יש עוד יומיים בשביל להפנים את הקטע הבא,אשר נלקח מ'לב השמיים לחנוכה' של הרב שלמה קרליבך(מומלך בחום רב!!)
'....ביום הכיפור הקב"הסולח לכל החטאים שלנו. בשמחת תורה אנחנו מטאטים אותם החוצה בשמחה ובריקודים.
אבל את הלב עצמו,תמי הקב"ה מתקן אותו?מתי שהוא מוציא את כל השנאה והרוע מהלב.
מתי מחזיר לנו הקב"ה את הקדושהשיש בלראות את אורו של השני ולברך עליו?מתי אנחנו רואים את היופי בבאורו של הזולת?בחנוכה.*
*(שבת כ"ג,ב'):'המדליק נר של חנוכה צריך לברך...הרואה נר של חנוכה צריך לברך.'
כלומר ,מי שעובר בשוק ורואה באחת החצרות נר דולק,צריך לברך 'שעשה ניסים',אף שאינו מדליק בעצמו.
על אף שנפסק להלכה שזהו דוקא בכגון 'שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו לילה ,וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו'(שו"ע או"ח תרע"ו,ג'),מכל מקום לא מצאנו כזאת במצוות אחרות ,שאדם מברך על ראיית המצוה של חברו.
כי בחנוכה הלב נטהרמשנאה ומצרות עין ומתמלא טובת עין על חברו.
אני מאחלת לנו שמחנוכה הזה נידע לראות רק את הטוב שבשני ו'לברך' על זה.
שנראה רק את הטוב שבזולת ,ולא את פגמיו.
חנוכה שמח!!
)