גיל ההתבגרותאנונימי (פותח)

אני אם ל5 ילדים. בת וארבעה בנים.ביתי הגדולה,13, מעסיקה אותי לאחרונה רבות.אני מוטרדת ממנה מאוד.

ביתי נוטה להתחצף ואני כתגובה שוללת ממנה זכויות.לאחרונה התחצפה גם למורתה והדבר גרם להדים שליליים.

שלילת הזכויות מביתי. גוררת אחריה ברוגז מצידה , אי עשיה בבית ,והתרחקות ביני לבינה.אציין כי יצאתי איתה כמה פעמים ביחידות כגון לפיצה ושוחחנו בנושא אך הפקת לקחים והתמודדות מול הבעייה -אין

אני כל הזמן מטיחה בה שהיא אינה עובדת על מדותיה,היא מודעת לבעיה וזה כבר מחצית פתרון אך אני חייבת לציין שכל פעם שקורה דבר כזה בבית ,הריחוק והניקור מוציאים אותי מדעתי שנכשלתי חלילה  בחינוכה של ביתי.

אוסיף כי מערכת היחסים ביני לבין בני שונה לחלוטין.חיבוקים ונישוקים כל היום ועם ביתי קרח.ניסיתי הרבה

פעמים מצידי לחבקה ולנשקה אך היא לא יוזמת דבר. רק שהיא צריכה ממני דבר מה היא מפתחת שיחה עימי.

אני כואבת מאוד יש לי בת אחת בלבד והיחסים איתה מאוד קרירים.מה אעשה? וכיצד אשדלה לשמור על טוהר המילה והמידות?

 

דברי  אם הרב ארוש (חוט של חסד)מכאל 2 3
לאולפנה היקרהיהודית פוגל
אני מבינה את דאגתך ואת התיסכולים שלך. נסי לענות לעצמך על השאלות הבאות בכנות וביושר: 1. מה היא בעצם רוצה, ממני, מעצמה, מהחיים, מהסביבה. 2. למה היא כועסת. 3. מה צריך לקרות כדי שיהיה לה טוב. 4. איך אוכל ואיך צריך להפעיל סמכות הורית בגיל ההתבגרות. 5. למה אני כועסת עליה. אחרי שתהיינה לך תשובות מספקות, שבי עליהן וחישבי על דרכי פעולה. זיכרי שני דברים חשובים: א. היא בגיל ההתבגרות, ב. תקראי/תאזיני לכל מה שאת יכולה בנושאי חינוך, סמכות הורית וגיל ההתבגרות כדי לקבל כלים. מאוד ממליצה על חוג הנחית הורים. ב ה צ ל ח ה .
אני יודעת שזה לא הפורום ממש לגילי אבל.....אנונימי (פותח)
אני ילדה מתבגרת, ואני ממש מבינה את ההתנהגות של הילדה שלך!
אני לפעמים נוטה סתם להתעצבן, ואני מרגישה בלב כאילו ממש רע לי בעולם ואף אחד לא אוהב אותי, ואז אני מתחילה לכעוס על כולם. על ההורים שלי, האחים שלי, החברות שלי וגם המורות שלי.
אני זוכרת שכשההורים שלי כעסו עלי בחזרה, או ניסו להעמיד אותי במקום, אני הרגשתי נפגעת, וזה ממש אבל ממש לא עזר לי! זה אפילו גרם לי עוד יותר לרצות לכעוס על כולם.....
אני מקווה שזה עזר לך להבין גם את הצד שלנו, הילדים....

נ.ב.
כדאי לך לנסות להיכנס "לנעליים שלו". זה יעזור לך להבין אותו!
אני מזדהה עם איילתאנונימי (פותח)
כשקראתי את השאלה חשבתי על עצמי כשהייתי מתבגרת, אם מישהו היה אומר לי שאיני עובדת על מידותיי, גם אם זה היה נכון, זה לא היה עוזר וזה היה גורם רק להתרחקות וכעס מצידי.
ואז חשבתי, שבעצם, לא רק כמתבגרת. גם היום (אני אמא) זה היה ממש מרגיז אותי.
לדעתי הדרך היא לא לתת שיפוט. כמובן שיש לשים גבולות לילד, להבהיר לו איך מותר לדבר אלי ואיך לא, ולעמוד על כך בתוקף. אבל לצפות ממנו שיעבור על מידותיו נראה לי לא יעיל.
עבודת מידות נעשית מתוך רצון פנימי חופשי.
אולפנא יקרה!אנונימי (פותח)
1.באמת מצב מתסכל ולא נעים.
2. מסכימה שלהגיד לילדה תעבדי על המידות זה מקומם וזה גם דבר לא מוגדר. מה לעבוד? איך לעבוד? אנחנו יודעים מה זה לעבוד?
-ק"ו שבמהלך וויכוח /חוצפה את בטח לא מצפה שהיא תגיד בקול או לעצמה טוב אימי היקרה מעכשיו אעבוד על מידת הזהירות הכעס וכדו..
3. אני הקטנה פחות חושבת שצריך לחשוב מה היא חשה וכו'.. אלא: ילדתי היקרה והאהובה כל פעם שתדברי אל אמא בצורה לא מכובדת יקרה כך וכך. היא צריכה לדעת את ההשלכה המדויקת למה שיקרה.למה שהיא תפסיד.
4. נראה לי מאוד שכאשר אנחנו לא סגורים על עצמנו ועל העונש שאנחנו נותנים הילד מרגיש את זה - ויכולת התגובה שלו מעל לכל דימיון שביתות מחאה, קרירות בריחה מהבית ועוד..(לא ניתן עוד רעיונות...למרות שאני בטוחה שלא חסר להם..) וכך הוא עובד לאימא על המצפון ומסובב אותה. לכן תני עונש שאת שלמה איתו. ואם זה גורם לניכור מצידה-התגובה שלך- הגיוני חמודה שלי, מותר לך לכעוס,אני מרשה לך . כמובן לשדר את הדברים ולא לאמר. אני בטוחה שהיא מרגישה שאת אוהבת אותה. והכי חשוב את לא הילדה הרעה ולעולם אבל לעולם את לא תגרמי לי לחשוב דבר כזה עליך. עונש גם ילדים טובים מקבלים.
הכי חשוב בלי יסורי מצפון. גם אם היא לא תבין את זה עכשיו היא תבין את זה בסוף אבל אמא מבולבלת זה אחד הדברים הגרועים ביותר לדעתי. שלא תסחוט את רגשותייך. בהצלחה את אמא טובה! לא סתם ה' שם אותך בתפקיד הזה.
לאיילת לוייהודית פוגל
מאוד אהבתי את מה שכתבת. אבל איך היית רוצה שההורים יתיחסו למתבגר שמתחצף, מתמרד, צועק, לוקח סיכונים מיותרים, ובכלל, מקשה על החיים בבית. אז נכון, כולנו יודעים שזה גיל התבגרות, אבל העולם לא נגמר כאן, עדיין יש צו אלוקי של "כבד.." עדיין צריך ללמוד, להתרחץ, להתלבש בצורה סבירה, אז איך את מציעה להורים להגיע לזה ללא מלחמות ומועקות? נשמח לשמוע ממך בקרוב!
ליהודיתאנונימי (פותח)
א. זה מצב זמני בלבד! כל ילד יעבור את זה מתישהו, ועדיף לא לכעוס עליו כשהו עובר תהליך טבעי של התבגרות.
ב. כדאי להמשיך לא משנה מה, להראות שאתם אוהבים את הילד, גם אם הוא עושה דברים ממש גרועים.(אם זה באמת מאוד מתדרדר, אפשר ומומלץ להראות לו בדרך תקיפה שזהו, אבל לא לשכוח גם לאהוב אותו)
ג. אם המצב אכן מתדרדר, אולי כדאי ללכת למישהו שמבין בענינים כאלה (כגון פסיכולוג, יועץ משפחתי וכו'), ואולי דווקא כשאתם לא נמצאים, הוא יוציא את ריגשותיו ויגיד מה באמת מפריע לו.
ד.יש לי חברה שהיא ממש התדרדרה. היא התחילה לשתות, לעשן, ולהתעלם לחלוטין מהוריה! היא דרשה לעבור לאולפנה אחרת, שם היו חברותיה ה"רעות" כלומר האלה שגם כן התדרדרו. לאחר שלהורים לא היתה כל דרך להשתלט עליה, הם לקחו אותה למנהל האולפנה, והשאירו אותה שם לבד. כעבור בערך שעה היא יצאה בוכה אל הוריה וביקשה סליחה על התנהגותה.
מסתבר שהמנהל הוציא ממנה בדרך יפה את מה שמפריע לה, ושכנע אותה שלא כדאי לה לעשות דברים רעים וכו'. לאחר שיחה ארוכה, היא החליטה שזהו. היא לא רוצה להיות ילדה רעה.
לעומת זאת אני שמעתי שעוד ילדה, שהיתה בדיוק במצבה של הילדה בסיפור הקודם, כל הזמן הוריה כעסו עליה, וצעקו עליה, ואסרו עליה לצאת מהחדר עד שתרגע וכו' והיא התדרדרה עוד יותר! היא לקחה סמים!!!!! היום היא במרכז גמילה, אך סתם בשביל שתבינו את ההבדל......

מקווה שעזרתי לכן,
איילת
לגבי התגובה הקודמת שלי.....אנונימי (פותח)
חשבתי על מה שכתבתי, והבנתי שאולי לא הסברתי את עצמי נכון.
לדוגמא: אם ילדכם מבקש ממכם להרשות לו ללכת ל"סתם שינה על החוף" ואתם יודעים שזה לא יהיה לטובתו, אל תרשו לו כדי להראות לו שאתם אוהבים אותו! זה יהיה לרעתו! הוא יתרגל שהכל אתם מרשים לו, ואז כשלא תרשו, הקשר ביניכם יקרוס.
מה שכן כדאי לעשות זה לומר לא, אך להציע דבר חלופי, למשל:
"לא ולא, אנחנו לא מרשים לך ללכת לישון על החוף, אבל מה דעתך שנלך כולנו יחד לראות סרט טוב בקולנוע?"
דבר כזה יגרום לו לא לכעוס עליכם כי אתם לא מרשים לו, ואפילו יקרב את הקשר ביניכם!!!

מקווה שהסברתי את עצמי עכשיו,
איילת
איילת היקרה, הסברת את הדברים בצורה נםלאה ואני מקוהיהודית פוגלאחרונה
שהורים יקראו ויפנימו. חן חן
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...