החלטתי, ביני לבין עצמי, שאני לא נכנסת לפורום הזה יותר בלי נדר...
ועכשיו, אני כאילו מרמה את עצמי - ונכנסת בכינוי אחר.
זה לא עניין של הפורום הזה בלבד, אני חושבת שאין פה משהו מושך עד כדי כך שאני אהיה חייבת להכנס, אז ניסיתי לחשוב למה בכל זאת כן נכנסתי שוב.
וזאת בעיה גדולה, יכול להיות שזה מרכיב חשוב גם באיך שהנוער [בחלקו] נראה היום - השעמום!!!
אפשר לקרוא לזה מחלה! [לפחות באיך שהיא משפיעה עלי...]
אני נמצאת בבית, באיזשהו שלב כבר אין לי במה להתעסק - אחי התינוק כבר ישן, אכלתי, עשיתי כל מה שאמא ביקשה, אפילו נכנסתי להתקלח מרוב שעמום - ונגמר לי מה לעשות!
תגידו מה הבעיה?! קחי ספר ותקראי... - זה לא תופס ליותר מדי זמן, משתי סיבות - זה דבר פסיבי ואני צריכה לפעול, לזוז, וכו'. וגם - אין לי ספרים מעניינים בבית - אז אני מתחילה לקרוא תנ"ך/קצוש"ע/שמירת הלשון (שבכלל לא שלי...)/אנציקלופדיה.
ואז כשממש ממש משעמם, אני מתחילה להתעסק בפלאפון - שלא מכיל כלום! במקרה הרע אני גם משחקת במשחקים בו...
אז... למישהו יש רעיון אחר, מה אפשר לעשות בבית?!

ובבקשה, אל תנסו לזהות מי אני, ואם זיהיתם - לא לכתוב. תודה.

בואו נחיה אותו

למה לדעתכם האם בחזית ולא האב?

גיטי קליינרמן: "מוישי הוא כבר הבן של עם ישראל" | ערוץ ７

גם עם הדר גולדין זה הרבה כך,

וגם עם שלושת הנערים הי"ד

זה חדש יחסית

עם נחשון וקסמן הי"ד זה היה האב בחזית

(למה זה גורם לי לחשוב שאני שוביניסטית?)

מרתק: כולם אומרים "שנמאס מהמצב"? למה זה קורה?

כולם מדברים על "המצב" ועל זה "שנמאס".
אבל מה אנחנו מרגישים באוויר ולמה?

פודקאסט חדש, מרתק וויחודי ששווה להאזין לו.
והפעם על: "תנועת הבעד"

כל הפרטים, להאזנה>>

קניון, מה הוא עושה לנו בלב?
פודקאסט חדש:"קניונים ורגשות".
להאזנה>>