היו היה פעם ילד בעל מזג רע מאד.
אביו נתן לו שקית של מסמרים ואמר לו לתקוע מסמר בגדר הגינה בכל פעם שהוא יאבד את סבלנותו או שהוא יריב עם מישהו.
ביום הראשון,הוא תקע 37 מסמרים בגדר.
בשבועות הבאים, הוא למד לשלוט בעצמו ומספר המסמרים פחת בגדר מיום ליום:הוא גילה שיותר קל לשלוט בעצמו מאשר לתקוע מסמרים.
לבסוף, הגיע היום בו הילד לא תקע אף מסמר בגדר.
הוא הלך לאביו ואמר לו שבאותו יום הוא לא תקע אף מסמר.
אז אביו אמר לו להוציא מסמר מהגדר עבור כל יום שהוא לא איבד את סבלנותו.
הימים עברו ולבסוף הילד היה יכול לבשר לאביו כי הוא הסיר את כל המסמרים מהגדר.
האב הוביל את בנו לגדר ואמר לו:"בני,התנהגת למופת,אבל תסתכל על כל החורים שיש בגדר.
היא לא תהיה אף פעם יותר כמו קודם.
כשאתה רב עם מישהו ואומר לו משהו רע, אתה משאיר לו פצע כזה.
אתה יכול לתקוע סכין באדם אוחר כך להוציא אותו, אבל תמיד ישאר פצע.
לא חשוב כמה פעמים תתנצל, הפצע ישאר.
פגיעה מילולית מכאיבה בדיוק כמו פגיעה פיזית.

ב"הצלחה!

אני הולכת להתנקות.
באבו אבוה
דווקא.

כוסעמלק