודע להגיד לו סליחה.
ב. לפי הרב ישראל מסלאנט, אם הוא לא יודע אין צורך לבקש סליחה.

וכמובן התהליך הרגיל של תשובה (כמופיע אצל הרמב"ם בהלכות תשובה).

עם היא לא יודעת את צריכה לנסות להגיד לכל מי שיודע את הלשון הרע שזה לא נכון...

וזה גם לא חכם ללכת לבקש מאדם סליחה,כשהוא אפילו לא יודע שריכלו עליו!
זה סתם יצער אותו.

זה קצת לא מציאותי ללכת ולנסות לשכנע אנשים שהלה"ר שאמרת על מישהו לא נכון...

לכן כדאי:
1. לספר עליו דברים טובים באוזני אותם האנשים.
2. לעבור הלאה.

אבל מה עם העניין שלא אמורים לומר אפילו דברים טובים על אנשים מחשש שזה ייגרר ללה"ר או רכילות? דמיין לעצמך מצב שיש אדם שלכלכלת עליו באזני אחרים,פתאום אתה בא ומשבח אותו, למה שלא יגידו לך- "אבל לא אמרת לפני יומיים שהוא זבל של בנאדם"?

פשוט להפנות את מבטם של האחרים לצדדים הטובים יותר באחר..

אבל ממש תלוי במי מדובר,כמה ריכלת,וכו'..הכל קצת ברמה מוגבלת...

הנכון הוא לבוא ולהגיד שטעיתה בקשר לאותו אדם...ולתקן את המעובת

לא שקר... אחרת היו קוראים לזה שקר..
פשוט אנחנו לא אמורים להגיד אותו.. גם אם הוא נכון.. גם אם אני חושבת שמישהי ממש ממש ממש מעצבנת, אני לא אמורה להגיד את זה.. אבל אח"כ אין טעם שרק כדי לצאת ידי חובה אני אבוא ואגיד שהיא ממש לא... פשוט לא הייתי צריכה להגיד את זה מלכתחילה...
מותר לי להגיד את זה על עצמי- חפרתי!

כדאי לחפר...

כדאי לחפור! חח...
אני יודעת, אבל כתבתי שלהגיד שזה לא נכון וכו' זה לא פיתרון, כי אין עניין שתגיד משהו שאתה לא באמת חושב שהוא נכון...
לפי דעתי צריך כמו בכל חזרה בתשובה (כמו שנדמה לי אפריים אמר...)
לא לחזור על החטא וכו'- ע"פ רמב"ם...

הוא להתודות!!

ים כדאי לא לצער אותו!!!

"רשות הרבים" כי אמורים לעבור שם 6000 או 60,000
איש ביום,אז המקום היחיד שעולה לי בראש זה רחוב יפו.
או שאולי הכלל הזה נמחק במצב של ימינו?!

אא"ט רה"ר כזאת (שישים ריבוא ביום) היא רק לעניין שבת (כל השאר כרמלית) ואילו לענייני נזיקין וכו'- -לא צריך שישים ריבוא ביום.

סליחה:לא כ"כ הבנתי על מה אתם מדברים...

רשות הרבים, כאשר עוסקים בכל נושא הלכתי שאינו שבת, היא אזור שאינו שייך ליחיד. לדוגמה, מבני ציבור נחשבים כרשות היחיד לענין שבת, אך כרשות הרבים לענין נושאים אחרים בהלכה. להגדרה זו חשיבות הלכתית בתחומים רבים.

• דיני נזיקין: המשנה הראשונה של מסכת בבא קמא מגדירה את אבות הנזיקין- "ארבעה אבות נזיקין, השור, הבור, המבעה וההבער"
  • השור- לפי הדעה המקובלת בגמרא, שור פירושו נזקי קרן. כלומר תאונה הנגרמה בידי בעל החיים שלא במהלך החיים הרגיל, אלא תוך כדי תקיפת אדם אחר- על ידי נגיחה, נגיפה (מכה באמצעות הגוף) או בעיטה (גם נשיכה של כלב). הנזק יכול להגרם לאדם או לבהמה. בעל השור יהיה חייב בתשלום על נזק כזה רק אם האירוע קרה ברשות הרבים. כלומר אם אדם או בהמה נכנסו לרשות היחיד, שלא ברשות, ושם הוזקו- בעל השור לא יהיה חייב.
  • הבור: מוגדר כמכשול ברשות הרבים, אם יצרתי מכשול ברשות היחיד שלי, מי שיכנס שלא ברשות ויפגע לא יוכל לתבוע את נזקו.
  • מבעה: לפי הדעה המקובלת מוגדר כנזקי שן ורגל, כלומר נזק במהלך החיים הרגיל, בהמה שאכלה או שדרכה על רכוש של אחר. גם במקרה זה הנזק יהיה בר פיצוי רק ברשות הרבים.
  • הבער: נזקי אש, אם הדלקתי אש ברשות היחיד שלי אך היא התפשטה לרשות הרבים אהיה חייב רק אם התרשלתי בשמירת האש אך לא בכל מצב.

• דיני חנוכה: מעיקר הדין מטרת הדלקת הנרות בחנוכה היא "פרסומי ניסא" (פרסום הנס) ועל כן יש להדליק את החנוכיה דווקא בחלון הפונה לרשות הרבים.

• דיני אבידה: התורה מצווה להשיב אבידה לבעליה. בתוך דיני אבידה נקבע כי מציאת אבידה יכולה להיות רק ברשות הרבים. אבידה ברשות היחיד שייכת לבעל הרשות, כלומר לא ניתן "למצוא" אבידה ברשות היחיד.

• דיני קנין: ידוע הכלל: "חצרו של אדם קונה לו", כלומר במקרים בהם יש מחלוקת בענין בעלות על רכוש, למחזיק ברכוש יש עדיפות שכן "המוציא מחברו עליו הראיה" כלומר נטל ההוכחה הוא על הצד השני. כאשר הרכוש שבמחלוקת נמצא ברשות הרבים אין "מוחזק" ולכן קיים כלל האומר: "רכוש המוטל בספק, יחלוקו".

דרך אגב,זה לא רק מהגמרא..זה מוסבר גם בתורה בשמות
שאלה:אם היום ר"ח וגם חנוכה.
ובחנוכה אומרים הלל שלם ,ובר"ח לא אומרים הלל שלם..
יש כאן עניין של תדיר ולא תדיר,תדיר קודם?
ובמילים אחרות,אם ר"ח זה דבר שמגיע ביותר זמן,יש עניין לבטל את הלכות הלל של חנוכה?

זה רק לעניין שני דברים שמתנגשים (כמו קריאת התורה).

סור להגיד הלל... אז זה מנוגד...
אבל את יכולה גם להגיד את מה שאומרים בחנוכה ובתוך זה זה יכלול את מה שאומרים בר"ח..

הייתי שמחה אם מישו שיודע יוכל להגיד לי מה ההלכות של הנשים לגבי תפילה במניין ואם יש בכלל איזשהי העדפה וכו'...

שלם לע"נ... (זה פרקי תהילים) קו"ח בחנוכה..

לגבי תפילה במניין לנשים- אני כמעט שבטוח שאין עדיפות במניין ומה שנוח יותרו עוזר לכוונה וכו' עדיפא.

כי בעצם אין שום הלכה למניין נשים..

חושבים שביהדות מייחסים לנשים כמו חפץ או זבל מה שתרצו,
בגלל שכל פעם בתורה שאישה נישאת אז אביה מחליט עלזה,כאילו
היא שייכת לאביה,ושכל הזמן שמים את האישה עם העבדים וכו'..
אין לי את כל הטענות עכשיו,אבל אני לא יודע עם מי להיות...
עם האלה שחושבים שביהדות נשים זה כמו חפץ,ושזה לא צריך להיות
ככה,או עם האלה שחושבים שנשים ביהדות זה בכלל לא חפץ...

עכשיו מישהו לעזאזל מבין למה אנחנו רוצות להיות בנים?! סתם חחח...

אשכרה (דוגרי!!!)
עכשיו אתה מבין למה יש בנות פימנסטיות? (איך שלא כותבים את זה..)

זה לא שהבנות הפמינסטיות (איך שכותבים את זה) רוצות להיות בנים!!! הם פשוט חושבות שצריך יותר שוויון בין הבנים לבנות!!

אבל אחרי שרואים מה שכתוב בתנך ושאנשים חושבים שהבנות הם זבל (בלשון חיים) אז הם רוצים שיהיה שוויון...הם לא רוצים להיות בנים..

מצטערת להודיע לכן, אבל כולכם פמניסטיות (יותר נכון, תוצאה של הפמניזם)
כל צורת החיים שלכם היא תוצאה של המהפכה..
זה שאתם לומדות בבי"ס.
זה שאתן לומדות באולפנא!(או שלא..)
שלומדים שם תורה, תנ"ך (מקצועות בסיסיים, אני לא מדברת על גמרא או דברים קיצוניים.. אפילו הדברים הכי בסיסים בכלל לא היו קיימים לפני כמה דורות! הכל זה תוצאה..)
זה שיכול להיות שיקרה מצב שתעבירי פעולת חג"ס,זה תוצאה.
זה שכתהיי גדולה תעבדי במקום כלשהו, תצאי מהבית...

אף אחת כאן לא פמניסטית כי היא לא צריכה להיות. כבר עשו והכינו לה את כל הדברים דור לפניה. אם בדור הקודם לא היו את ה'פמניסטיות' אנחנו היינו... ב"ה אין לנו שום צורך בזה..
ולא, אני לא מדברת על שום דבר קיצוני יחסית. לא על נשים שקוראות בתורה, ולא על נשים שלומדות גמרא ולא על נשים שמניחות תפילין/שמות כיפה.

לפי מה שאני מתרשם,פעם אישה זה חפץ של אביה,שמתישהו עובר להיות
חפץ של בעלה,ובנוסף לכך נשים למטבח תמיד,ולפי דעתי זה ממש
לא צריך להיות ככה,אבל!לא צריך להגזים ולהעלות נשים לקרוא בתורה,
כאילו,איפשהו זה כן מחולק,יש דברים שבנים עושים ויש דברים שבנות
עושות,אם לא,אחרת.....

סור לעבור על גדרי הצניעות וההלכה וכו'...

מתייחסת בכבוד מאוד גדול לנשים!!
אני חושבת שכל היום לאישה וכל אלה זה קיצוני מדי!!
ברור שאסור לזלזל בבנות(להפך!!),אבל יש עליהם התיחסות אחרת

מזכירה אותם???

אני מודיע:
היהדות מתייחסת בכבוד גדול, באמת גדול לאישה. באמת.

מצטער שאני חוזר על באר [פחות או יותר] אבל בכ"ז:
המצב בעבר היה בהגבר הרבה יותר חזק מהאישה. משום כך, הגבר יצא לעבוד (מכיון שבעבר לא היו יושבים כמו חבורת חננות מול מחשבים והופכים לבטטות- אלא עשו עבודות פיזיות אמיתיות).
כמובן שמי שיוצא מהבית מעורב יותר, בהמון דברים. ככה יצא שאישה נהיית בעיקר עקרת בית ומחנכת את הילדים.
יוצא מזה גם שאישה היא משהו 'פחות חכם'. כמו ילד...
יש גם דברים יותר עמוקים מזה שהאישה הייתה פחות חכמה -שרלוונטים גם לימינו (יש לה כבר את האופי הפנימי שצריך וכו'.)

בכ"א- המציאות שחיים מתאר היא ממש לא מדויקת. האישה היא 'חפץ' (כלומר, האבא יכול למכור אותה לאמה) רק עד החתונה.

לענ"ד המצב שבו לאישה יש תפקידים זהים לגבר- הוא מצב חולה. עקום. מנוון.

לראיה- ניתן לראות באיזה דור אנחנו חיים. לכאורה- 'שוויון', אבל מתחת לשטיח- החל מהטרדות מיניות ועד לאונס וסחר בנשים. (וסליחה מראש על הבוטות).

יש לי כמה וכמה וגמאות שבהם חז"ל עיגנו בהלכה את הכבוד לאישה.

הם הגברים הלא נשואים בד"כ(מי שנשוי יותר)
היה רב אחד שאמר שמתי שנשים מחליפות חיתולים זה כמו שהבן לומד תורה..

בהודעתך הראשונה הוצאת לי את המילים מהפה...
מספיק ללמוד 4 דפים ממסכת קידושין בעיון(מינימלי) כדי להבין כמה האישה אינה חפץ ושכל רעיונה של הגמרא אינו רק עיסוק בשאלות טכניות לגבי קידושין אלא עיסוק בשאלות מהותיות לגבי היחס והגישה לנשים...

אם אוכלים משהו- ושוכחים לברך ברכה ראשונה- האם מברכים ברכה אחרונה?

אין סיבה שלא.
כבר פעם שאלתי אבל אני יחזור על השאלה:מה הטעם בברכה לפני שאוכלים?
אחרי האוכל אני ממש מבינה,אבל לפני?

בקשר לשאלתך: אני מניח שזה קשור ל"נטילת רשות", ומצד שני גם: את מתה לאכול משהו ואת באה להכניס אותו לפה!!!
רגע...עצרי...
"ברוך אתה..."
יש פה עניין של לזכור תמיד מאיפה זה מגיע..

לא להיות כמו בהמה.

זה נותן לך פורפורציה על החיים... הבעיה היא שלפעמים אני בארוחה ונטלתי ידים ואח"כ אני שותה מיץ או משו.. ואז אני כבר מברכת שהכל ואני קולטת שלא הייתי צריכה.. זה כ"כ מעיק...
למה אי אפשר לברך כמה שאתה רוצה?! אם אתה מרגיש שאתה רוצה להודות לה' יתברך, למה אסור?!

רק בלי הזכרת שם ה'...

פשוט כבר מתוך הרגל...

פשוט צריך מחשבה לפני הברכה (מה שיש ממילא בד"כ- כדי לדעת את סדר הברכות- מג"ע א"ש).

גם רגשית...

בדברים האלא אתה לא חושב הרבה...

גם כשלא צריך! ודווקא לפעמים כשצריך- אני שוכח!(מרפי הזה פשוט************)(לאדוה- צינזרתי עכשיו מילה לא אמיתית- פשוט המצאתי- מובן?)
באר- זה טוב ויפה אבל...זו שאיפה קצת גבוהה מכדי לדרוש אותה בהלכה! אפילו בתפילה נדרשים לכוון ממש רק בברכה הראשונה(בתפילת עמידה), ברור שצריך גם בשאר וזו השאיפה- אך לא דורשים את זה במפורש, אז בברכות(שזה לא בהכרח, אבל נראה לי בכל זאת- עדיין פחות גדול וחשוב מתפילה..) ק"ו הפוך..

בתודות (טוב,ז ה די הגיוני..)
טוב,משהו אחר אבל יפה...
עלה לי שאלה בקשר לברכות התורה:נכון אומרים את ברכות התורה ואז לומדים בתוך התפילה כמה חלקים בשביל שלא יהיה ברכה לבטלה.
אז ב'אלו דברים' יש קצת הבדל בין אשכנזים לספרדים,ולא הבנתי איך זה הגיוני שבתורה יהיה כזה דבר!!
אז שאךתי,ואמרו לי שיש משניות(אין הבדל בין א' לס')ואח"כ יש תוספתות ששם יש הבדל.
סתם נחמד לדעת

הרי, ישר אחר כך אומרים הללויות וכו', ומי שלא אומר בטוח יאמר אח"כ שמע ישראל...

עד שמע אין שום לימוד!!

אנחנו לא מוספים לנו עוד כמה הלכות וכו' (כמו אולו הדברים..)

לא תורה...(כמו שחניאל אמרה)

שמה? נגיד כל קטע של קריאת שמע זה גם כזה לימוד תורה (זה מובא מהתורה) אז למה צריך להגיד בכל זאת?

כי זה מה שקורה בסופו של דבר,וזוהי הסיבה

1.חובת הכוונה היחידה בתפילת ח"י זה בברכה הראשונה ברכת האבות.
2.אחרי ברכת התורה יש כמה פסוקים(לפחות לפי מנהג ק"ק הספרדים);
וידבר ה' אל משה לאמר.דבר אל אהרון ואל בניו לאמר,כה תברכו את בני ישראל,אמור להם.יברכך ה' וישמרך.יאר ה' פניו אליך ויחונך.
ישא ה' פניו אליך,וישם לך שלום...ועוד משהו קטן.
3.יש די הרבה חילוקי דעות בין אשכנזים לספרדים;
בתפילין איך מניחים,(האשכנזים מבינים את זה כטעות וכך הם עושים,
אבל כל אחד ומנהג אבותיו).
בתפילה יש כל מיני הרבה שינויים (ע"ע 18 זה בולט שם במיוחד כמו,
קדושה ועוד ברכות)
(היום אמרו לי תקנו אתי אם אני טועה);עד שיום אחד בא האר"י ואמר
שהתפילה של אשכנזים לא מתקבלת ב9 נשמות\משו כזה,והיא מתקבלת רק
בשתיים,אז הוא יצר את נוסח "ספרד" כדי שזה יתקבל ב9 משו,לויודע
בדיוק...
לומשנה...כמו שאמרתי כל אחד ומנהג אבותיו.רק שפסקו שאם אתה מתפלל
עם אשכנזים,אז תעשה קדושה כמוהם,וכן ההפך,כמנהג המקום.
וגם - אם בנאדם גודל בקהילה ספרדית,ומקבל מבטא ספרדי,שיישאר בו,
מכיוון שהמבטא הספרדי יותר ברור,ואל יחוש "אל תיטוש תורת אימך"
טוב,הבנו את עניין האשכנזים והספרדים,לא נתפלפל יותר מדי..
למישהו יש שאלה?!?

צריכה גם שאני אנקד לך את זה?!
הַחובָה הָיֶחִידָה בּ18 זֶה בָּברכָה הָרִאשונָה בִּרכת הָאַבות.
אָחרֶי בּרָכות הָתורָה יֶש פּסוקִים.
יֵש דֵי הָרבּה חִילוקֵי דֵעות בֵּין ספָרַדִים לווזּווזּים.

אני הבנתי(לא מקללים!!!!!!!!!!!,תכלת בפעם הבאה שזה קורה את מוחקת אותו)
רק לא הבנתי למה אתה מביאה את עצמך בצורה בא אתה מביאה את עצמך...
ומה ההקשר המדויק(הבנתי שיש אחד כזה..)

ליד האות......עכשיו בנוגע אלייך ; מה שמודגש זה אני.
אני הבנתי.יופי לך.(לא מקללים!!!!!!!!לא קיללתי.תכלת פעם הבאה שזה קורה את מוחקת אותו.)את לא מפחידה אותי.
רק לא הבנתי למה אתה מביאה את עצמך איך שאתה מביאה את עצמך.(את לא חייבת לדבר כמו רוסיה)איך אני מביא
את עצמי?!ד"א מוגבלת זה לא קללה,ולא הבנתי מה את רוצה מהנשמה שלי?!?!

למישהו יש משהו?

תכלת, את יכולה להוריד את זה מהעוגן, ונשים חדש ?

בדיוק חשבתי על זה כשלקח לי שנתיים לגלגל את העמוד..

(ולכל מי שלא יודע- האשכול הזה מוקדש לרצינות בלבד..! באמת, אני צריכה לעשות את עשרת הדברות בשביל החדשים.. אבל תחשבו לבד קצת..!)

(נ.ב.- וחיים, טייק איט איזי.. (אנד כּליר..!))

גם הכתיבה והתיאור כאן בטח יעזרו לך לפרוק (ואחכ ייקל עלייך להתמודד)

ואין ראיה ממה שכתב הרמב"ם פרק י"ח מהלכות סנהדרין גזרת הכתוב שאין בה בית דין ממיתין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו דהתם לא מיירי אלא כשהוא מכה אותו דרך עונש או דרך כפייה דאי לא תימא הכי לקתה מדת הדין מי שעבר עבירה שחייב עליה כרת אם בא וכפו אותו בית דין לקבל מלקות ועשה תשוב' יפטר מן הכרת כל שכן מי שחטא בלא עדים והתראה אם רצה לקבל מרצונו מלקות ועשה תשובה שיפטר מן הכרת…