אולי נעשה שירון (מודפס...) בשביל מגן (מלעיל) ? במקום שחלק יגמגו שירים, ידלגו על בתים (אתם תמיד מדלגים ב"ציף ציף שריק שרק בובלובלילבוהלילהלהלהלהלה וכל מי ששמע אמר: אח, איזו מקהלה".), ימציאו שירים וכו'- יהיה שירון.
אולי נעשה שירון (מודפס...) בשביל מגן (מלעיל) ? במקום שחלק יגמגו שירים, ידלגו על בתים (אתם תמיד מדלגים ב"ציף ציף שריק שרק בובלובלילבוהלילהלהלהלהלה וכל מי ששמע אמר: אח, איזו מקהלה".), ימציאו שירים וכו'- יהיה שירון.
אם יש למישהו מה להוסיף, שיעתיק להודעה חדשה ויוסיף.
תותים
יחד לב אל לב
יאללה לך הביתה מוטי/בלבלי אותו (אני מקוה לצנזורה!)
דוד מלך ישראל
עוד אבינו חי
זכרני נא
אברהם יגן יצחק ירנן וכו'
שבחי ירושלים
הבה נגילה
תותים
יחד לב אל לב
יאללה לך הביתה מוטי/בלבלי אותו
דוד מלך ישראל
עוד אבינו חי
זכרני נא
אברהם יגן יצחק ירנן וכו'
שבחי ירושלים
הבה נגילה
פרחים בקנה
הבאנו שלום עליכם...
כל העולם כולו...
ציון ציון ציון...
בתשרי נתן הדקל פרי..
עוגה עוגה...
על ראש הברוש שבחצר
הללויה
יחד, יחד... כולם קדושה
אח יא ראב
ירושלים של זהב
אינך יכולה
עוז והדר לבושה
סלאם עלינו ועל כל העולם
עבדו את ה' בשמחה
לכל מקום שאליו אני הולך אני הולך לארץ ישראל
גלשן (יום בהיר של שמש)
חי (חי חי חי, כן אני עוד חי)
השפן הקטן
האוטו שלנו
גשם גשם משמיים
שירו של שפשף
כאן ביתי
אני נולדתי, אל המנגינות... ("אני נולדתי לשלום שרק יגיע.. אני נולדתי לשלום שרק יבוא")
קרנבל בנח"ל
ארץ זבת חלב ודבש
בשנה הבאה
עושה שלום במרומיו
שיר לשלום (תנו לשמש לעלות, לבוקר להאיר..)
שלום על ישראל (הדליקו אור ברחובות)
רוצי שמוליק
אייי עוד לא אהבתי די
אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד
אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל
השירים המודגשים- הוספתי לשירון.
אלו שנכתבו ככה- לא ברורים (מה המנגינה ?) - או שהם קצרים מידי.
פשוט
כ"כ לבד לי
וזה לא אמור להשתפר איכשהו מתישהו
לא משנה מה,
כל העולם סוגר עליי
לא לזה התכוונתי כשביקשתי חיבוק,
של הראשי..
הוא לא מהמוסתרים.
יחסית....
ורואה את ההקפצות שלך

איך שמים מעקב על פורומים כאלה?
אחר כך אפשר לראות את כולם בכותרת "עדכני"
כל הלב הוא רק הצטברות של רגעים
כל רגע הוא רק הצטברות של רגשות
כל רגש הוא רק הצטברות של לבבות
לנשום
נצח של רגעים ששורפים מבפנים
אבל, זה יעבור
האם הוא אנוס גוף או אנוס נפש
יואו!
ואין ראיה ממה שכתב הרמב"ם פרק י"ח מהלכות סנהדרין גזרת הכתוב שאין בה בית דין ממיתין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו דהתם לא מיירי אלא כשהוא מכה אותו דרך עונש או דרך כפייה דאי לא תימא הכי לקתה מדת הדין מי שעבר עבירה שחייב עליה כרת אם בא וכפו אותו בית דין לקבל מלקות ועשה תשוב' יפטר מן הכרת כל שכן מי שחטא בלא עדים והתראה אם רצה לקבל מרצונו מלקות ועשה תשובה שיפטר מן הכרת…
אני שונאת לבכות מדברים מטופשים. אבל,