רעיונות יצירתיים (!) שיעניינו אותם..
למה הם חניכות שאם לא מעניין אותן הם לא מקשיבות..
זה לא חייב להיות רק משחקים, אפשר גם, אבל עדיף שיהיו דיונים מעניינים כאלו..עם שאלות שפיציות כאלו..

אגב, בתוך המערך אני רוצה להכניס קצת על אישיות לדוגמא..

תודה!

יוצא שהוא דופק את כולם וכולם צועקים עליו.

לשחק דומינו ראלי-כולם ביחד, כל פעם מישהו שם חלק....

לאורות בנות..
הכנו להן סיכום של זה.. אני מניחה שזה יכול לעזור לך.. [אם את צריכה עוד מטודות, דברי איתי..]
בהצלחה !
____________________________
shueבס"ד סיכום מערך אחריות תמוז תשס"ח
אורות רחובות, הבנות הכי תותחיות שיש בעולם!!
[יצא קצת מאוד ארוך, אבל פשוט לא יכולנו לוותר על שום פיסקה.. תתמודדו..  ]

בפעולה הראשונה דנו על משמעות המילה אחריות ועל שלבי האחריות..
סיכמנו את הדיון על פי האותיות-
א- אחריות כלפי עצמי- לכל אחד תפקיד משלו בעולם, וכוחות שמייחדים אותו בשביל אותו התפקיד.
האחריות כלפי עצמי כוללת להכיר את עצמי וכוחותי, ולהעצים אותם! לקחת את מה שאני טובה בו- ולפתח אותו עוד יותר! ועם הכוחות האלה, המפותחים, להשפיע ולעזור לאחרים- מה שיוביל אותי למימוש תפקידי בעולם.
ועכשיו נתקדם לדרגה גבוהה יותר, ונסביר את השילוב בין הדרגות-
אח- אחריות כלפי החברה הממש קרובה- לדעת שאני סוג של בורג במכונה, שאני 'איבר בגוף שלם'- וכשכואב משהו, כל הגוף מושפע מיזה, וכואב גם לו.. – להיות אכפתיים כלפי הסביבה שלי.. כשבורג אחד לא מתפקד- כל המכונה לא עובדת.. לעזור אחת לשניה..!
"אם אין אני לי- מי לי, וכשאני לעצמי- מה אני? " – מצד אחד, יש את האחריות כלפי עצמי- לפתח את עצמי ולהתקדם, ומצד שני- יש גם את האחריות כלפי החברה.. אם לא נעזור לחברה הסובבת אותנו, ונפתח רק את עצמנו, אז מה זה שווה? 'מה אני?'
אחר- הסביבה הרחוקה יותר.. לא רק חברים ומשפחה, אלא כלל עם ישראל ! 'כל ישראל ערבין זה לזה' !
דיברנו על זה שאחריות זו מידה מלכותית- האחריות הייתה מידה שאפיינה את יהודה – אנחנו יכולים לראות זאת בנאום שנשא לפני 'פרעה' [שזה בעצם היה יוסף..] כדי להציל את בנימין אחיו.. הוא אשכרה עושה הכול כדי להציל אותו, ואפילו מוכן לשעבד את עצמו- במקום אחיו! כי ככה הוא הבטיח לאביו, יעקב! עומד במילה שלו, לא זורק אחריות! (בראשית מ"ד)
ואנחנו גם יכולים לראות את זה בסיפור יהודה ותמר, ובעוד מקרים.. הבן אדם אחראי למעשיו!
ובזכות המידה הזאת, שאפיינה אותו כ"כ- הוא זכה לכך שהמלוכה תהיה מזרעו. תכונה הכרחית לכל אדם, ובמיוחד למנהיג.
אחרי- ליזום, להוביל, לעשות..! אבל כמובן- מתוך ענווה ויראת שמיים! להכיר בכוחות שלי, בדברים בטובים שבי ולפתח אותם- אבל בלי להתגאות! לדעת שאני עפר ואפר, ויש לי מה ללמוד מכל אדם..! לעשות לא בשביל המילה הטובה בסוף, אלא לשם שמיים! ותמיד מתוך רצון אמיתי לעזור, ואפילו יותר חשוב- מתוך שמחה.. [התמקדנו על זה בפעולה ה4.. מפורט יותר שם..]
אחריו- ענווה. לדעת גם להיות מובַל, ולא רק להיות מוביל... לדעת להיות גם מורה (שמוביל ומנהיג) ובו בזמן- גם תלמיד- שלומד מכ-ו-ל-ם. כן כן, גם מהילדות הקטנות, שלפעמים מציקות, יש לנו הרבה מה ללמוד..! (אבות- "איזהו חכם, הלומד מכל אדם!")
אחריות- גם כשאני מובַל- לא לקחת ראש קטן- לא לזרוק אחריות! לשאול, להתעניין, לעזור במה שאפשר למי שמוביל..

בפעולה השנייה דיברנו על הכוח של הנוער.
הבנו שבתור הבנות הבוגרות בסניף, החניכות הקטנות מסתכלות עלינו, ולומדות מאיתנו- לטוב ולרע.
אם אנחנו ניתן להם דוגמא טובה, בשביל להידמות לנו- הן יחקו את אותה הדוגמא הטובה.. [וכנ"ל גם ההפך, לצעירנו..]
ולכן אנחנו חייבות, ואם לא בשבילנו- אז לפחות בשבילן- לבוא כחול לבן, ולהיות בשקט במפקד ובתפילה.. ואפילו יותר מיזה- אפילו חיוך קטן, לזרוק מידי פעם 'מה נשמע?' – זה יכול ממש לעשות להן את היום ! יש לכן כוח עצום!!
בחלק השני של הפעולה ראינו שגם בני נוער, אנשים קטנים בגיל [אבל לא במידות..]- הצליחו להרים מהלכים עצומים! להשפיע!
בין אם זאת אסתר המלכה שבגיל 17 הצילה את כל ישראל, ובין אם שלמה המלך שהומלך על כל ישראל בגיל 12, ממשיך דרך משה, הר' קוק, שרה אהרונסון.. ומגיע גם ל.. חניכה באורות, אם היא רק תרצה בכך.. את שואלת איך?
1) להאמין בעצמך!!!! שלמרות שאת 'קטנה'- את מסוגלת לעשות שינוי! יש בך כוחות שאת לא יודעת אפילו!
2) לבטוח בקב"ה!! להתפלל שיהיה בעזרך ושייתן לך את הכוח לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון! והכול כמובן לשם שמיים וקידוש ה'!
3) כשהחברה 'מדכאת' ולא מאמינה בך- לדעת לפעמים פשוט לשים פס. לא לספור אף אחד... להקשיב רק ללב שלך, שאומר שאת יכולה. ['אין דבר העומד בפני הרצון..!' וזו לא סתם קלישאה!]
דיברנו על הצפרדע החרשת, שהצליחה להגיע לסוף המסלול, כשאף צפרדע אחרת לא הצליחה- כי לא שמעה את כל מה שהקהל אמר- שהמסלול קשה וארוך, ושאין סיכוי שהיא תצליח וכו'- לא התייאשה, לא הקשיבה לקהל.. הלכה עם המטרה שלה, ולא נתנה לאף אחד לייאש אותה.. [מתוך אילוץ- כי לא שומעת.. ולפעמים גם אנחנו צריכים לא לשמוע ביקרות שלילית. רק ביקורת בונה צריך לקחת לתשומת לב..]
לא לפחד לעשות דברים לא מקובלים! לחשוב יצירתי!
4) וכמו שחילקנו בצ'ופר- לא למרוח את הזמן על סתם שטויות. אם זה נראה לך חשוב, ואת מאמינה בזה- אז פשוט תקומי ותעשי! בלי להתעצל [!] ולפחד להוביל שינוי..

בס"ד
בפעולה השלישית דיברנו על הכוח שיש לקבוצה לעומת היחיד, ושמנו דגש על קבוצה שמובילה..
ראינו שאדם יחיד בעל כוח קטן יותר, והשפעה פחותה יותר, מאשר לקבוצת אנשים.
כאשר הקבוצה תיהיה מאוגדת לאותה המטרה, כולם ידעו מה המטרה הסופית, ויהיו מוכנות להקריב מעצמן ולפעול למען אותה המטרה [גם אם זה לא ב-דיוק מה שהן רצו.. צריך לפעמים להתפשר וללכת עם הרוב..] – הן יצליחו להרים פרויקטים אדירים בהרבה מאשר אדם יחיד!
(וזה עובד גם הפוך- אם לא יהיו מאוגדים לאותה המטרה, ולא יתנו ת'נשמה- זה יראה בהתאם.. )
וכשקבוצה מובילה משהו- חשוב מאוד לתת לכל אחד מהקבוצה את המקום שלו (כל אחד מיוחד- להתאים בין האדם לתפקיד..) וא-ס-ו-ר לבן אדם אחר בקבוצה לקום, ולא לשים על זה שהוא אחראי- ולעשות את העובדה במקומו [אלא אם ביקשו ממנו..] זה פוגע.
דיברנו על זה שגם בקבוצה יש את זה שמנהיג, שאחראי על זה שהדברים ידפקו- וצריך להישמע לו, לדעת גם להיות מובל.. [אחריו..]

נושא הפעולה הרביעית היה ליזום ולהוביל.
קראנו את התגובה לשיר 'חורף 73', והסכמנו איתם. במקום להתבכיין ולהתלונן- הם צריכים לקום ולהתחיל לפעול, להזיז את עצמם כדי שמה שהם רוצים יקרה.. הם כבר לא ילדים..
במשחק [עם המספרים על הרצפה..] הייתן צריכות לחשוב בעצמכן על הדרך הטובה ביותר לאסיפת המספרים, למרות שאנחנו 'ידענו' מהי הדרך המהירה ביותר.. העלתן רעיונות מצוינים, שאנחנו אפילו לא חשבנו עליהם..! והכי חשוב- יזמתן, וחשבתן בעצמכן!!
ומה שהיה מעניין במשחק [טוב נו, זה היה בכוונה..]- שהוא גם ממש המחיש את מה שדיברנו עליו שבוע לפני זה:
 כשאחת אספה את הכול לבד, לקח לה הרבה (!) יותר זמן מאשר כשכמה בנות אספו..! – לקבוצה יש הרבה כח, יכולה לעשות דברים בעילות גדולה יותר מיחיד..!
 כולן היו מאוגדות למטרה אחת [לאסוף הכי מהר, ולנצח..] וגם כל אחת השקיעה מעצמה- וקידמה את כולן!
 במשחק הייתה אחת 'שהובילה'- אמרה – את, ברוריה שמחה (חח..) תאספי מספרים מ1 עד 10, את- 10-20 וכו'- וכולן נשמעו לה, בלי להתווכח על סתם שטויות..
 תיזמו, תחשבו על רעיונות, על פרויקטים בעצמכם, בלי להיות תלויים באנשים אחרים! רוצות שמשהו יקרה? תעשו! אל תבואו אח"כ בטענות כלפי אחרים! זה בידיים שלכם- להשפיע ולפעול, או לא. אף אחד לא יעשה את זה במקומכם..
וכמובן- קחו את העוצמות האדירות שיש בכל אחת מכן- ותקבצו אותן יחד! תפעלו כקבוצה מאוחדת, וההצלחה מובטחת..

בפעולה החמישית דיברנו על אחריות מתוך יראת שמיים.
ראינו שאנחנו הרבה פעמים עושים דברים, בלי בכלל להתכוון למטרה האמיתית שלהם. [אוכלים לתענוגות, ולא בשביל כוח לעבודת ה'.. מתפללים מתוך הרגל- לא תפילה שבוקעת ממעמקי הלב, בלהט, מתוך צימאון להתקרב לקב"ה..! מתפללים לא מתוך מחשבה שזה במקום הקורבנות שהיו מכפרים על ישראל וכו'..]
הגדרנו 2 דברים שמרחיקים אותנו מהמטרות- הגאווה והשגרה.
הגאווה- סיפרנו על האבא מניו-יורק שלא שילם לבנו על הוצאות החתונה שלו, כיוון שעשה הכול לכבוד העצמי שלו, ולא לכבודו של אביו- וככה גם אנחנו לפעמים- אנחנו הרבה פעמים עושים דברים לכבוד שלנו, ולא לכבוד של הקב"ה, לא ב-אמת בשביל לקדש שם שמיים, אלא נכנסות גם מטרות עצמיות. שיכירו אותי, ושידעו שאני הרמתי ועשיתי..
השגרה- דיברנו על זה שכל אחת יכולה להיות בעלת תשובה- אנחנו עושים הרבה מעשים טובים, אבל מתוך שגרה והרגל- עושים אותם, אבל לא עושים אותם ב-אמת, מכל הלב, בכוונה..!
וכאן גם דיברנו על החוטב עצים הזריז והמהיר, שפשוט שכח להשחיז את הגרזן- ולכן חטב הרבה פחות עצים כל יום..
למדנו קצת ממסילת ישרים על פשפוש = הבדלה בין מעשים טובים למעשים רעים, ומשמוש= חקירה במעשים הטובים עצמם- כדי לשפר אותם ולהעצים אותם.. [שימי לב לאות א' באחריות..]
 כל אחת חייבת (!) לעצמה לעצור רגע בשגרה הסוחפת של החיים, ופשוט לשבת עם עצמה, ולעשות חשבון נפש- לפשפש ולמשמש במעשים שלה- 'להשחיז את הגרזן' מידי פעם..
[מומלץ לפני השינה לחשוב על הדברים שקרו במשך היום, וביום אחד באמצע השבוע, לעשות את זה קצת יותר רציני ולהציב מטרות להתקדמות..] וכמובן, לדעת למה אנחנו עושות כל מיני דברים- המטרות של המצוות- זה יכול לעזור לנו להתקדם.. איך את שואלת?
כי כשעושים משהו ויודעים את המטרה האמיתית שלו- 1) עושים את זה ביותר רצון וכוונה, 2) מכוונים למטרה האמיתית שה' רצה שנעשה את הדברים האלה- לא באמת צריך שנטול ידיים- רוצה שנתקדש! 3) השכר של העושה מתוך כוונה גדול יותר מאשר בלי כוונה 4) אם נדע את המטרה שלשמה אנחנו עושים דברים- לא ניפול לייאוש- נהיה מחוברות למקור, וגם אם לא נצליח, לא נתייאש..! 5) נהפוך לאנשים טובים יותר [אם נדע שמטרת הצדקה עפ"י ספר החינוך היא ליצור בנו שינוי, שניהיה טובים יותר, וככה גם נהיה ראויים להורדת השפע האלוקי.
יראת שמיים היא חלק בלתי נפרד מהאחריות- גם כלפי עצמי- לשפר את תכונותיי, לא ליפול לגאווה, וגם כלפי החברה- כי ככה נהיה אנשים טובים יותר, מחוברים לאמת יותר..

אוהבות ומאמינות בכוחות שלכן כ"כ, רעות X 2

אבל אין לי כח להעלות את זה..
פשי רעות ורעות, שכוייח,
אחלה של סיכומערך

אני הולכת להתנקות.
באבו אבוה
דווקא.

כוסעמלק