אני עשיתי גם מערך על זה לנחליאל, והלך פשוט מעולה- בעיקר בגלל שהקפדתי להיות קשובה להן, ולשמוע מה מעניין א-ו-ת-ן. [עשיתי 2 פעולות ראשונות על נושאים שאני בחרתי, ואת השאר- עפ"י דברים שהן אמרו, ושאלות ששאלו..]
ובכל מקרה, מומלץ ממש להגיד להן שמתחילים מערך! ככה הן יסתכלו על זה בתורה שונה, ואצלי לפחות- הן הרבה יותר הקפידו להגיע לפעולות וכו', כדי לא לפספס..

בכל אופן, עשיתי להן סיכום של המערך, אני מצרפת לך אותו כאן שתראי על מה העברתי.
הפעולה הראשונה הייתה לימוד, השניה דיון כולה, והשאר עם יורת מטודות, שאותן לא כתוב פה, אבל אם ימצא חן בעינייך משהו- דברי, בכיף!
שיהיה המון בהצלחה!!
___________________________

זהו זה, ב"ה הגענו לסוף מערך תפילה...! ווהוו!
החלטתי לסכם אותו בכמה מילים <אהממ.. 'כמה'..?> בשביל שאם נשכח, נוכל פשוט להציץ בדף ולהחכים מחדש...

בפעולה הראשונה דיברנו על הרצון- כוח הרצון של כל אחת ואחת מאתינו..!
למדנו ביחד שהכל תלוי בהקב"ה, חוץ מדבר אחד- רצון האדם, ושאי הצלחה בדבר מסוים (שאנחנו מסוגלות אליו מבחינת הדרגה שלנו,כמובן) מעידה שפשוט לא רצינו את הדבר הזה מספיק, שלא מספיק עשינו את ההשתדלות שלנו, שהרי 'הבא לטהר,מסיעין אותו', או כפי שנאמר: 'פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם כפתחו של אולם' .
ובזה התחלנו בכוונה, בשביל שנדע שלא משנה כמה קשה תהיה הדרך, כמה קשה יהיה לנו להתרכז ולכוון בתפילה-
אם מספיק נרצה בכך, נצליח בע"ה !!
ובהקשר של הכוונה, קראתי משהו יפה-
הרמב"ם ב'מעלות הרמב"ם' מונה לגבי נתינת הצדקה :
"המעלה השביעית היא: שייתן פחות מן הראוי בסבר פנים יפות,
ופחותה ממנה היא המעלה השמינית: שייתן צדקה בעצב. "
במצוות צדקה הכוונה היא העיקר. חשוב לתת את הכסף בסבר פנים יפות,וזהו עיקר הנתינה. מי שנותן צדקה בעצב, גם אם הוא נותן כסף רב, מצוות הצדקה שלו פחותה יחסית. בדיוק כך גם בתפילה. הדבר העיקרי והמהותי בתפילה הוא להתכוון למה שאנחנו אומרים.. לא סתם נאמר תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה.
[כן, כן, מותר פשוט לפתוח ספר וללמוד את משמעות המילים.. זה לא הזיק לאף אחד בנתיים..]

בפעולה השנייה כל אחת חשבה בעצמה למה בכלל אנחנו מתפללות..
אני חייבת להגיד שעניתן תשובות מדהימות !! יישר כח!!
הכרת הטוב והכרת תודה- שזה בעצם המעט שאנחנו יכולות לעשות בשביל הבורא שלנו ושל העולם,
זוהי בעצם סוג של עבודה על המידות, ובנוסף, כך זה גם מחדד לי עצמי את מה שאני באמת רוצה וצריכה –
ואני אומרת את זה בפה, ככה שזה מקבל יותר תוקף..
התפילה זה הזמן שבו אנחנו אשקרה מדברות עם מלך מלכי המלכים! זמן מיוחד איתו, שאפשר לנצל אותו לבקשת בקשות,לדבר איתו, להתחנן, לבכות, כל דבר..! הוא כל יכול!!
התפילה מדגישה הקטנות שלנו לעומת הקב"ה.. מכניסה אותנו לפרופורציות מי אנחנו פה בעולם..
האכפתיות כלפי כל עמ"י- עו"ד שמתחנן ממש לגשם, בשביל 'אחיו' החקלאי..

בפעולה השלישית דיברנו על זה שהתפילה היא צורך טבעי של האדם-
המון פעמים ביום יוצא לנו להתפלל כל מיני תפילות קטנות, ולא רק לנו- גם לחילונים, ולגויים- כי זה משהו טבעי שנובע מהלב של כל אחד, ולכן גם יש כ"כ הרבה דתות..
הוספנו ואמרנו שברור שהצורך הזה יחודד ב'זמן מצוקה'- שנתפלל חזק יותר ונתכוון יותר, ואין שום רע בכך, וזאת אפילו לא 'התחנפות' !! (כלומר, זה כן ברובד השטחי, אבל לא בעמוק- ) זה בדיוק כמו שכשאני רוצה משהו מאמא שלי, אני מתחילה להתנהג יפה ונהיית ילדה טובה, ואמא שלי לא טיפשה ב"ה, היא מבינה שאני רוצה משהו, אבל היא נותנת לי לעזור לה- בשביל שאני אעשה משהו, אתן משהו מעצמי בשביל דברים שאני רוצה.. וככה בדיוק הקב"ה!!
הקב"ה מתאווה לתפילה שלנו ורוצה שנתפלל אליו !

בפעולה הרביעית דיברנו על נוסח התפילה,
כל אחת חיברה תפילה משלה שתחליף את התפילות בסידור, וראינו שהרוב זה בקשות אישיות, וגם אם כתבו תודה- בוא נגיד שלא היה 2/3 מתוך זה שבח והודאה כמו שזה צריך להיות.. ולכן חכמים חיברו לנו ברוח הקודש שלהם את התפילות, ידעו בדיוק מה לכתוב! דיברנו על שמואל הקטן שחיבר את הברכה ה19 בשמונה-עשרה, על האחדות שהנוסח יותר, ושבתכל'ס, ביום שלא הכול הולך בו טוב, אם כל אחד היה מתפלל את התפילה שלו, לא היינו מצליחים לחבר כמו שצריך, אם בכלל היינו מתפללים.. [שלא נדבר שפתאום כולם היו שוכחים את הגאולה, את האחריות כלפי כל העם.. היו מתפללים על עצמם נטו.]

בפעולה החמישית, דיברנו על זה שתפילה תמיד מתקבלת, רק שאנחנו לא תמיד רואים את זה בעיניים הרדודות שלנו.. כלומר, לפעמים דברים נראים לנו בצורה אחת- שואלים לאן 'נעלמו' התפילות לרפואת אדם מסוים, על גוש קטיף וכו', ובכלל לא מבינים שהתפילות כן (!) התקבלו, ועזרו אולי במקומות אחרים, או אפילו במקרה עצמו, למשל- הוריד את החומרה..! אנחנו לא יודעות את החשבונות של הקב"ה.. הכול טוב, והכול לטובה!!!

בא לך לדבר?? דברי עם הקב"ה!! <חח, נראה לי יצא לכם מהאף המשפט הזה.. >

זה ממש מעולה!

וסתם בלי קשר,יפה לך!זה ממש על רמה...חניכות שלי עדיין לא ברמה כזאת..;)
תזכי למצוות!

אני חושבת שאפשר להעביר את זה גם לנטעים, אם מספיק רוצים..
כלומר, גם את הנושאים הכי כבדים, אפשר להוריד למילים פשוטות..
<בתנאי שזה מדבר אל החניכים..כמובן שזה לא יהיה באותו עומק, זה ברור, אבל אפשר לדבר על הכל, ולהתאים לחניכים..>

הכנתי פעולה קלילה משהו על כוונה בתפילה, והיא אפילו שמורה איפשהוא במחשב.. רק שבסוף לא העברתי אותה, אם את רוצה, תגידי..

העברתי הרבה מערכים, וזה המערך שהלך לי הכי טוב. מומלץ ממש. אל תפחדי להעמיק איתן..!
רק מה שכן, את חייבת [!] לקרוא ולהעשיר את עצמך, לפני שאת באה להעביר על זה.. [נכון לגבי כל פעולה, אבל כאן זה מממש חשוב.]

אבל יפה לראות שהצלחת להעביר ברמה כזאת גבוהה לחניכות שלך..!

אשמח לקבל את הפעולה על הכוונה לתפילה ולדעת איפה אני יכולה להעמיק חוץ מהמקורות המוכרים לי כבר..
תודה!

אישית, שאלתי הרבה שאלות ודרשתי תשובות, קראתי המון שאלות ותשובות בכיפה ובחברים מקשיבים, וגם בספר 'בגן האמונה' יש חלק נכבד על תפילה..

כוונה בתפילה

סיפור פעיל:
מספרים לחניכים על סבא אהוב, חשוב ואם להודות על האמת, גם מאוד עשיר, שהגיע לגיל מאה, וחגג את יום-הולדתו.הנכדים של הסבא אהבו אותו מאוד , ורצו להביע בפניו את אהבתם והערכתם . כל הנכדים שלחו לסבא את מתנותיהם.

מבקשים מכל חניך לחשוב על רעיון למתנה המקורית והמוצלחת ביותר. לאחר מכן, עושים סבב שבו כל אחד אומר מה הוא נותן לסבא.

ממשיכים את הסיפור- אחד מהנכדים, יוסי, היה בחור עני שנתן לסבו פרח קטן, וצירף אליו פתק: [מקריאים את המכתב הנ"ל בקול:]

סבא היקר:
אני מאוד אוהב ומעריך אותך ואת מעשיך ,
תמיד היית בשבילי הסבא הכי הכי!
אבל , אין לי כסף לקנות מתנה ...
אני מעניק לך את המתנה הזאת מכל הלב בצירוך של חיבוק גדול ואלף נשיקות,
אני מקווה שבכל-זאת הצלחתי להביע בפנייך
את אהבתי הרבה ואת הערכתי כלפייך .
מזל-טוב, יוסי

דיון: שואלים את החניכים מהי לדעתם המתנה שהכי תשמח את הסבא- כל המתנות הבומבסטיות שהן אמרו קודם, או המתנה שאותו יוסי נתן לו...
שואלים מה ייחד את המתנה שיוסי נתן.
מגיעים למסקנה שזוהי הכוונה.. יוסי באמת התכוון לשמח את הסבא, נתן לו תשומת לב מיוחדת..

סיפור- החליל:
כפרי אחד שהיה מתפלל כל שנה בימים הנוראים בבית הכנסת של הבעש"ט, היה לו בן טיפש, שלא יכל לתפוס צורת אותיות, ובוודאי שלא להבין את משמעותן .
אביו לא היה לוקח אותו העירה להתפלל, אולם, משנעשה בר-מצווה, החליט האב לקחת אותו עמו לתפילת יום-הכיפורים, כדי שלא יעשה דבר רע, מחסרון-דעת .
ולילד היה חליל, שהיה מחלל בו, כאשר הוא רועה את הצאן.
כשהלך הילד עם אביו לבית-הכנסת, לקח עמו את החליל בכיסו, וכך היה יושב ליד אביו, מבלי לעשות דבר.
בשעת תפילת "מוסף" , אמר הילד : " אבא , יש איתי החליל שלי , ואני רוצה מאוד ליתן קול בחליל " .
שאל אביו בכעס : " היכן הוא החליל ? " ומיד הניח ידו על כיסו כדי לשומרו שלא יחלל בו .
, והנה התחילה תפילת נעילה לא יכל הנער להתאפק , דחף את ידו של אביו הוציא את החליל מן הכיס ונתן בו קול גדול . תמהו כל השומעים ואף הבעש"ט קיצר את תפילתו ואמר : " הנער הזה העלה בקול חלילו את קול התפילות ואף הקל מעלי " .
והסביר הבעש"ט : " הנער שלא ידע להתפלל , בער בו ניצוץ הקדושה ומתוך אותה קדושה , חילל באמיתות נקודת לבבו , ללא שום פניה , רק לשמו יתברך . והקב"ה מחפש את כוונת הלב , ולכן כוונתו הזכה נתקבלה ברצון והעלתה את כל התפילות איתה "

סיכום: הרמב"ם ב'מעלות הרמב"ם' מונה לגבי נתינת הצדקה , במשנה תורה , בהלכות צדקה :
המעלה השביעית היא : שייתן פחות מן הראוי , בסבר פנים יפות .
ופחותה ממנה היא המעלה השמינית : שייתן צדקה בעצב .

במצוות צדקה הכוונה היא העיקר . חשוב לתת את הכסף בסבר פנים יפות , וזהו עיקר הנתינה . מי שנותן צדקה בעצב , גם אם הוא נותן כסף רב , מצוות הצדקה שלו פחותה מאוד.

כפי שראינו, מה שחשוב לנו במתנה היא הכוונה. בדיוק כך גם בתפילה. הדבר העיקרי והמהותי בתפילה הוא להתכוון למה שאנחנו אומרים.. לא סתם נאמר תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה.

מראים סרט (סתם-לא משנה איזה) וכל שניה מוצאים תירוץ להפסיק אותו כמו לעשות הפסקת חשמל או שפתאום לוחצים בטעות על השלט וכו,...(ואפשר להתחיל גם מהתחלה...) ואז הם ממש מתעצבנות ובסוף אומרים להם שככה זה התפילה שלנו.....

אני הולכת להתנקות.
באבו אבוה
דווקא.

כוסעמלק