ארוך ויפה.. תהנו=]]
בס"ד
אהבת חינם
סבב- מעשה טוב שעשית בתקופה האחרונה בעיקר בין אדם לחברו..
משחק- המדריך מוציא רצועה אחת- מקריא מה כתוב בחוץ ובעזרת החניכים מוצא את החניך שהתכונה הנ"ל מתאימה לו. אותו חניך לא פותח את הרצועה אלא משאיר אותה סגורה, ושולף רצועה אחרת ומביא אותה לחניך שלדעתו (ו/או לדעת שאר החניכים) מתאימה לו התכונה שכתובה על רצועת הנייר.
וכך עד שלכל אחד מהחניכים יש "תכונה". (מומלץ ביותר- לא להסכים שיהיה חניך שיהיו לו שתי תכונות או יותר וחניך שלא יהיה לו בכלל! לכל אחד רק אחד!)
לאחר שכל החניכים מתלהבים שיש להם תכונות טובות (וכולם יודעים מזה.. ) אומרים להם שיפתחו את הרצועות המקופלות ושיקראו מה כתוב בפנים.
כאמור, בפנים כתובה אותה תכונה, אך כציטוט ממשנה ממסכת אבות. מסבירים להם מאיפה לקוחות המשניות. קצת על התקופה... ועל הקשר שבין ספירת העומר לפרקי אבות..
מפסח עד שבועות נוהגים ללמוד את מסכת אבות בשבתות אחרי מנחה. תקופה זו לא נבחרה סתם- ימי ספירת העומר בהם נהרגו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה- דווקא בימים אלו צריך להרבות באהבת חינם, להרבות במילים טובות על חברים, להכיר במידות הטובות שלהם, לתת להם מחמאות.. להכיר בזה שכל אחד יכול לתרום במשהו. לכל אחד יש משהו חיובי ואפילו יותר מאחד!!! אחדות.. כל המילים הגדולות, אבל לא כ"כ קשות לביצוע.. אם רק נשים לב....!!!
מספרים את הסיפור "הטובים שלנו"- ומדברים קצת על המשמעות שלו.
אם נשאר זמן- אפשר לשחק
* עושים מעגל גדול ויש מתנדבת אחת בתוך המעגל ועוד אחת מחוץ למעגל. הילדה שבחץ צריכה לתפוס את זאת שבפנים. הבנות של המעגל צריכות למנוע ממנה לתפוס אותה.
* כולם יושבים על כיסאות, ויש כיסא אחד מיותר. יש אחת שהיא לא יושבת והיא בתוך המעגל של הכסאות. אומרים 3 4 ו.. ואז זאת שמימין לכיסא הפנוי עוברת אליו, ואז הכסא שלה נותר פנוי- וזאת שלימינו עוברת אליו.. וכו.. והמטרה של הילדה שבלי כסא זה להתיישב.. והבנות מונעות את זה ממנה..
*משחק הכסאות.
בשלושת המשחקים יש ת'עיקרון שכל אחד דואג לעצמו ולא לחבר. כולנו חייבים להשתפר בנקודה הזאת, לדאוג לאחר, לוותר,, לומר מילה טובה, ולהרבות באהבת חינם!!
בס"ד
"הטובים שלנו" - אסתר קל
מיכל ואני חברות טובות מאד. למיכל ולי יש משחק פרטי משלנו. המצאנו אותו לגמרי לבדנו. זה משחק בלי פרסים או נקודות- משחק בהתנדבות. לא סיפרנו אודותיו לאף אחד, לא מתוך "קמצנות" ולא כי לא רצינו לשתף. פשוט חשבנו שאחרים לא יבינו וילעגו לנו.
המשחק של מיכל ושלי הוא משחק ב"טובים...."
איך משחקים ב"טובים?"
אוספים אותם!
"טוב" הוא כל מעשה טוב שעושים במשך היום או שרואים חברה עושה את המעשה במשך היום...
מי שמביא בערב יותר "טובים"- הוא המנצח! אולם המפסיד לא מצטער- הדבר הכי חשוב לנו הוא האוסף! והאוסף הוא משותף של שנינו. כך שנכון יותר לקרא לנו "אספנים". אם קורה שאספנו באותו יום בדיוק סכום שווה של "טובים" אז אנחנו תיקו.
היום קשה לי להיזכר מתי ואיך בדיוק צץ הרעיון, אבל זה היה ככל הנראה באותם ימים עכורים כשמיכל קמה בבוקר אפור ואמרה: "לא כדאי" ו"אין טעם" ו"בשביל מה?" ו"לא שווה".
אני חושבת שהייתי אני זו שהציעה לקרא לכל יום שנמצא בו "טוב" אחד - "יום טוב" או "יום שווה".
לפעמים אנחנו שבים הביתה ואין דבר. מן הבוקר חיפשנו, בכל לב, ואנחנו שבים בידיים ריקות.
לפעמים כשאני מוצאת עד לצהריים "טוב" אחד או שניים, אני ממהרת לצלצל למיכל בטלפון- שתעזור לה להעביר את היום. רציתי לספר על אוסף ה"טובים" של מיכל ושלי, כי אני יודעת שיש עוד אנשים שאוספים "טובים" לגמרי באופן פרטי ובסתר. ורציתי שידעו שהם לא לבד. רציתי שידעו- אנחנו כבר לא מעט והשנה נוספו לנו הרבה חברים.
הסיסמא שלנו היא: יום שעשית בו מעשה טוב- הוא יום שוה!. והטובים נמצאים תמיד ורואים אותם מיד, וגם כשרואים לא בטוחים- אין להם צבעים חזקים, הם אינם מקימים רעש, הם בגודל בינוני והם לא בולטים אבל, מי שמתבונן ומחפש, לומד להבחין בהם.
אני יכולה לספר על "טובים" שהיו היום לדוגמה. למשל שחייכתי לחברה עצובה, שנתתי מתנה לחברה בודדה, שעזרתי לאמא לסדר את הבית, שהכנתי לאבא קפה, ועוד הרבה מעשים טובים שעשינו.
מיכל ואני רוצות לומר שהשנה הזו תהיה בוודאי קצת יותר טובה. ייתכן שלא יראו את זה תכף ומיד, או שזה לא יבלוט בתחילה אבל זה יהיה , באמת.
ו..אנחנו ממליצות גם לכם לנסות...
"הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא ע"מ לקבל פרס" (א,ג)- מתנדב (לשם ההתנדבות, לא בשביל הרושם או משהו אחר שיוצא מזה..)
"יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר, יהי ביתך פתוח לרווחה.." (א,ה)- מארח בשמחה
"שמעיה אומר, אהוב את המלאכה" (א, י)- לא מתבטל, תמיד בפעילות.
"הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריון ומקרבן לתורה" (א, י"ב)- אוהב את כולם וחביב על כולם.
"הוא (הלל) היה אומר, אם אין אני לי- מי לי.. ואם לא עכשיו אימתי" (א,י"ד)- עושה! לא מחכה שאחרים יעשו.
"שמאי אומר.. אמור מעט ועשה הרבה" (א,ט"ו)- לא אומר "צריך לעשות" -פשוט עושה.
"שמאי אומר... והווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות"(א,ט"ו)- מחייך ומאיר פנים לכולם.
"רבן גמליאל היה אומר.. והסתלק מהספק ואל תרבה לעשר אומדות" (א,ט"ז) - מדוייק לא מחפף, עושה כמו שצריך.
"שמעון בנו (של רבן גמליאל) אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה" (א,י"ז)- "שומר על זכות השתיקה", לא מגיבה כשלא צריך..
"שמעון בנו (של רבן גמליאל) אומר... ולא המדרש עיקר, אלא המעשה" (א,י"ז) - לא אומר "צריך לעשות" -פשוט עושה.
"הלל אומר.. ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להישמע" (ב,ה) - שומר סוד, לא אומרת דברים שלא צריכים להישמע.
"הלל אומר.. ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמלא לא תפנה" (ב,ה)- לא דוחה דברים.
"הוא (הלל) היה אומר.. ולא הבישן למד.."(ב,ו)- לא מתבייש לשאול, לברר ולחקור.
"ר' אליעזר בן הורקנוס בור סוד שאינו מאבד אף טיפה" (ב,י"א) - לא שוכחת מה שלמד.
"ר' אלעזר בן ערך כמעין המתגבר"(ב,י"א) - שופע מעצמו, מוסיף דברים מעצמו.
"ר' אליעזר אומר עין טובה" (ב, י"ג) - מסתפק במה שיש לו.
"ר' שמעון אומר הרואה את הנולד" (ב, י"ג) - מתכנן את המהלכים שלו צעד אחד קדימה.
"ר' אלעזר אומר לב טוב" (ב, י"ג) - כולו טוב!
"ר' אליעזר אומר.. ואל תהי נוח לכעוס" (ב, ט"ו) - לא כועס בקלות.
"ר' יוסי אומר, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך." (ב, י"ז) - לא "חוגג" על חשבון חברים שלו..
"ר' אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך.." (ב, ט"ו) - מכבד כל אדם.
