יצא לי לחשוב על סיטואציה כזו (מאז שעזבתי את ההדרכה - חודשיים!): ישנם סניפים שהבוגרים לא כ"כ מעורבים (ולא בגלל זמן).

לרוב, הצוות מעוניין בעזרה כזו או אחרת של בוגרים. כי אז יש תועלת לכל הצדדים:

הצוות- נהנה מהעזרה של הבוגרים בכל התחומים!

החניכים- בגלל שהצוות נהנה מהעזרה הפעילויות יותר מושקעות..

ו... הבוגרים- מרגישים קיימים, ו (לרוב...) נהנים לתרום לסניף שאותו הם כל כך אוהבים.

 אז למה אתם כמדריכים, לא דואגים לשתף אותם ולבקש מהם עזרה באופן כל שהוא.. או סתם להראות שאתם זוכרים אותם בכלל...!!

משהו בין טרגי לקומי, נגוע בהומור עצמי ועקיצות לעשב לימון שמשום מה קוראת את זה... מה לעשות - יש אנשים משועממים ממני..

בעולם המשוגע הזה כולנו בודדים משום מה

אוף

גוזל, חתוך את השמיים.

עמלק, תסתלק.