אחד הדברים היותר יפים.
וזה רק הפילוסופיה או יותר נכון לומרמחקרים הסטורים.
יש גם הרבה פירושים במקורות.
אבל אני חוזרת ואומרת..ממש אהבתי!!

זה לא היה חלק מהמאמר....
אבל גם אם זה קשקוש (וזה לא,כי זה עובדות,או שלא)אז לא לא סותר את זה שזה נשאר יפה!!

זה בכוונה...
המסר חזק, למרות שאיני מספיק בקיא וגדול בתורה כדי לדעת האם כל זה שטויות(מה שכן, אני מספיק מאמין כדי לדעת שאם כל כך הרבה רבנים מדברים על זה זה לבטח לא שטויות!).
מה שכן יכול להוות תירוץ לכך שדברים אלו לפעמים נראים לנו רחוקים ואולי אף מוטעים הוא, עצם זה שאיננו מספיק חכמים, בקיאים וגדולים בתורה בשביל להבין זאת..
(לא סתם מותר ללמוד קבלה וכו' רק בתנאים מאוד מחמירים של "מלא כרסו ש"ס ופוסקים", נשוי, בן 40 וכו'..)

אני כזה בהתחלה קוראת. ולא מביינה מה אתה רוצה אפרים אני שאני מגיעה לפסקה הארחונה...! חחח

פעם הבאה אני לא לוחצת על שום קישור שאפריים נותן..

אל תאמינו לכל הבלופערים!

(לעניין קבלה מעל גיל 40, ידוע שזה כמה אתה 'כבד' בתורה- לראיה- האר"י והרמח"ל נפטרו לפני גיל 40).

איך אתה משווה בכלל?!!

גדול, זה כבר עניין אחר...
חחח... יפה מאוד! אהבתי! ובכלל- הרב חיים נבון, אחד מהטובים!

הוא ממש אנטי-פרענק (לא באמת, בקטע הרעיוני), רצליוניס, לא מצטט מ'אורות' באופן סיטונאי- ובכ"ז מצליח להיות רב מצוין.

ממליץ לקרוא את הספר שלו - 'פרשות' (למי שזוכר- היה את הטור שלו במקור ראשון- הוא הפך את זה לספר).

אפריים-סחתיין,קטע חזק!

לזאת הייתה כוונתי, כלומר: צריך לדעת למי להקשיב: לא לכל אחד שיודע לעשות גימטריות- יש אתר באינטרנט שאומר את הגימטריה של כל מילה שמכניסים ונותן עוד מילים בעלות אותה גימטריה, שזה שטויות!
כמובן שאין כן בדברי הרבנים ובדברי הקבלה והזוהר הקדושים(שפשוט איננו מבינים אותם ..)

זה קשור לכל החרטטנים שמסתתרים לנו בכל פינה.

הם בד"כ מסתמכים על דברים בסגנון ספרי סוד, רק בצורה חיצונית וללא העמקה וזאת הבעיה.

צריך לדעת למי להקשיב ולמי לא!
(פשוט קישרתי אוטומטית לזוהר..לא בהכרח קשור..)

(את הבעיות שלי עם הזוהר אני אפרוס בהזדמנות אחרת...)

עוד שנייה יוצא ברק מוריד אותך!
תרגיע עם הדיבורים! אתה לא יכול לבוא ולאמר "את הבעיות שלי עם הזהר"! מה הוא חבר שלך?!

זה לא כזה פשוט.

אחת ההשערות היא שהזוהר בכלל נכתב ע"י הרב משה די ליאון (יש כמה הוכחות. אחת מהם היא הארמית המטולאת). הדרדעים בתימן 'כפרו' באמיתות הזוהר.

רק אמרתי שאתה לא יכול לבוא ולהגיד דברים כאלו על אנשים\ ספרים כאלו בצורה כזאת..

השאלה אם מתייחסים עליו כמו שצריך להתייחס עליו
ולומדים אותו איך ובצורה שצריך ללמוד אותו...
וזה מה שמבלבל אנשים.
הקבלה פורצת יותר מדי(מדונה קוראת את דברי הקבלה בשרותים...)
זה נראה לכם צורה ?!!
אז יהיודים לא עושים את זה,נכון.
אבל עצם זה שיש משהו שהקבלה לא שמורה ורצינית,וככה היא מתפשטת וכל מי שרוצה'יבוא ויטול' זה 'פריצות' של הקבלה...

ענאל מגבה אותך בעניין הנושא......יואו....

לפגוע...

אנחנו לא מבינים כל דבר, לפעמים יש אנשים שיותר יודעים ממנו או יותר חכמים ממנו. אנחנו לא יכולים לזלזל בדברים כ"כ גבוהים בכזאת קלות. מה לעשות, אני שנים ניסיתי להילחם בקטע הזה אבל מה שנכון, נכון- אנחנו כולה ילדים/נוער שעדיין לא יודעים כלום מהעולם <אני עדיין בשוק מעצמי שכתבתי את זה>. משום מה לא נראה לי שאנחנו יכולים בכ"כ קלות לבטל דברים, לזלזל, להפוך להיות ציניים לגבי כל דבר שלא בדיוק מה שאנחנו חושבים, ולבוא במין כזאת התנשאות כאילו כל העולם טיפש ואנחנו חכמים. וממש לא רק התכוונתי לקבלה וכו'.. דיברתי בכלליות לכל האוירה שיש אצלנו.. שאנחנו חכמים והדור הקודם לא ידע מהחיים שלו ואנחנו נתקן את הכל וכו'.. נכון, שחשוב מאוד לבוא עם הרצון לשנות את העולם, לתקן אותו, להפוך אותו למקום יותר טוב-כל אחד והאידיאלים שלו. אבל כשאנחנו עושים דבר כזה זה צריך לבוא מתוך ענווה גדולה, וכבוד לדורות הקודמים ולמסורת שלנו ולמה שהשאירו בידינו, והרבה אהבה (ע"ע הסניף). (לא יודעת אם ממש הבינו את מה שהתכוונתי...)

ומוסיפה:שגם יש עניין להשתמש בדברים שהיו פעם ...כדי לתקן ולשנות

שאתה מביא את הסוג כתבה הזאת אבל אחר כך קראתי את המשפט האחרון ונרגעתי...=)

באר ממש צודקת !

לא הייתי באיפוס...

נראה לי שגרמת לי להארה!
יש שאלה(עכשיו עלתה לי בראש..)
מתי אדם נחשב בוגר, כלומר: מהו השלב שאפשר להגיד אחריו: הוא התבגר\בוגר?
וראה לי שהתשובה היא בדיוק מה שכתבת!
ברגע שאדם מבין שהוא יותר גדול מבחינה פיזית, אינטלקטואלית והלכתית- אך עדיין מבין שהוא אינו הכי גדול- שיש אנשים יותר חכמים- ושיש לו עוד מה ללמוד, אך הוא בכל זאת רוצה ללמוד, ורוצה להתקרב לזה!
או בקצרה: "הגעה לבגרות= השאיפה לשלמות, עם ענווה ומודעות"
תודה על ההארה...הביעו דעתכם על כך..
(מצטער אם סטיתי מהנושא- אבל זה טיבם של הארות..)

ים...

הבעיה של הדור שלנו זה שהוא חושב שהוא מבין הכל בעצמו ולא צריך את המבוגרים (האדמו"ר מיפסנצ'ה כותב את זה בהקדמה ל'חובת התלמידים' ולכל אורך הספר. ותודה ליואב).

אני התכוונתי שיש לי בעיה מסויימת (מבחינה אישית) עם הזוהר, בעיקר כי אני (ולענ"ד רובנו) באים מרקע רצליונליסטי ומדעי. זהו... זה מה שהתכוונתי.

היא שאתה פשוט לא מבין את זה עדיין, ואולי אם תגדל מספיק בתורה, אולי כן תבין את זה ו"תתחבר" לזה.
אין לי מושג...אבל כך זה נראה...

בתגובות האחרונות שאני כותבת לאפריים ולגישתו אני מזה מרגישה מורה..אווווווווו אני חייבת להפסיק(אני אומרת לכם שאני יהיה מורה,אני אומרת...)

נכון אפריים... אנחנו באמת באים ממקום מאוד ורציונליסט.. ולכן הרבה יותר קשה לנו להבין את תורת הסוד זה נשמע לנו משהו ניואייג'י כזה... אבל אנחנו באמת לא אמורים להבין! ממש ממש ממש לא!! רק כשנגיע לגיל המתאים (לע"ד אף אחד לא יכול להכריז על עצמו שהוא בשל לזוהר לפני גיל 40..) אז אולי.. ואולי אפילו לא נזדקק..

(זה ממממש לא קשור,אבל נחמד לדעת....)נכון שאתה כותב עיין פה,ואז ה"פה"זה הקישור?

כותבים "פה", מסמנים, לוחצים על האיקון של WEB בסרגל כלים, מעתיקים לשם את הכתובת ולוחצים "אישור".

תודה.....

ליבוביץ'?! אני פשוט לא מבינה למה למישהו שמאמין בתורה של ליבוביץ' להמשיך לקיים מצוות?!?! אם הייתי מאמינה בזה כבר ממזמן הייתי חוזרת בשאלה.. 'פסדר.. אני מאמינה בקב"ה אבל למה לי לקיים את המצוות?!' ח"ו...

הרמב"ם היה ראש הרציונליטים. כרגע אני נמשך יותר לגישה שלו.

תשתפו גם אותי....אני מזה לא מבינה בשיחות הגבוהות שלכם!ואני רוצה להבין.....אז תסבירו....

אדם חכם מאוד (עם הרבה ניירות מהאונברסיטה. דיפולמות בלע"ז). שכפי שאני מבין, לא היה בדיוק הדמות שאליה אנחנו צריכים לשאוף.

שוב אפריים... אתה לא מתחבר לרב קוק, לחסידות?! לצד הרוחני של התורה?!

אבל בכ"א- חסידות אני... איך לומר... זה לא זה (הכוונה לריקודים, טישים, מנגינות מסויימות, זלזול בזמן היהודי, לימוד אדוק של 'תניא', משקאות ורוגלעכים 'ברטי בוטס' בטעמים משונים. לספרי חסידות וכו'- לא מכיר, לא יכול להגיד.)

רוגלעכים ברטי בוטס!! ג-ד-ו-ל!
בכל אופן..אפרים- לקטע של החסידות, במובן של "טישים וכיוצ"ב" אני די לא מתחבר, רק לפעמים אם זה מישהו ממש טוב.
מצד שני אני מאוד מתחבר למוזיקה ולריקודים, אבל זה פשוט כי זה אני..
אני די מתחבר לרב קוק(לפי מה שנראה לי היום, לא מספיק התעמקתי, אבל זה נראה לי בכללי), ממה שראיתי וקראתי, בכלל- השיטה הרוחנית וכו'- מתחבר+!
באר- איך מתאים לך ללכת למעלות...

פשוט כי אני מקיימת הבטחות...

אבל מה הקשר למקיימת הבטחות?

אז כבר לא טרחתי לקרוא...
אני אקרא...

החסידות לטעמי היא קצת 'רחפנית'.
אבל להיות מתנגד עם קצת שמחה..זה לא כ"כ נורא..

אבהיר את דברי-
כשאמרתי שיש לי בעיות עם קבלה, התכוונתי לקמיעות, סגולות, צירופי אותיות, צירופי שמות, מקובלים, מכשפות ושאר מריעין בישין.
כדרך אגב (אחרי ההזדעזעות של אבישי) כתבתי שיש 'כופרים' בזוהר.

ולגבי החסידות-
שוב, בעיקר בכל הריקודים ושאר הקשקושים


(שאלה למצטיינים- מה המכנה המשותף בין שני הדברים הללו [שאנ'לא אוהב])

אפריים, אם אתה מדבר על הדברים האלה אז אתה ב-כ-ל-ל לא יודע על מה אתה מדבר..
הטישים, החצרות והרוגלכים הם רק הצד השולי של החסידות!
הרעיון, הספרים, עבודת ה' וכו'- זה ה-חסידות!
ממש חבל שזה מתפספס...

אני מתחילה להבין על מה מדובר,כי אתם כבר לא מדברים ברמזים.....אממ....אני דווקא כן מתחברת לחסידות,והאמת לרוב הצדדים שבזה.....במיוחד למוזיקה.....(אבישי-עכשיו אני לא יכולה לכתוב כי זה פשוט אני,כי אתה כבר כתבת....יאלללה....חפיייף!)אבל כי זה פשוט אני......

בכל הקטע האמיתי שלה, העבודת ה' האמיתית והפנימית מאד, השימחה, הריקודים, הספרים וכו'... אבל אני ממש לא מתחבר לכל האלה שהפכו את החסידות למשהו זול- אני עושה מה שהכי טוב לי לעבודת ה'. קמים ב12 ומזלזלים בכל דבר...

באר- המשותף בין שניהם היה שהם הצד ה'חיצוני' [לכאורה, או שלא לכאורה...] של העניין.

העניין הוא שאני אישית מעדיף את העבודת ה' שלי בדף גמרא, או בלימוד מוסר, מאשר סיבוב ריקודים/טיש.

בסיבוב ריקודים,כשאתה רוקד ממש,ולא סתם כי כולם רוקדים.אז בעצם מה אתה עושה?אתה מנתב את עבודת ה' והאמונה דלך דרך הגוף,ומשלב יחד איתה שימחה
ורוקד אותה עד כלות!!!(ככה אני מרגישה)אתה בעצם רוקד את האמונה,ותאמין לי,כמה דברים חשובים חשבתי עליהם בעת ריקוד.אחד הדברים המעוררים....והטובים בחסידות....לא הכל נמצא בדף גמרא...(אני לא מזלזלת ח"ו!!)

החסידות שינתה והפריחה הרבה דברים בעם היהודי!!.
יש בחסידות הרבה דברים יפים,השמחה שבחסידות,שדרך אגב...לא באה במקום היראה שבעבודת ה'!!
הבעיה היותר עיקרית בחסידות זה שיש את האדמור...יש חסידויות שאין להם גבולות ,האדמור שם הוא כמו אלוהים(בלי להגזים)
אנשי החסידות כיום (חלקם) הוא כלל לא אנשי חסידות,אלה חוזרים בתשובה ששיבצו את עצמם בכל מיני חסידות ובינהם הברסלברים(אשר ידועים בבזיון שהם עושים לעצמם בזמן האחרון),אלה -הם בפירוש לא אנשי חסידות!!.

באמת- כל אחד והדרך שלו.. יכול להיות שבנאדם X יותר יתחבר לקב"ה ע"י מסילת ישרים, בנאדם Y ע"י קריאת התנ"ך, בנאדם Z ע"י לירוטי מוהר"ן, ואחר ע"י לימוד משניות/גמרא, כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, והעיקר שבאמת יתחבר לקב"ה באופן הכי אמיתי ונכון לו. אני רק חושבת שכדי שאדם יגיע למימוש הכי גדול כדאי לנסות את שאר הדרכים ולא להיות מקובעים על דרך אחת בעקבות סטיגמות וכו', כי אולי מפספסים משהו בדרך...<BR>בהצלחה..

את דיי בלבלת בשכל...
רוב מוחלט של החסידים היום הם חסידים, אומנם הם לא כמו החסידים של פעם (אולי תלמדי על זה לבגרות בכיתה י'), אבל כן חסידים ולהגדיר אותם כמו שאת הגדרת אותם זה לא נכון!
ולגבי הקטע של האדמו"ר. האדמו"ר הוא אדם שדרכו אתה מתקרב לקב"ה, הוא "מקשר" אותך, הוא עוזר לך להתעלות. ולכן הולכים אחריו בכל מצב, תחשבי על זה שיום אחד יגיע המשיח (בקרוב בימינו)- את לא תלכי אחריו בכל מצב?! אני כן! אומנם אם כל הכבוד לאדמו"רים הם לא המשיח אבל הם הרבה יותר קרובים לזה מאיתנו!

אני לא אמרתי שהאדמורים הם לא בסדר-להיפך!!
אני אמרתי שהחסידים לא בסדר איך שהם אפחו את האדמורים למה שהם.
ואולי לא קראת אותי נכון אבל עמדתי על המילים שלי ולא אמרתי רוב,אמרתי חלק!!(זה חשוב!!)
ומשיח-זה אכן משהו אחר.

1. שהאדמורו"ת עוברת בירושה ולא ע"פ גדלות בתורה.
2. שלעיתים ההערצה אליו גובלת בדברים לא טובים (ע"ע- חב"ד בעיקר)

הוספת ולנכון,שהכל עובר בירושה-אבל תחשוב מה היה קורה אילו היו צריכם להחליט מי יהיה האדמו"ר,זה היה יוצר פול סיכסוכים.

שהאדמו"ר הוא הצינור שלהם כדי להגיע לקב"ה, דרכו הם מתקרבים וכו'..אני לא מבין מה נורא בזה כל- כך? אני בטוח שאם היית מוצאת את האדם שיקרב אותך לתורה וכו' בצורה כל- כך גדולה, גם אותו היית כל- כך מכבדת ומעריצה..

פשוט תקראי ת'ספר היסטוריה של השנה שעברה...
זה בהחלט חלק שהוא מומלץ מאוד, אבל העיקר?! בהחלט לא..

להתבודד

אני כן מודעת לגדולה העצומה שיש לאדמו"ר,רק שלהרבה חסידים לא יושב כל היום במוח שהוא רק דרך,אלה שהוא לפעמיים המטרה.

כל אחד אמור ל"התבודד" עם ה' 3 פעמים ביום.
קראתי את זה בספר חסידי על התבודדת...

לא חייבים להגיב על כל דבר,מזה כלל ברזל שאתה מגיבה על
כל דבר?!הפורום בכללי שייך לך ולאפרים,ככה זה הצרור תגובות:
אדוה,אפרים,אדוה,אפרים,אדוה,אפרים,אני,חניאל,(מרים בקטנה),
אבישי,אדוה,אפרים,אבישי,אדוה,אפרים,אני,באר,אפרים,אדוה,אבישי,
(יואב מגיב בקטנה),אדוה,אפרים,אפרים,אדוה,פריה,אני,חניאל,אדוה,
באר,אפרים.(יעל בקטנה),אדוה,אפרים(תכלת בקטנה),חניאל,אדוה, אפרים...............................................

זה להתבודד...

אמממממממ תאמת שאני לא ממש מתמצאת בחסידות אבל...אפרים צודק!

אין מחסום קשקושים פה ??!

עיקר החסידות הוא לא להתבודד, אלא-

הענין היה לקרב גם אנשים שהם לא הכי הכי גיטע יודן.יענו, בורים ועם הארץ.

אין לי מושג באיזה שלב זה הפך להיות איזה משהו שמתאים גם לת"ח, אבל...

התבודדות זה ממש לא העיקר. זה שמזריקים לנו בכוח ספרות ברסלבית בישיבה, זה ל4א אומר שהכל שם תורה מסיני.
בוודאי שהתבודדות היא לא 3 פעמים ביום. אולי הספר ההוא התכוון לתפילה.

באר תוכל לספר לכם על כל עבודת ה' וכו' וכו'.

עניין האדמו"ר הוא באמת נושא די דפוק אצל החבר'ה האלה. ירושה על רבנות?! איזה מן דבר זה?!

מי שאמר שזה גורם למלחמות. חה! החסידים עושים את האמ-אמא של המלחמות.

ע"ע- קרלין, ויזניץ', באבוב, בית אהרון. דוחקים בי, ביי.ב.....תצ נ2 חיהבסטכג2הב5019 ןטר8אבק954ד1ארנגק9978

זה לחסידיות ספציפיות מאוד.

ולא אמרתי את זה...

אם כך,אנחנו מסכימים!!

בחסידות ברסלב זה מוטיב ממש מרכזי... אבל בחסידות שהבעש"ט ייסד...
בבקשה, בבקשה בלי קללות בפורום.. למה?! זה סתם עושה אוירה לא נעימה.
ועוד הערה כללית, אפשר להגיד בצורה יותר נחמדה שאת/ה לא מסכימים עם מה שאמרו. יש לאנשים כאן ובסניף בכלל קטע כזה שהם פשוט מבטלים לגמרי את מה שהשני אומר וזה בכלל לא נראה שהם מנסים אפילו להקשיב למה שהוא אומר ואולי אולי לקחת מהדברים שלו משהו. זה נראה כאילו האנשים עסוקים רק בלחשוב בינם לבין עצמם איך מה שהוא אומר נכון ומה שהשני אומר זה שטויות/בילבולי שכל רבאק/אין מחסום קישקושים פה?! וכו'... יש מצב שבאמת בנאדם חושב שמה שאנשים אומרים זה שטויות לגמרי והם סתם מזבלים בשכל וכו' על משהו שהם בכלל לא מבינים עליו. אבל יש דרך להגיד את זה!! מישהו שמע פעם על להיות נחמד?! תאמינו לי שזה יותר חשוב מכל הדברים שאנחנו מדברים כאן. תנסו פעם להיות בני אדם יותר טובים, זה יהיה מעניין!!!!

זה בכלל לא העיקר בחסידות,רק (וכתבתי את זה) בחסידויות ספציפיות מאוד!!
אבל יפה שכתבת מי בדיוק,תודה

באר אני מסכים עם מה שכתבת!
אבל את באמת חושבת שזה ישפיע על מישהו?!

עיקרה של החסידות...(למי שיש כח)

שאלה
לחברים מקשיבים שלום!
שמחתי מאוד לקרוא את המאמר הקריא והמובהר שלכם לכל עין בעניין ישו וכו', הוא הסביר לי רבות וכמובן למדתי והשכלתי ממנו, ולכם התודה. ישנם באמת כמה נושאים ביהדות בכללה שלא מובנים להרבה אנשים ועניין ישו היה אחד מהם.
נושא שני, שנתקלתי בו בזמן האחרון הרבה היה החסידות והמתנגדים, בטעות חשבתי עד לפני זמן לא רב שהחסידים הם פחות דתיים מהלא חסידים, ובכלל-מי שלא חסידי-איך הוא נקרא? ובכל מיני שאלות, כמו אם יש עדות המזרח חסידים, ושמתי לב שהרבה מתקשים בזה. ולכן באתי בבקשה לשאול אם תוכלו לעשות על אותו עקרון של מאמר ישו, מאמר על החסידים והמתנגדים, זה ממש יעזור להרבה מאיתנו להבין יותר. ואם א"א, אז אולי אם תוכלו בבקשה להבהיר לי קצת את הסתום בנושא זה עבורי.
תודה רבה וחתימה טובה!
ענת.


--------------------------------------------------------------------------------

תשובה
שלום ענת.
כדי להבין את צמיחתה של תנועת החסידות, ניזכר ברקע ובתקופה: גלות ממושכת, שניתקה את עם ישראל מחייו המקוריים בארץ ישראל. במקום מלכות ישראלית, מקדש וסנהדרין היה עם ישראל נתונים לרדיפות וגירושים כמעט אלפים שנה, מצב שהביא להחנקת כוחות החיים של העם, והיהדות באה לידי ביטוי רק בשמירה על פרטי המצוות שעוד היה אפשר לקיים בגלות. אפשר לומר שהמצב המדכא של הגלות לא איפשר להמוני עם ישראל להרגיש את הנשמה והשמחה של עבודת ה', למעט יחידים שידעו למצוא את האור גם כשמסביב הכל חשוך, וה' מסתיר, יחסית, את פניו.
הקב"ה שולח בכל דור ודור את הצדיקים המתאימים לו, וכך נולד ר' ישראל בעל שם טוב, ולנוכח האוירה העגומה בעם ישראל עשה הוא מעשה. הבעש"ט עבר ממקום למקום, ולימד את עם ישראל כיצד ניתן לשמוח שמחה אמיתית גם בגלות. הבעש"ט לימד שה' אוהב את עם ישראל תמיד, אפילו כשהוא חוטא, ושבעצם גם הגלות הארוכה היא כמו אבא שמייסר את בנו כדי שישוב למוטב. הוא לימד שיש לכל אחד ואחד נשמה יקרה, שעבודת ה' צריכה להיות בשמחה תמיד, שהמצוות אינן רק פעולות טכניות אלא הכוונה והרגש הם מרכיבים מרכזיים במצוות. הבעש"ט לימד שכדי לעבוד את ה' אפשר גם להתכנס יחדיו על כוס משקה טוב.
מטבע הדברים, היו העניינים שלימד הבעש"ט עניינים הקשורים יותר לפנימיות התורה, המאירה את המשמעות הפנימית לדברים החיצוניים. אכן, תנועת החסידות היתה זו שהחלה לגלות את התורה הנסתרת ולהפוך רבדים מסויימים בה לנחלת הכלל.
אולם כאשר מתגלים סודות התורה, תמיד יש אנשים שיטעו בהבנתם, וכך גם היו אנשים שלא הבינו נכון את כוונתו של הבעש"ט. הם חשבו שאם הרגש זה כל כך חשוב, זה אומר שהמעשה הטכני הוא פחות חשוב. הם חשבו שאם אדם עושה מצוה עם הרבה הכנות חשובות, אז לא נורא אם הוא יפספס כמה פרטים. לא נורא אם למשל הוא יאכל את האפיקומן אחרי חצות, אם לפני כן הוא עסק בהרבה כוונה ורגש בבירור עניינה של יציאת מצרים.
תופעות אלו ותופעות דומות הביאו את הגר"א להתנגד בחריפות לתנועת החסידות. הגר"א ובית מדרשו, כמו ר' חיים מוולוזי'ן בספרו 'נפש החיים', הדגישו את חשיבות הפרטים המעשיים של המצוות, ואת העובדה שהתורה אינה רק זכות אלא גם חובה.
האמת היא שאם היו הגר"א והבעש"ט נפגשים ומבררים את הדברים יחדיו, אולי היה מתברר שאין בכלל נקודות ויכוח מהותיות ביניהם, אם כי היה ויכוח ביחס להדגשות. לפני זמן מסויים התגלה כתב יד שחתום עליו 'ר' ישראל' ולפי תוכנו היו בטוחים שהיו שייך לר' ישראל בעל שם טוב (או לאחד מתלמידיו, איני זוכר) ובסוף התברר שכתב אותו ר' ישראל משקלוב, תלמידו של הגר"א.
'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'. בזכות הויכוח, התבררו שתי הזוויות של האמת שיחד הן משלימות זו את זו: הקב"ה רוצה מאיתנו גם את הלב, וגם את המעשה. גם את רגשות השמחה, וגם את רגשות היראה. אנחנו גם בניו האהובים של ה', וגם עבדיו. אם לא היתה ההתנגדות לחסידות - היו הרבה דברים נשארים לא מבוררים אצל חלק מהעם, וגם גדוליהם לא היו רואים שיש צורך להדגיש אותם. דוקא בגלל ההתנגדות לחסידות, התעוררו גם גדולי החסידים להדגיש: ודאי שאנחנו מסכימים על העקרונות שאתם אומרים! וכן גדולי המתנגדים אומרים: ודאי שהשמחה היא מאוד חשובה! וכן על זו הדרך (שוב, ברור שהיו גם נקודות ויכוח, אבל לא בשורשים). כך שיצא שבזכות הויכוח, זהרה האמת לבסוף במלוא תקפה. כך הוא דרכה של האמת: ככל שהאמת מורכבת ועמוקה, הרי שכדי לצאת לאור בעולם היא עוברת דרך בירורים וליטושים.
לאחר שעבר עם ישראל את השלב החשוב הזה, הגיע הזמן לשלום ולשלוה, ואכן כיום יודעים גם החסידים וגם המתנגדים שמדובר בשני גוונים שונים ולגטימיים בעבודת ה', אשר כל אחד מהם מסכים ליסודות שאומר חבירו. רבים מביניהם לומדים בספריהם של שני הצדדים, ובהרבה ספריות תורניות ניתן למצוא זה ליד זה ספרים מכל הגוונים. יש הרבה אנשים שיש להם סבא אחד 'חסידי' ואחד 'מתנגד', וכך הם יונקים מתורתם של שניהם.
חשוב לדעת כי העיקרון הזה נכון בכל מחלוקת בין גדולי ישראל. אם נשים לב נראה תמיד, בכל המחלוקות המהותיות, שהיסודות והעקרונות הינם מוסכמים, ונקודת הויכוח היא היכן הגבול. אם תשאלי אותי באופן אישי, אני משתדל תמיד לראות את נקודות האמת שקיימות בכל גוון וגוון, ולראות כיצד הגוונים השונים יוצרים את העושר והיופי של היהדות. כשחושבים טוב רואים שבעומק - אין סתירה בין דרכים שנראות שונות, אלא השלמה.
אם ננסה למנות את התרומה של תנועת החסידות ושל "המתנגדים" לעם ישראל ולעבודת ה', אני חושב שלא יספיק גם ספר שלם. החסידות הדגישה את חשיבותה של עבודת ה' בצוותא, שבאה לידי ביטוי ב'טיש' - התכנסות עם האדמו"ר תוך אמירת דברי תורה, שירות ותשבחות, בעזרה הדדית מאוד מפותחת ובהרגשה שכולם משפחה אחת. אצל "המתנגדים" אין 'אדמו"ר', אלא ההדרכה היא שכל אחד יאמין בעצמו ובכוחותיו, שהוא יכול להתקשר לקב"ה גם בלי מתווכים.
ניסיתי מעט על קצה המזלג לכתוב מהידוע לי, אבל אני חושב שנגעתי רק בקצהו של הנושא.
כל טוב בנתיים!
יעקב, חברים מקשיבים

שיואו....אין לי כוח לקרוא את זה.

המאמר מדבר על הקטע של הרגשנות ועל הבעיה שבו!
אולי פעם אחת תנסה באמת להקשיב לדברים שאתה קורא...

קטע מהמאמר
'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'. בזכות הויכוח, התבררו שתי הזוויות של האמת שיחד הן משלימות זו את זו: הקב"ה רוצה מאיתנו גם את הלב, וגם את המעשה. גם את רגשות השמחה, וגם את רגשות היראה. אנחנו גם בניו האהובים של ה', וגם עבדיו...

ממש יפה יואב!

הבעיה היא שהמאמר הוא נהדר, אבל תכל'ס- הרבה הופכים את הרגש לעיקר ואת ההלכה גרידא לתפל.
וזה מוביל לבעיות..

תקראו את זה... (רק את ההתחלה.. הפולמוסים זה מגעיל ומשעמם...).

אבל יש את אותה בעיה גם אצל אנשים שהם לא חסידים.
לא ממש אותה בעיה,אבל תחשוב יש אנשים ששומרים בכזאת קנאות על מנהגים שהם אפילו לא יודעים מי המציא אותם ולמה..
אבל הלכות זה כבר משהו אחר..
זה מוביל לשמירת מנהגים בקנאות הרבה יותר גדולה ממה שאתה שומר על הלכות...

ממש לא קשור... גם לנו יש מנהגים שנשתרשו (החל מכיפה ועד לטשולנט).

אני מתכוונת למנהגים ,מנהגים (של עדות וכ'ד)
למשל :הספרדים עומדים בחלק הראשון של 'ויברך דוד' ואז מתישבים.
מישהו בכלל יודע למה??,לא הרבה.
ואתה יודע למה עושים את זה?כי פעם בדיוק בחלק הזה של התפילה היו נוהגים לתת צדקה,ואז אנשים היו עומדים כדי לכבד את האנשים שנתנו צדקה.
תאמין לי שאנשים היום עושים את זה בוקר בוקר בלי בכלל לדעת למה.

ומין הסתם אנשים מבינים את הטעם לדברים האלה...

גם הכתיבה והתיאור כאן בטח יעזרו לך לפרוק (ואחכ ייקל עלייך להתמודד)

ואין ראיה ממה שכתב הרמב"ם פרק י"ח מהלכות סנהדרין גזרת הכתוב שאין בה בית דין ממיתין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו דהתם לא מיירי אלא כשהוא מכה אותו דרך עונש או דרך כפייה דאי לא תימא הכי לקתה מדת הדין מי שעבר עבירה שחייב עליה כרת אם בא וכפו אותו בית דין לקבל מלקות ועשה תשוב' יפטר מן הכרת כל שכן מי שחטא בלא עדים והתראה אם רצה לקבל מרצונו מלקות ועשה תשובה שיפטר מן הכרת…