ארבעה גברים התפארו כמה חכם החתול שלהם. הראשון היה מהנדס השני רואה חשבון,השלישי כימאי,והרביעי עובד מדינה. קרא המהנדס לחתול שלו ואמר: איקס בריבוע תראה מה אתה יודע. איקס בריבוע התמתח על השולחן לקח עיפרון ונייר ושרטט במהירות עיגול, ריבוע ומשולש מדוייקים להפליא. הרואה חשבון קרא לחתול שלו ואמר: גיליון חישוב תראה מה אתה יודע. גיליון חישוב הלך למטבח חזר עם 12 עוגיות חילק אותם ל4 קבוצות של 3 עוגיות במדוייק. קרא הכימאי לחתול שלו ואמר כפית מידה תראה מה אתה יודע. כפית מידה הלך למקרר הוציא חלב ו3 כוסות ומזג חלב שווה בין כולם בלי לשפוך אף טיפה. עכשיו חיכו כולם לחתול של עובד המדינה. קרא עובד המדינה לחתול שלו ואמר הפסקת עשר תראה מה אתה יודע. קם הפסקת עשר קפץ על רגליו אכל את כל העוגיות של גיליון חישוב שתה את כל החלב של כפית מידה זרק לפח את הנייר המצויר של איקס בריבוע טען שניפצע בגבו תוך כדי כך, מילא דוח תלונה על תנאי בטיחות לקויים הגיש תביעת פיצויים בגין פגיעה בכושר עבודה והלך הביתה לחופשת מחלה...
גבאי צדקה נקש בדלת של נדיב בארה"ב בליל טו בשבט לבקש תרומה
הנדיב הניח לפניו קערה של פירות טו בשבט וכיבדו בטעימה
ענה לו הגבאי צדקה "פירות יש לי באר"י כאן אני מחפש ירקות" (גרינע)
הגדרות בעברית מטעם האקדמיה ללשון ארוכה
לבוש הדוק לגוף - בגד כפת
הכינו תה גרוע - חלטורע
ספר רב מכר - שיא במו"ל
חלום של כל מורה - גיר אוטומטי
נער מעלית - פעיל עליה
הכריכה אותו לטעום מהמרק - דנה אותו לכף חובה
"שים הרבה תותים" - תות-הנח-המון
האלמן הלא רגוע עם המפה - מדריך את מנוחתו
נעלי יבוא - מעור הגולה
נעלי יצוא - עור לגוים
ערבוב יינות - כוהליציה
מכון לג'ודו - קורס מכי"ם
שריקת הקומקום - שמחה לאד
ישראלי שלא יצא לחו"ל - אסיר ציון
אירוע חגיגי בחיי הנעל - עליה לרגל
אוטובוס - תנועת המושבים
ספונג'ה - פעילות שוטפת
בא ארצה עם גויה לשעבר - מעלה גרה
חפץ בלתי מזוהה במריבה משפחתית - צלחת מעופפת
שופר זול - במחיר הקרן
לפני שבועיים הגיע אחד לר' חיים קנייבסקי וסיפר כי הינו פושט רגל ואין הפרוטה מצוייה בכיסו ואין לו מניין לקנות אוכל לילדיו.
אמר לו ר' חיים תן תרומה לקופת העיר וזה כבר יחזור אליך.
ובאמת כך הווי האיש נתן שיק שמן לפקודת קופת העיר ואתמול חזר השיק.
מי היה האדמור הראשון בעולם?
עישו הרשע
ומדוע?
היה לו אדרת שיער ו-400 איש איתו וכמו כן הוא רב עם אחיו!
רב אחד עצר נרקומן ושאל איפה זה הדואר. הנרקומן הסביר לו והתכוון ללכת. הרב החליט להחזיר לו חסד ואמר: "בני היקר, עזוב אותך מהסמים, בוא ואקח אותך לעולם התורה. אני אראה לך את התענוג האמיתי בדת שייקח אותך לשמיים!"
השבוע זכה חתן חרדי בלוטו. גם בניו יורק היה מקרה דומה, וחתן השמחה ערך סעודת הודיה
וזו היא תמצית דבריו בסעודה.
לאחר שאיבדתי את מקום עבודתי נותרתי מיואש, בלית ברירה פניתי לבית הכנסת, בצהרי היום הוא היה ריק, סקרתי את ההזנחה מסביב, ועליתי במדריגות אל עבר ארון הקודש, והבטחתי לרבונו של עולם שאם אזכה בלוטו, אערוך שיפוץ כללי בבית הכנסת כיאה למקדש מעט.
ביום ראשון בדקתי את כרטיסי ולצערי לא זכיתי. שוב שמתי פעמי לעבר בית הכנסת, והפעם הוספתי להבטחותי שאפתח גם כולל ערב על חשבוני בביהכנ"ס, חברת תהילים בשבת אחה"צ, ומנין ותיקין והכל על חשבוני כמובן מלבד המעשר.
בנשימה עצורה בדקתי את הכרטיס ושוב התאכזבתי. אך לא התייאשתי הפעם התחיבתי לא רק לשפץ, אלא להגדיל את הביהכנ"ס להוסיף שני קומות, ואה הוספתי לרבש"ע פנים ביהכנ"ס יתחרה ביופיו עם ביהכנ"ס באלכסנדריה.
בשבוע הרביעי כבר התחייבתי להחזיק ישיבה על חשבוני בביהכנ"ס
בשבוע החמישי נוספו סעודות לעניים מדי יום חמישי
בשבוע הששי גם אולם חתונות חינמי במרתף ביהכנ"ס למשפחות נזקקים
בשביעי, כינוסי שמירת הלשון חודשיים על חשבון הבית
בשמיני הבטחתי בשפתיים רועדות שאף אני אגיע ואשתדל להתפלל בביהכנ"ס, לא לדבר בין גברא לגברא, ותפילה וקר"ש בזמנה.
ההבטחה השמינית סחטה את כוחותי, אחר כך התייאשתי. יצאתי מבית הכנסת מדוכא מאוכזב, ומולי אני רואה את הכנסיה, סובתי את ראשי ימינה ושמאלה, אבל דחף מוזר הובילני פנימה.
הייתי לראשונה בחיי במקום הטומאה, סירבתי להשתהות יתר על המידה, ניגשתי אל הפסל, ואמרתי ליושק'ה, שמעני לו אני זוכה בלוטו אני משפץ את הכנסיה הזו, עד שהיא תתחרה עם הכס הקדוש, הבלטות מזהב טהור, התקרה תעוטר בציורי ד'ה וינצ'י ואנג'לו המקוריים או חיקויים, משהו שלא רואים, סמוך עלי.
קניתי כרטיס בידים רועדות בדקתי, והנה זכיתי.
פדיתי את הצ'ק, ופניתי לכנסיה בצעדים מאוששים, היה לי מילה ושנייים לומר לצלוב
אמרתי לו יושק'ה, כל חיי היה לי טיפת הערכה אליך, אמנם אני יהודי, אבל חשבתי שבכל אופן אי אפשר לבטל אותך מכל וכל, והנה נוכחתי שכל מה שסיפרו לי עליך אמת ויציב, הדיוט היית ונשארת.
הנה אני התחננתי לאלוקי זה שמונה פעמים, וללא הועיל, הוא מכיר אותי ויודע מה שוות הבטחותי, ואתה בפעם אחת שבקשתי, נפלת בפח והצלחתי לעבוד עליך, קדחת תקבל ממני.
בהקשר הבדיחה הנ"ל מסופר על אותו יהודי שחיפש חניה בתל אביב. חיפש חיפש ואין... בצר לו פנה אל הקב"ה ואמר: ריבונו של עולם אם אתה מסדר לי חניה אני נותן חצי מהמשכורת הקרובה לצדקה.
עוד הוא מדבר ומהחניה שלידו יוצא רכב ומפנה לו את המקום.
פונה הנהג לקב"ה ואומר: טוב, עזוב... כבר הסתדרתי לבד.....
ביפן, שני משוגעים מוצאים להורג,
אך ניתנת לשניהם זכות הבחירה איך
למות. שניהם מחכים בחדר אחד עד
שקוראים לראשון. המוציאים להורג
שואלים אותו: "איך אתה רוצה למות?
ביריה, בתלייה, או בכיסא חשמלי?"
המשוגע חושב ועונה: "יריה זה
יותר מידי דם, בתלייה זה מביך,
אני בוחר בכיסא חשמלי". כשניסו
להפעיל את הכיסא החשמלי הוא לא
פעל - וההוצאה להורג בוטלה.
המשוגע עומד ללכת הביתה, ורואה
בחדר הסמוך את המשוגע השני מחכה
לתורו, אז הוא אמר לו: "הכיסא
החשמלי מקולקל!" קוראים למשוגע
השני ושואלים גם אותו: "איך אתה
רוצה למות? ביריה, בתלייה, או
בכיסא חשמלי?" אומר המשוגע:
"יריה זה יותר מידי דם, הכיסא
החשמלי מקולקל, אני בוחר בתלייה!"
שני דתל"שים יושבים לשתות. האחד מתחיל לברך: "ברוך אתה ה´---". אומר לו השני: "היי, שכחת? אנחנו כבר לא דתיים!" מסמיק הראשון ומסיים: "למדני חוקיך".
חילוני נכנס לבית-כנסת, מצא זוג תפילין על השולחן והחל להניחם. היי! קרא לעברו מישהו: "זה של רבינו תם" ! "לא נורא" ענה החילוני, "כשיכנס אבקש ממנו רשות"...
מרכזניק נוסע ברכב של ההורים לפגישה. אחרי שהוא יוצא מהחנייה, אבא שלו רץ אחריו וצועק לו: אורות, אורות! אז הוא עונה לו: לקחתי! לקחתי!
בביתו של בני-ברקניק נשברה האסלה בערב פסח. הוא הלך לחנות וקנה אסלה חדשה. כשצעד איתה ברחוב לביתו עצרו אותו העוברים ושבים ושאלו: "מי פסק? מי פסק?"
בזמן ההבדלה הניחה הרבנית את המטאטא בצד. כשראתה שהחסידים מסתכלים, אמרה להם:"זה לא מנהג...". ומאז... כל החסידים בזמן ההבדלה מניחים את המטאטא בצד ואומרים:" זה לא מנהג"...
מספרים שהיה קמצן שהגיע לביתו, ואישתו אמרה לו שהעוף מקולקל וצריך לזרוק אותו. "לזרוק?" מזדעזע הקמצן,"אפשר לתת לשכן העני שלא ראה עוף כבר הרבה זמן". העני אכל בשמחה, ומיד אושפז בבית חולים! בבוקר שמע הקמצן שהעני בבית החולים, והלך לבקר אותו ולקיים מצוות ביקור חולים. בלילה נפטר העני, ולמחרת התקיימה ההלויה, לאחר שחזר מהלוויה אמר לאשתו: "נו? ואת רצית לזרוק את העוף? ארבע מצוות קיימנו בעזרתו: מתן בסתר, ביקור חולים, הלווית המת,וגם ניחום אבלים...כזה עוף לזרוק?!
כומר ורב נוסעים ברכבת. הכומר פונה אל הרב בצורה מתגרה ואומר "בוא נברר מי מאתנו יותר חכם. נשאל אחד את השני שאלות, ומי שלא ידע את התשובה יחויב לשלם לשני 1,000 דולר". עונה לו הרב: "שמע, אני בן אדם תפרן, אין לי לתת לך 1,000 דולר". אבוא לקראתך", אמר הכומר, "אם לא אדע לענות לשאלתך אשלם לך 1,000 דולר, אם אתה לא תדע תשלם לי רק דולר אחד". "טוב, אני מתחיל", ענה לו הרב, "מה זה עם עשר עיניים? , שבע כנפיים, וארבע זנבות?" הכומר שבר את הראש קרוב לחצי שעה, אך לא הצליח לגלות. "מה התשובה?" צעק לבסוף. "תביא את האלף דולר קודם", אמר הרב. הכומר נתן לו ושאל שוב: "מה התשובה?" "לא יודע", ענה הרב, "קח דולר".
בכפר קטן הגיעו שתי בנות לפרקן, רב העיירה שלח מכתב לראש הישיבה בעיר הגדולה שהם צריכים שני בחורים מצויינים בשביל שידוך לבנות אלו, ראש הישיבה בחר שני בחורים ושלחם לעיירה הזו ,כסף לנסיעה לא היה להם ,יצאו הם לדרכם ברגל לכיוון העיירה ,שרכו את רגליהם שבועות בכיוון,עד שלאחד מהם ,כוחותיו לא עמדו לו,התמוטט ומת, המשיך האחד בדרכו ,כשהגיע לעיירה מחכות לו שתי נשים,שכל אחת טוענת שהוא המיועד עבור בתה,לאחר כל הצעקות והויכוחים בינהם,הם פנו לרב שיפתור את הבעיה, התלבט הרב רבות פתרון הבעיה עד שנזכר במשפט שלמה , קרא להם הרב לדיון בנוכחות שלושתם ,שמע את תענותיהם ,והציע ,אין ברירה ,צריכים לחתוך את החתן לשניים,כך יהיה לשתיהן , הזדעקה אחת האמהות מה פתאום לחתוך,אני מוותרת לשניה, קמה ההיא לעומתה, וזעקה, שהיא לא מוותרת ושהרב צודק וצריך לחתוך את הבחור לשניים, קם הרב ואמר לבחור: עכשיו הכל ברור. זאת שרוצה לחתוך אותך לשניים היא השוויגר האמיתית!
יהודי עובר במסלול הירוק בשדה התעופה, כשמטענו כולל לא פחות מ-5 מקררים. המוכס עוצר אותו מיידית: "סליחה רבי, מה זה צריך להיות?" "אני יהודי חרדי", מסביר הרבי, "וצריך מקרר אחד עבור מזון בשרי, ואחד עבור חלבי". "נניח", אומר המוכס, "אבל זה מסביר רק 2, מה בנוגע לשאר?" "על פסח שמעת?", שואל הרבי, "ובכן, אני זקוק גם לזוג בשרי וחלבי, עבור חג הפסח". המוכס מגרד את פדחתו ושואל: "ומה לגבי המקרר החמישי???". "נו בשביל אחד אתה עושה סיפור?", עונה היהודי בתמימות.
רב ידוע נפטר והגיע לגן עדן. להפתעתו ראה נהג מונית יושב במקום מכובד משלו. "אני לא מבין זאת", פנה אל אחד המלאכים, "את כל חיי הקדשתי לקהילתי ולעבודת הבורא, ונהג המונית מקבל מקום מכובד יותר?!" "אנו מתגמלים לפי תוצאות", ענה המלאך, "האם בכל פעם שנשאת דרשה כולם הקשיבו לך?" "היו מקרים שמישהו בקהל נרדם", הודה הרב. "אצל נהג המונית הזה לא רק שהנוסעים לא נרדמו", מספר המלאך בהתרגשות, "אלא הם גם התפללו במשך כל הנסיעה.! .."
שני יהודים נפגשים ורוצים להתפלל במנין. אלא מה, הם היחידים שם. מה עושים? אומר אחד: אני ואתה, אתה ואני, שנינו ביחד - זה כבר 6. עכשיו תגיד את זה גם אתה - ויש 12. אומר השני: יופי, יש 2 מיותרים, בוא נלך...
רב יהודי, שייח מוסלמי וכומר נוצרי נפגשים באחת הערים הגדולות באמריקה. אומר הכומר: כיוון שאני לא מקבל משכורת, אני מחלק את הכסף בין התרומות של הכנסיה לביני. אני מותח קו על הרצפה ועומד באמצעו, לוקח את כל הכסף וזורק אותו באוויר. מה שנופל בצד ימין אני לוקח לעצמי, ומה שנופל בצד שמאל הולך לכנסייה. אומר השייח: אני מצייר מעגל ועומד בתוכו, וזורק את הכסף באוויר. מה שנופל בתוך המעגל הולך אלי, ומה שנופל מחוץ למעגל הולך למסגד. אומר הרבי: אני לוקח את הכסף וזורק אותו באוויר. מה שאלוקים רוצה- הוא לוקח לעצמו. השאר- הולך אלי...
מעשה שהיה כך היה: בריסקע´ר אחד בא הביתה באמצע יום תענית, ואומר לאשתו, תשמעי יש לי איזה חולשה היום, ובמילא מחמת פיקוח נפש אצטרך לשבור את התענית, אשת בריסקע´ר כבריסקע´ר!, אומרת לו, בבקשה קח רבע כזית לחם, שלוק אחת מים, וזהו זה, מסתכל עליה הבעל , וכי מה איתך קריינדל?, הלוא הכי במצות פיקוח נפש עסקינין , וצריך להחמיר במצוה, ובבקשה ממך תכיני בשבילי סעודה כסעודת שלמה בשעתו!, נו, אומר ועושה, והבעל סעד את ליבו בכל מיני מטעמים שהכינה אשתו בשבילו, אבל, מחמת ריח המאכלים אז גם לאישה התחיל לקרקר הקיבה, אז אמרה לבעלה שהיא חושבת שהיא תצטרך לשבור את הצום, אז אומר לה בעלה, נו קחי רבע כזית לחם ישן נושן, ושלוק אחת מים, אומרת לו אשתו, זה מצות פיקוח נפש ,ורצוני להחמיר עליי ולאכול סעודה שלימה, אומר לה בעלה הבריסקע´ר, קריינדלע´, וייבער דארפען נישט מחמיר זיין, [נשים לא צריכות להחמיר ]
טייס טס עם מטוסו מעל הרי הרוקי. לפתע נדם לבן של אחד המנועים, אחוז פאניקה תפס הטייס את המקרופון וצעק: "יש איזה מישהו שיכול לעשות מעשה דתי?.. קם הרב ממקומו והחל לאסוף כסף מהנוסעים...
פולני אחד, שוכב על ערש דווי, נוטה למוט, גוסס וגמור לגמרי, בקול חלוש הוא קורא לאשתו הפולנייה, ולוחש לה: "אפשר בקשה אחרונה לפני שאני מת, רק בשביל למות עם חיוך?" עונה לו הפולנייה, "בעלי היקר, כל מה שתרצה, רק תגיד, העיקר שניפרד מתוך אהבה וחיוך" אומר לה הגוסס, "אם אפשר, הריח הזה שמתפשט בבית, הגפילטע פיש הזה,נשששמה, רק קציצה אחת ואני מת מבסוט" מזדקפת הקשישה מלוא קומתה, ובנחישות אומרת "חביבי, בגפילטע פיש לא נוגעים, זה לשבעה..."
שני בחורי ישיבה למדו עשר שנים באותה ישיבה. יום אחד, פונה אחד הבחורים לחברו ואומר לו, שמאחר והוא מתחתן עוד זמן מה, הוא ישמח אם חברו יהיה העד שלו. "אני לא יכול", אומר החבר. "למה לא?" שואל הבחור. "אני ממש רוצה להעניק לך את הכבוד הזה". "אבל אני לא יהודי, אסור לי", אומר החבר. "מה לא יהודי?" מזדעק הבחור. "עשר שנים באותה ישיבה ואתה לא יהודי?" "לא", עונה חברו. "התעניינתי ביהדות, זה הכל". "אבל למדנו שגוי ששומר שבת חייב מיתה", אומר הבחור. "נכון", ! משיב החבר, "ולכן הקפדתי לקחת איתי מפתח בכל פעם שאני יוצא לסיבוב, בשבת". "אבל יש כאן עירוב", תהה הבחור. "אה, זה? אני לא סומך על עירוב", ענה חברו.
זהו מעשה שהיה, או כמעט היה, בתקופת שלטון הצארים ברוסיה. באותה תקופה היו היהודים סגורים כידוע בתחומי מושב וכל נסיעה לעיר רחוקה, ולמוסקבה במיוחד, חייבה רישיון מיוחד. גיבור סיפורנו, יהודי מפולפל ובקי בהוויות אביי ורבא, הצליח לאחר מאמצים רבים להשיג רישיון של השלטונות לנסוע מאודסה למוסקבה. הוא עלה לרכבת ותפס את מקומו. בתחנה הבאה עלה לרכבת נוסע נוסף והתיישב מולו. הסתכל גיבורנו התלמודיסט בנוסע החדש וחשב לעצמו: מי יכול להיות הנוסע הזה. הוא ודאי איננו איכר ואם איננו איכר הוא ודאי בא מן האזור הזה. אם הוא בא מאזור זה הוא חייב להיות יהודי, כי הרי זהו אחרי הכל אזור יהודי. ואם הוא יהודי לאן הוא יכול לנסוע ברכבת זו? הרי אני היהודי היחיד מאזורנו שקיבל רישיון לנסוע למוסקבה. אהה, הרי בסמוך למוסקבה יש עיירה קטנה, סאמבט שמה. לשם ודאי מועדות פניו, כי לעיירה זו אין היהודים זקוקים לאישור מיוחד כדי לנסוע. אבל למה שייסע יהודי לסאמבט? הוא ודאי נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות המתגוררות בעיירה זו - הסיק ידידנו התלמודיסט. וכמה משפחות יהודיות יש בסאמבט? רק שתיים - הברנשטיינים והשטיינברגים. הברנשטיינים הם משפחה איומה ונוראה. לכן אין להניח כי צעיר יפה מראה כזה ייסע למשפחה כזו. הוא נוסע לבקר אצל השטיינברגים. לשטיינברגים יש רק בנות. אולי הוא נשוי לאחת מהן? ואם כן, מי מהן הוא נשא לאשה? שמעתי ששרה נישאה לפקליט נאה מבודפשט ואסתר נישאה לאיש עסקים מז´יטומיר. לפי מראהו הוא נראה כפרקליט ולא כאיש עסקים, ולכן שמו חייב להיות אלכסנדר כהן. אבל אם הוא בא מבודפשט האנטישמית, הוא ודאי לא השאיר לעצמו את השם כהן במקצועו. איך משנים ההונגרים את שמותיהם? מכהן הם הופכים בדרך כלל לקובאקס. אך ההונגרים האנטישמים אינם מתירים לכל כהן לשנות את שמו. אם התירו לו משמע שיש לו מעמד מיוחד. אולי דוקטורט מן האוניברסיטה.! כאן פנה ידידנו התלמודיסט אל הנוסע בשכנותו ואמר לו: מה שלומך ד"ר קובאקס? "תודה לך, טוב מאד" - השיב האיש - "אך מנין ידעת את שמי?". אהה, השיב התלמודיסט, הרי זה ברור ומובן מאליו.
