אני פשוט לא מכירה אותו, אותך ואת המצב אבל אני יכולה לספר לך משהו.
אבא שלי היה בחיל האוויר ובתקופתו הרבה שם היו חילונים. הוא סיפר לי שהייתה שם מפקדת או מנהלת אגף מיחשוב או משו כזה והיא הייתה מאד מאד חכמה והיא הייתה ידועה ממש באינטלגנציה שלה אבל מה? היא לא שמרה תורה ומצוות ואפילו שנאה את זה...
ואז פעם אחת היא דיברה עם אבא שלי ושאלה אותו כל מיני שאלות... היא גם שאלה אותו, איך אנחנו יכולים להאמין בקב"ה ולעשות כל מיני דברים לא מובנים (במקרה שלו- להניח תפילין...) ואבא שלי אמר לה ככה- "נאווה (נגיד שככה קראו לה...) תראי לי את השכל שלך! והיא לא הבינה ושאלה אותו "מה אתה רוצה?" והוא המשיך ואמר לה, תראי לי תהיגיון שלך, ת'חכמה, נו...!
בקיצור כל העניין היה שיש לה שכל אבל אפאחד לא יכול לראות אותו. אז מה? אם לא רואים אותו זה אומר שאין? ממש לא! עובדה שיש. ככה כי יש כי זה ידוע. ולפי השכל הזה שיש לה היא עושה כל מיני דברים...
אחרי השיחה הזאת היא דיברה עם אבא שלי עוד כמה פעמים... זה לא עניין שבא ככה ברגל, אבל האמירה הזו ממש שינתה לה את התפיסה.
אז היא הייתה בת 38! היא חזרה בתשובה. והיום היא נשואה ב"ה עם ילדים.
אני מקווה שעזרתי. תנסה לדבר איתו, להסביר לו דברים באמת מהלב ובגובה העיניים לא בתחושה שבגלל שאתה דוס יותר אז אתה יותר "פסדר"...
ב-ה-צ-ל-ח-ה!@