אממ...ככה.
הייתי חברה של מישו שנהרג. [לא משנה באיזה פיגוע..אבל זה היה בפיגוע- לא סתם. בחור דתי, בן 20 במותו. וגם לא משנה שמו.]
וא-ל תדברו עכשיו על הנושא של חבר או חברה.
אני לא מעזרא.
סתם ראיתי שאפשר לכתוב פה "יצירות".
ואני חייבת לציין שהדברים פה מאוד ברמה! יישר כוחכם!
זה לא בדיוק שיר, ולא בדיוק קטע.
וזה לא בדיוק בשפה גבוהה!! כמו שרובכם כתבתם פה.
סתם אני מעוניינת לשמוע תגובות של נוער על הקטע.
קריאה מהנה!
לא להיות בוטים מדיי. בכל זאת- זה נכתב על משהו מאוד אישי ועצוב.
"הוא היה צדיק.
היה בנאדם טוב.
ובכל-זאת, לקחו לי אותו.
לאי שם במרומים.
מי יודע לאן?!
בעתיד אוליי, זה יהיה מובן.
ת'אמת- אינלי מושג.
לקחו לי אותו.
לי!
לפשוטה שבעם.
ושוב- אנילא יודעת לאן.
אז את אומרת לי:
בטוח הוא בגן-עדן.
בטוח!
צגיע לא כל-כך.
אבל מי יודע חשבונות של ריבונו של עולם?!
לא אני- בטוח!
עד מתי אלוקים?
עד מתי?!
כל הסיסמאות:
"ה' הוא המלך- אין עוד מלבדו"
"אין יאוש בעולם- הכל לטובה".
תאמר לי, בורא עולם!
איך כזה דבר יכול להיות לטובה.??!!
אז אומרים-
כאשר בנאדם בא לעולם. הוא בוכה- ואנחנו שמחים.
וכשהוא הולך מן העולם. הוא שמח ואנחנו- בוכים.
הוא שמח?!
לא נראלי.
ללכת ככה סתם ממני.?!
ממני?!
זאת שאהב.
שאהבה אותו...
בעיקרון- זהו. [אוליי אני אעלה לפה עוד דברים.]
תלוי בכם.
תגיבו.
בנחמדות בבקשה.
עדיין- זה לא קטע רגיל.
בשורות טובות!
חיזקו ואימצו!!
חנה
