אני כתבתי..
 
הנערה שעמדה בצומת החשוכה חיכתה לאור הירוק המיוחל שיעביר אותה את הכביש החשוך.הירח שביצבץ בינות לעננים האיר באורו הקלוש את הכביש שעליו נסע זרם בלתי נפסק של מכוניות.גשם החל לטפטף והרטיב את הכביש שלפניה ואת הסרט הזהוב שעל תיקה.היא נזכרה בהפגנה שהשתתפה בה לפני כחצי שעה למען ירושלים. הפלאפון שלה רטט והיא ענתה לו,על הקו היתה אימה.היא שאלה אותה מתי היא תגיע והיא ענתה לה שהיא בעוד רבע שעה היא תהיה בבית. האור הירוק המיוחל הגיע סוף סוף וזרם המכוניות נפסק.היא חצתה את הכביש והיא לא שמה לב למאזדה הכסופה שדהרה לעברה..  המפגש שביניהם היה בלתי נמנע..לנערה הזאת קראו הדר...
 
                      
______
 
ציוצי הציפורים ודימדומי השקיעה הקסימו את יואב.שכרון החושים שלו ובמיוחד הצבעים המגוונים שהיו מתחת למרפסת ביתו הלהיבו אותו במיוחד.הוא רצה להגיע אליהם אך אבי,דוד,לא הסכים לא ולו לרגע קט לעזוב את הבית.... ולכן הוא נשאר בבית לבד..רק הוא והמחשבות שלו על הצבעים למטה...והכיסופים שלו לפגוש אותם מקרוב....הוא התכופף לראות אותם יותר טוב ואז לפתע הוא חש במערבולת האיומה...שכרון חושים וגם...וגם הכאב שפילח את ראשו ואת גבו..ובכאב מסמא עיניים...והוא נפל..ונפל...
 
_______
 
לבן ולבן...וחלום בלבן..ואנשים בלבן... הדר פקחה עיניים וביטה סביב..מסביבה היא ראתה רק לבן..היא הסיקה שהיא בבית חולים..ואכן לאחר כמה רגעים נגש אליה איש בלבן שהציג את עצמו בתור-"ד"ר מרכוס" היה לו מבטא אמריקאי כבד לטעמה..הוא התקרב אליה יותר כדי שתשמע ואמר-"את עברת תאונה דרכים קלה עד בינונית ועד סוף השבוע הזה את תשוחררי ותחזרי הביתה ולעבודה.." הדר חייכה לעצמה ואמרה לו"תודה רבה לך" ואמרה
לעצמה-תודה רבה לך ה'... איזה טוב ה'....
 
    _________
 
          דוד שמע את הבשורה הקשה בעבודה רק לאחר שעה ורבע,כנראה שלא הצליחו להשיג אותו בפלאפון..הוא מיהר החוצה ומילמל פרקי תהילי שהוא למד מסביו-הדתי. הוא התניע וגלש מהחנייה..היה חשוך ומאוחר..היה לו רק רבע שעה עד לבית החולים..את רבע שעת הנסיעה הוא גמא במהירות...עד שהוא לא שם לב ואז בעיקול הארור הזה שבו לכולם יש תאונות-דווקא אז הוא פחד...הוא לא שם לב אליה..לילדה הצנומה שחצתה את הכביש ואז הוא הרגיש אותה..נחבטת במנועה ואת צריחתה המסמרת שיער...
 
________
 
מצמוץ עיניים קל והזזת הראש-זה מה שיואב עשה כשהוא קם מתרדמתו שארכה שבוע..כל הנוכחים בחדר היו נרגשים..בליבם היתה נטועה תקווה קלושה-שלנער הזה יהיו חיים כמה שיותר נורמלים וכמה שיותר טובים...אבל מחשבות לחוד ומעשים לחוד...כל אחד ואחד בחדר תהה לעצמו למה?למה דווקא יואב?למה דווקא הילד השמח והעליז הזה..לפתע כולם הסתובבו לכיוון הדלת שמשם הגיח ד"ר קרוב..הוא דיבר עם דוד בשקט ואז פנה ליואב ואמר לו:"יואב,צר לי להודיעך אך אתה תהיה נכה מעמוד השדרה ומטה,אך תסיר כל דאגה מליבך..אנחנו נהיה איתך בכל הדרך ונתמוך בך כל הדרך לשיקום..ונצמיד לך סייעת צמודה שתעזור לך בהכל.." יואב ניסה לחייך חיוך קלוש אך לשווא..הוא התייאש ושמט את ראשו ונרדם..
 
________
 
קרני השמש החמימות שטפו את חדרה של הדר.היא פקחה עיניים וקמה להתלבש ולהתרחץ...לאחר שהתפללה לבורא עולם היא קיבלה טלפון..על הצג הכחול היבהב מספר הפלאפון של מנהל השירות הלאומי שלה..הוא רצה לשאול אותה אם היא תגיעה היום כרגיל לעבודה והיא ענתה בחיוב...
 
_______
 
ציוצי הציפורים עוררו את יואב משנתו.הוא ניסה להתמתח אך נזכר-הוא משותק..
אביו נכנס לחדר והתחיל לעזור לו להתלבש ולהתארגן.דוד נאנח כשנזכר איך היה פעם בנו-כזה ילד חמד ועליז..הרי הוא בנו יחידו..דמעות צפו ועלו בעינייו...הוא מחה אותם מהר לפני שבנו ישים לב אך יואב כבר ראה אותם ואמר לו-"אל דאגה,אל תתיאש.."..
 
_______
 
הדר הגיעה לפתח הדלת של משפחת שגיא ודפקה. ובפתח ישב ילד בכיסא גלגלים והוא שאל אותה-"את הדר?" הדר השיבה בחיוב.הילד הסתובב לאחור וגילגל את הכיסא ימינה וצעק"אבא-בוא הדר פה.."דוד הגיע לפתח הדלת וסגר את עינייו בכוח ולא רצה לראות את מה שעלה לנגד עינייו..הילדה הפצועה..השותת דם..הוא פקח את עינייו והרים את מבטו..עינייו נפלו על מבטה המופתע של הדר..ואמר:"אכן כן,נסגר המעגל...אני מבקש סליחה..."יואב הרים את מבטו אל אביו ומשם אל הדר ומשם חזרה אל אביו ואמר לאביו"אבא-תודה.."והדר..הדר ההמומה...מילמלה בלחש ואמרה:"בבקשה..אני סולחת..."
 

@חתולה ג'ינג'ית

השיחה אישית לא נפתחת לי משום מה

רק רואה מבחוץ שכתבת.

אז תכתבי כאן מה שכתבת לי, אם מתאים לך, ואחר כך נמחוק.