להודיעכם כי הגעתי אל הודעת ה1,000...!!!! (באמת הגיע הזמן..)
לצערי לא אכתוב הקדשות, משתי סיבות ברורות בהחלט:
א. נראה לי אני בגימלים, אז- עפר אני בחיי, קל וחומר במיטתי.. (גיחי)
ב. אני אשכח פה חצי מהאנשים...
בכל מקרה- בקרוב אצלכם (חח), נתראה בשמחות....!
(נ.ב.- נראה לי שאחרי שאני אבריא אני אתחרט פה על חצי מההודעות שהצפתי...)
פשוט
כ"כ לבד לי
וזה לא אמור להשתפר איכשהו מתישהו
לא משנה מה,
כל העולם סוגר עליי
לא לזה התכוונתי כשביקשתי חיבוק,
של הראשי..
הוא לא מהמוסתרים.
יחסית....
ורואה את ההקפצות שלך
איך שמים מעקב על פורומים כאלה?
אחר כך אפשר לראות את כולם בכותרת "עדכני"
כל הלב הוא רק הצטברות של רגעים
כל רגע הוא רק הצטברות של רגשות
כל רגש הוא רק הצטברות של לבבות
לנשום
נצח של רגעים ששורפים מבפנים
אבל, זה יעבור
האם הוא אנוס גוף או אנוס נפש
יואו!
ואין ראיה ממה שכתב הרמב"ם פרק י"ח מהלכות סנהדרין גזרת הכתוב שאין בה בית דין ממיתין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו דהתם לא מיירי אלא כשהוא מכה אותו דרך עונש או דרך כפייה דאי לא תימא הכי לקתה מדת הדין מי שעבר עבירה שחייב עליה כרת אם בא וכפו אותו בית דין לקבל מלקות ועשה תשוב' יפטר מן הכרת כל שכן מי שחטא בלא עדים והתראה אם רצה לקבל מרצונו מלקות ועשה תשובה שיפטר מן הכרת…
אני שונאת לבכות מדברים מטופשים. אבל,
