מחוק
"נו חדווה!אל תהיי כל כך כבדה!יאאאלה בקטנה..ת'אמת?הג'ינס הזה יפה לך!אני לא רוצה להזכיר לך איך נראית לפני חצי שנה,באלוקים!כפרה עלייך,את מה-זה נשמה שהצלחת להשתנות!חולה עלייך.."סיימה שרית את דבריה. חדווה עמדה מול המראה,שבחדרה של שרית סרוסי חברתה.
חדווה חייכה לעצמה.באמת הג'ינס הצמוד הזה מחמיא לה..אבל היה נראה לה,שהוריה-פייגא ואברום בלומברג-זה לא בדיוק מחמיא.בכל זאת-לגור בבני ברק זה מחייב..ובמיוחד אם את נצר לשושלת רבנים חשובה.בזמן האחרון חדווה התחברה לשרית-שגרה בקצה העיר.חדווה היא חרדית.אפילו היינו קוראים לזה חסידה...בואו נגדיר את זה ככה-אם הוריה היו יודעים,שהיא מסתובבת עם שרית-זה לא היה נגמר בטוב...שרית קטעה את חוט מחשבותיה "חדווה-יאאאלה מאמי-אני צריכה לזוז.שאת מגיעה הביתה-אל תשכחי להגיד לזקנים שלך את ההחלטה שלך!משפט זה העלה על שפתי חדווה-חיוך קל..
היא הכניסה את המפתח לדלת ונכנסה.בדירה שרר שקט.היא נכנסה לסלון וראתה את אביה ואמה יושבים על הספה ומבט זועם על פניהם."איפה היית?"צווחה אימה "שוב הסתובבת עם שרית?חשבת שאנחנו לא יודעים עם מי את מסתובבת?חדווה הייתה בהלם.היא פתחה את פיה ואמרה 4 מילים "אבא אמא,אני חילונית!" אביה קם ממושבו וסטר לה בכוח על לחיה..ואז אמר:"את בשבילנו יותר לא בת!אין לנו בת ששמה חדווה..היה לנו-והיא מתה!
חדווה נשאה את רגליה וברחה משם..ובליבה הרהרה-לשם,אני יותר לא חוזרת!
רון פקח את עיניו והסתכל לתקרת חדרו.הוא נאנח.הוא התרומם מהמיטה ושם על ראשו את הכיפה.ליתר דיוק את הסמרטוט.בעצם-כך קורא לה ברק,אביו.הוא שם ציצית ונטל את ידיו.לאחר שהתפלל בחשאי כדי שהוריו לא יראו אותו הוא יצא לסלון.משפחתו כבר סעדה את ארוחת הבוקר בפינת האוכל.הוא הפטיר לעברם בוקר טוב והלך למטבח ליטול את ידיו.רון מאוד מקפיד על נטילת ידיים.מאז שפגש את גיל,נער דתי בן גילו שעבר לגור בבניינו,הוא התחיל להתחזק.זה התחיל בכיפה.ואז עבר להניח תפילין ולשמוע שיעורים,ולבסוף לקבל על עצמו אורח חיים דתי.בהתחלה זה היה טיפטיפה קשה אבל לאחר שהתרגל-הוא פשוט התחבר לדת.אבל כנראה שהוריו לא אהבו את הרעיון הזה,ובכלל-לאמו לא היה נראה שבנה יהיה כזה מיושן,כמו האלו שרואים בטלוויזיה.האלו עם הגלימות השחורות,המפחידים האלו שמדברים בשפה לא מובנת.לאחר שנטל את ידיו התיישב בשולחן,בירך המוציא ונגס בלחם.
לפתע אחיו הקטן,ערן התרומם ממקומו ושאל אותו:"תגיד רון,למה אתה ממלמל דברים מוזרים?גם אני רוצה לנסות!"זה כבר היה יותר מידי בשביל ברק..."תקשיב לי ותקשיב לי טוב-רון!"צעק ברק-"יש לך 3 דקות לקחת את הדברים שלך מהחדר שלך ולטוס לי מהבית!לא רק שאתה חוזר בתשובה אלא גם מחזיר את אחיך בתשובה!זהו!אני החלטתי-זה נמאס!שלום ולא להתראות.בשבילי אתה מחוק מהצוואה ומחוק מהמשפחה שלנו.לא רוצה לראות אותך יותר דורך בבית שלנו!"
רון התרומם מעל כסא בכבדות ויצא מהחדר,ורק בליבו חשב לעצמו,שגם הוא מוחק את המשפחה הזאת מליבו...
מוקדש למחוקים שבינינו...
