יהודית שלום, אני כבת שלושים עם ילד אחד בן שנתיים,יל דטוב ונחמד.לאחר טיפולים מרובים נולד לנו. עם זאת, ההריון היה קשה מאוד ולווה בדיכאון שנמשך עד היום-אם כי קל יותר בהרבה. יש לציין שאני בטיפול שעוזר לי מאוד. עם זאת, גישתו של המטפל הינה שכדאי לקחת טיפול תרופתי וחבל לסבול. אני חוששת מאוד מטיפול תרופתי,כי איני יודעת איך ישפיע, איך יעזור לי להתגבר על דברים שמפחידים אותי בהורות-ושחלק מהם התבררו ונפתרו לי עם הזמן שחולף-ביעוץ וטיפול.חלק גדול מהכאב הנפשי שחוויתי ושאותו אני חווה הינו הקשר הבעיתי עם הורי, דבר שגורם לי לפחד מלהביא עוד ילד לעולם כי אני חוששת שאזדקק לעזרתם ותמיכתם (נפשית ופיזית) ושאינם מסוגלים לתת, וכיום כשיש לי יותר מחויבויות מההריון הקודם אני פשוט חשה חוסר אונים. הקשר עם אימי כואב מאחר ואינה יודעת לבטא רגשות ולפרגן. לדוג': אם אגיד לה שאני חלשה... היא יכולה לאמר לי "עוד שעתיים יעבור..." בזמן שאני מחפשת הבנה... לא פתרונות וזאת אינה יודעת לתת... אני חוששת ממצב רגשי קשה, ומוכנה לקחת טיפול תרופתי כדי להיכנס להליך של טיפולי פוריות וילד נוסף. אך השאלה אם זה לא מסוכן חלילה??? האם באמת זה יעזור לי להתגבר על הכאב הנובע מחסך גדול באהבת אם??? האם זה יעזור לי לחוש פחות??? בנוסף, מה לדעתך הכלים שיכולים לעזור לי להתגבר על הכמיהה לאהבתה והבנתה שקשים מאוד להשגה??? אני לא טיפוס חברותי!!!
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
הוריםללה2005
ללה היקרהיהודית פוגל
אני דווקא מאוד בעד טיפול תרופתי העשוי לקצר תהליכים וסבל. כמובן עם פיקוח רפואי מלא. באשר לחסכים באהבת אם, עליך לדעת שישנם שני דברים חשובים: 1. הצורך שלך באהבה ו-2. המסוגלות שלה לתת אותה. אם אין לה את המסוגלות שאת מחפשת, דברי עם המטפל שלך שיעזור לך לשדרג את המסוגלות המסוימת שכן יש לה. לדוג': אם היא נותנת לך פתרונות בעוד את מחפשת הקשבה, אימרי לה בעדינות: אמא יקרה, אני זקוקה רק להקשבה! ובמילים אחרות, נסי ללמד אותה ולגרום לה (עם הרבה כבוד ואהבה) להיות האמא שאת מחפשת. זה מאוד מצליח בד"כ, אני עוברת תהליך זה עם הרבה אנשים, ובגישה הנכונה הם מצליחים לקבל מההורים/אמא/אבא/בן/בת הזוג את מה שהם זקוקים לו באמת. חיזקי ואימצי!
המשךללה2005
יהודית יקרה, כמה ניסיתי, כמה בכיתי, כמה ביקשתי את הבנתה ותמיכתה, היא מסוגלת לתת מעט או כשיש צורך גדול מאוד, אולם ברגיל אני כבר לא מבקשת כמעט. אני מאוד אוהבת את העצה שלך ואנסה ליישם אותה, אולם תביני שיש בי המון כעס כלפיה, כי זה כל פעם להתחנן מחדש למילה טובה (כשלה יש מנטרה "אני לא יודעת לפרגן..." וזהו, קיר-בלוק).
אני מודה שגם איתי לא קל כי אני באמת מחפשת משהו שאין לה, ומתקשה להשלים עם חסרונו, וכשאני מקבלת מעט יחס וחום במקום להרגיע אותי זה מגדיל את הצורך, עוד מהמתוק הזה... ואין!!! לפחות לא אצלה. אני משתדלת לפרגן לעצמי ולהיות לעצמי טובה ומפרגנת, אולם עדיין חשה את החסך. אציין שיש לה יכולות נתינה גדולות בדברים טכניים, ואת זה אולי אני לא מספיק מעריכה... כי אני חשה צורך בהבנה ובתמיכה.
עוד אציין כי אחד מהדברים שניסיתי הוא למשל לומר לה תודה על כל דבר, ויצאתי בפחי נפש, כי לא קיבלתי פידבק או הכרה בכך שאני מעריכה או מפרגנת, ואז ניסיתי בכעס ובריחוק גדול, וגם זה כואב, כי אני כן זקוקה לה.
להגיד לה מילים טובות למשל זה לא עוזר כי היא תאמר שהיא באמת כזאת וכאילו לא הוספתי לה כלום...
האם הבנת מעט את המאפיינים שלך, האם יש לך עוד עצות??? היא לא מכבדת ולא מעריכה, תמיד משווה ומעט משפילה.ובכל זאת- יש משהו בה שאין באף אחד אחר- היא אמא שלי!!! אולי יש לך רעיונות לתחליף אמא??? מישהי שתמיד תאהב אותי ותאמר מילה טובה???
אני מודה שגם איתי לא קל כי אני באמת מחפשת משהו שאין לה, ומתקשה להשלים עם חסרונו, וכשאני מקבלת מעט יחס וחום במקום להרגיע אותי זה מגדיל את הצורך, עוד מהמתוק הזה... ואין!!! לפחות לא אצלה. אני משתדלת לפרגן לעצמי ולהיות לעצמי טובה ומפרגנת, אולם עדיין חשה את החסך. אציין שיש לה יכולות נתינה גדולות בדברים טכניים, ואת זה אולי אני לא מספיק מעריכה... כי אני חשה צורך בהבנה ובתמיכה.
עוד אציין כי אחד מהדברים שניסיתי הוא למשל לומר לה תודה על כל דבר, ויצאתי בפחי נפש, כי לא קיבלתי פידבק או הכרה בכך שאני מעריכה או מפרגנת, ואז ניסיתי בכעס ובריחוק גדול, וגם זה כואב, כי אני כן זקוקה לה.
להגיד לה מילים טובות למשל זה לא עוזר כי היא תאמר שהיא באמת כזאת וכאילו לא הוספתי לה כלום...
האם הבנת מעט את המאפיינים שלך, האם יש לך עוד עצות??? היא לא מכבדת ולא מעריכה, תמיד משווה ומעט משפילה.ובכל זאת- יש משהו בה שאין באף אחד אחר- היא אמא שלי!!! אולי יש לך רעיונות לתחליף אמא??? מישהי שתמיד תאהב אותי ותאמר מילה טובה???
ללה היקרהיהודית פוגל
האם ניסית לטפל בענין הזה בצורה מקצועית??
בוודאיללה2005
אני מטופלת באופן קבוע אצל פסיכולוג, ורואה הישגים והתקדמויות, אבל לקראת טיפולי פוריות נוספים והרחבת המשפחה אני מתמלאה בחששות שאצטרך עזרה- ורוצה לדעת שאקבל עזרה נדרשת.
המשךללה2005
יהודית שלום, בהמשך לכך שכתבתי לך כי יש לי חרדות מכל הנושא של הריון (הקטע הפיזי), אציין כי אני עובדת במשרה חלקית, וכי יש לי צורך בתעסוקה נוספת (לא עבודה) שתעשה לי טוב ותדרבן אותי לעשיה וליציאה מהמחשבות.(אם כי אני יוצאת הרבה לטיולי כיף ולהתאוורר).
האם יש לך רעיונות לתעסוקות קלות שאוכל לעשות כדי לא לשקוע בעצמי ובחרדות חלילה???
כמו כן הייתי רוצה מסגרת תומכת של אולי זוג מבוגר וסובלני שאוכל לבקר מדי פעם ולקבל קצת שקט, חום ואמפטיה, וגם בוודאי הם יקבלו מזה.
בברכה, ללה.
האם יש לך רעיונות לתעסוקות קלות שאוכל לעשות כדי לא לשקוע בעצמי ובחרדות חלילה???
כמו כן הייתי רוצה מסגרת תומכת של אולי זוג מבוגר וסובלני שאוכל לבקר מדי פעם ולקבל קצת שקט, חום ואמפטיה, וגם בוודאי הם יקבלו מזה.
בברכה, ללה.
ללה היקרהיהודית פוגל
נסי למצוא בסביבת מקום מגוריך מין אמא מאמצת כזו. הכמיהה שלך לחום ואהבה נוגעת ללב. חישבי על הרעיון הבא: אם אין כ"כ מי שיתן לך חום ואהבה, תני אותם לעצמך ובשפע!
הו, את זה רציתי לקרוא-חיזוק לך לה היקרהאנונימי (פותח)
מצבך לה היקרה, מוכר לי מאוד,
אני למדתי על עצמי שברגע שאני מצליחה(ואני מצליחה ב"ה) אחרי עבודה רבה, לקבל, להעריך ולאהוב אותי, יותר קל לא להזדקק לזה מאחרים.
הייתי במצב דומה, בו הייתי זקוקה נואשות להכרה ופירגון מאימי. כשלמדתי בעזרת שיעורים במודעות וכמה פגישות עם מטפלת מקצועית להפנות את המאמץ פנימה, ללמוד מהי קבלה. קבלה של עצמי, קבלה של הוריי כמו שהם, בלי הצורך לשנות אותם, אחרי הרבה עבודה הצלחתי למחול, למחול באמת!!!! על כל מה שהיה בעבר , בהווה, שרציתי שיהיה ולא הגיע וכו'
ותאמיני או לא, אימי התרככה, לפחות כך הרגשתי, בלי מילים, בלי נסיונת שכנוע, כאילו היא רצתה תמיד שכך יקרה שאני יעבור את התהליך הזה.
אני למדתי שלפעמים מרב נסיון לשנות ואפילו לטובה, להתקדם לכאורה, אנחנו נשארים תקועים במקום ואפילו נסוגים.
ותמיד הקבלה,לכאורה מתוך מקום של- לא לשנות כלום, מביאה להתקדמות אותה ניסינו להשיג.
בהצלחה רבה לך, הייתי מציעה לך ללכת חוץ מפסיכולוג גם לקורס במודעות זה פלא כמה אפשר לגלות על עצמינו ולשפר את איכות החיים הנפשיים ומתוכם גם הפיזיולוגים שלנו.
גופנפש זה מחובר לא יעזור....
שוב ברכה והצלחה
אני למדתי על עצמי שברגע שאני מצליחה(ואני מצליחה ב"ה) אחרי עבודה רבה, לקבל, להעריך ולאהוב אותי, יותר קל לא להזדקק לזה מאחרים.
הייתי במצב דומה, בו הייתי זקוקה נואשות להכרה ופירגון מאימי. כשלמדתי בעזרת שיעורים במודעות וכמה פגישות עם מטפלת מקצועית להפנות את המאמץ פנימה, ללמוד מהי קבלה. קבלה של עצמי, קבלה של הוריי כמו שהם, בלי הצורך לשנות אותם, אחרי הרבה עבודה הצלחתי למחול, למחול באמת!!!! על כל מה שהיה בעבר , בהווה, שרציתי שיהיה ולא הגיע וכו'
ותאמיני או לא, אימי התרככה, לפחות כך הרגשתי, בלי מילים, בלי נסיונת שכנוע, כאילו היא רצתה תמיד שכך יקרה שאני יעבור את התהליך הזה.
אני למדתי שלפעמים מרב נסיון לשנות ואפילו לטובה, להתקדם לכאורה, אנחנו נשארים תקועים במקום ואפילו נסוגים.
ותמיד הקבלה,לכאורה מתוך מקום של- לא לשנות כלום, מביאה להתקדמות אותה ניסינו להשיג.
בהצלחה רבה לך, הייתי מציעה לך ללכת חוץ מפסיכולוג גם לקורס במודעות זה פלא כמה אפשר לגלות על עצמינו ולשפר את איכות החיים הנפשיים ומתוכם גם הפיזיולוגים שלנו.
גופנפש זה מחובר לא יעזור....
שוב ברכה והצלחה
תודהללה2005
כמה מדהים ונעים לקבל תגובות חמות, שמראות לי שעם כל הקושי אני ראויה ליחס טוב ואוהד.אשמח להמשיך לכתוב לך במסר אישי כדי לא להיחשף עוד. איזה קורס מודעות??? וכד'.
אני מאוד מסכימה עם מה שאת כותבת והצלחתי ליישם על עצמי בעבר וזה באמת הי' תקופה ארוכה של יחסים טובים ונעימים, אבל לאחרונה בשל תקופה אישית לחוצה חזרו בכעסים והכאב, ואני מתמודדת שוב..ד' יעזור.
אני מאוד מסכימה עם מה שאת כותבת והצלחתי ליישם על עצמי בעבר וזה באמת הי' תקופה ארוכה של יחסים טובים ונעימים, אבל לאחרונה בשל תקופה אישית לחוצה חזרו בכעסים והכאב, ואני מתמודדת שוב..ד' יעזור.
המשךללה2005
יהודית שלום, בהמשך לתגובתך, האם יש לך רעיון למישהי באיזור המרכז שתוכל לעזור לי כתומכת ומלווה???
ללה יקירה, התקשרי אלי ונדבריהודית פוגלאחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות