זה מה שאני עשיתי, כמובן שאפשר לשנות ולהוסיף לפי בחירתכם...

פעולת שבת:

שני חלקים- חלק א': מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות, קבוצה אחת עומדת ומרימה ידיים למעלה .

מבקשים מהקבוצה השניה להוריד לקבוצה הראשונה  את הידיים המורמות.

בהתחלה הם מין הסתם יפעילו כח... (להזהר שזה לא יגיע לאלימות...)

בפעם השניה מבקשים שוב מהקבוצה השניה להוריד את הידיים של קבוצה הראשונה  אבל הפעם בלי לגעת פיזית בחברי הקבוצה..

השאיפה היא שהם יבקשו- ידברו איתם וכך הם יורידו את הידיים....

חלק שני- מספרים על מקרה של סכסוך בין שני אנשים.. (לא חסרים מקרים...)

לדוגמא: יוסי אוהב לשמוע בביתש לו מוזיקה בקולי קולות ושוכח להתחשב בשאר דיירי הבניין, שכנו, אהרון מתקשה לישון בגלל הרען שבוקע מדירתו של יוסי, לילה אחד אהרון מחליט שהוא חייב לשים לזה סוף, הוא יוצא מהמיטה ויורד לדירתו של יוסי...

פה מפסיקים  ומבקשים משני חניכים שיציגו את המשך המקרה בצורה של כעס...

אח"כ קוראים לשני חניכים אחרים ומבקשים מהם להציג בדרך חברותית, נעימה..

וככה, בכל מיני סגנונות דיבור... חוצפה, נימוס וכו...

זה הבסיס של הפעולה, כמובן שאפר להוסיף משחקים וכו...

אני הוספתי עוד משחקים...

קיצור, המסר של החלק הראשון הוא- שיש מין מחשבה ראשונית בהרבה מקרים שנוכל לפתור דברים ע"י כח ושוכחים שהפתרון הפשוט הוא לדבר, ושלדיבור יש חשיבות רבה בפתרון בעיות ואי הבנות ובכלל...

להדגיש את החשיבות של הדיבור!

בחלק השני- אומנם דיברנו, אבל גם כשמדברים צריך לזכור איך! זה לא חוכמה רק לדבר, צריך לדבר יפה, בנחמדות וכך נוכל לפתור הרבה ולהבין אחד את השני יותר טוב..

זהו... שאלות והארות/ הערות בשמחה...

משהו בין טרגי לקומי, נגוע בהומור עצמי ועקיצות לעשב לימון שמשום מה קוראת את זה... מה לעשות - יש אנשים משועממים ממני..

בעולם המשוגע הזה כולנו בודדים משום מה

אוף

גוזל, חתוך את השמיים.

עמלק, תסתלק.