"עשית ולא פרסמת, כאילו לא עשית" נכון להרבה מקרים ובפרט בתחום המצומצם של חינוך לא פורמאלי וסניפים של תנועות נוער.
אני חושב על החלטה שקיבלתי בכיתה ג'- ללכת לסניף עזרא ולא לסניף אריאל. ההחלטה הזו קבעה, בגדול, מי יהיו החברים שלי, איזה השקפת עולם אני אפגוש, איפה אני אמשיך ללמוד ופחות או יותר הרבה מהאישיות שלי כיום. את ההחלטה, אגב, קיבלתי בגלל שהממתק שקיבלנו מהמדריכים שבאו מהעזרא היה שווה יותר מהממתק שהביאו המדריכים מאריאל.
וכאן נכנס רעיון שאני מנסה להסביר כבר כמה שנים למדריכים בסניפים, אני קורא לה "חינוך וקיסמי אוזניים", כשנקודות הבחירה בחינוך מושוות מבחינתי לקיסם אונזיים, ואני מסביר:
כשאדם מגיע לבחור קיסם אוזניים בסופר, לא מענין אותו האם הקיסם יוצר בתורכיה או בסין, לא מענין אותו אם היבואן הוא "סופר קלאס" או "פרמאגיס", לא מענין אותו אם הקיסם ורוד או צהוב. הבחירה בין מוצר של חברה א' למוצר זהה של חברה ב' נעשית על סמך פרסום קטן, עיצוב מושך עיין, מיקום במדף או כל דבר, ולו השולי ביותר שגורם לדעתו של האדם לבחור בקיסם אוזניים א' במקום בקיסם אוזניים ב'.
עכשיו נבוא ונשאל את האדם- "האם אתה אוהב את האזניים שלך?" או "האם אכפת לך מחוש השמיעה שלך?" והתשובה תהיה חיובית, אדם יהיה מוכן להקריב הרבה עבור האוזניים שלו, אלא שבחירת קיסם אוזניים היא לא פעולה שמצריכה מבחינת האדם הסתכלות מיוחדת, בדיקות והשוואות. אדם ממוצע לא יקשר בין בחירת קיסם אוזניים לבין חוש השמיעה שלו.
טוב, נו... ומה הקשר לסניף?
אז זהו, שלצערי בהרבה מקרים ההורים (והילדים...), למרות ההבנה הברורה של חשיבות החינוך, לא מקשרים בין בחירת סניף לבין איך שהילד יראה בעוד 10 שנים. מבחינתם הסניף הוא "קיסם אוזניים" ולא משנה אם יצרו אותו בבנ"ע או בעזרא. מספיקה סטיגמה אחת על סניף כדי לגרום לכולם לעבור לסניף האחר, מספיק צבע מושך, פרסומת טובה, הטיה קלה לכיוון מסויים- ואנשים יבואו אליך.
אלא שכאן נגמרת ההשוואה. בשונה מקיסמי אוזניים, בחירת סניף היא אחד הדברים הקריטיים ביותר בעיצוב אישיות של חניך, תאמינו או לא- בנקודות המשבר, אם יש לחניך מדריך טוב- הוא יהיה האדם הראשון שיפנו אליו.
אם אתם מאמינים שהדרך שהסניף שלכם מייצגת היא הנכונה מכל ההיצע שיש באיזור- חובתכם (!) לפרסם אותה. ברור שהפרסום צריך להיות אמיתי, ושאף אחד לא יתחיל "לפזר צ'קים בלי כיסוי". אבל אם בזכות הפרסום הזה יגיעו עוד חניכים ויקבלו את מה שלדעתכם הוא החינוך היותר נכון, זו ממש אמירה חשובה.
ארוך ארוך... (סתמו ת'פה, אף אחד לא הכריח אתכם לקרוא), אבל אני מקווה שהסברתי את החשיבות שבפרסום. אל תתבישהו מזה, הפרסום כשלעצמו הוא לא רע, גם אם לנו הוא מוכר כיום מהטלויזיה בצורה הרעה שלו...