היה היה ילד ושמו בינימין.
בינימין היה תלמיד מצטיין, מקום ראשון במתמטיקה.
חוץ מהעובדה שבכל יום אחרי הלימודים היו טובלים אותו באסלה, בינימין נהנה בבצפר.
למעשה הוא לא נהנה כ"כ מההקנטות, הקללות, הרדיפות וההשפלות, ומכך שלא היה לו אף
חבר.
לא רק שהתלמידים המקובלים דחו אותו, גם הקבוצות הדחויות לא רצו בחברתו.
אפילו החנונים שבכיתה חשבו שהוא יותר מידי חנון בשבילם.
במשך כל חייו הוא נאלץ להתמודד יום יום מול כל ההקנטות.
עד שיום אחד הוא החליט שנמאס לו,נמאס לו לחשוב שיום אחד הוא ימצא חברים,
שיום אחד אחת הבנות תדבר איתו, אפילו לרגע.
נמאס לו מהכל.
הוא החליט לנקום.
וכאן מקבל סיפורנו תפנית דרמטית ומפתיעה.
עד עכשיו סיפורנו לא היה שונה מכל סיפור של חנון, הרי בכל כיתה יש הילד הזה שכולם
נטפלים אליו.
אבל אצל בינימין התגלתה תכונה חדשה.
כשהוא מחליט לנקום, אז הוא נוקם עד הסוף.
בהתחלה הוא חשב על נקמה טובה שתפגע בביריונים של הכיתה.
ואז הוא חשב, הרי כל הכיתה התנהגה אלי כך, מגיע גם להם!
ואז הוא חשב עוד טיפה, והגיע למסקנה שכל ילד שהוא אי פעם פגש התנהג אליו בצורה
מגעילה.
הוא החליט לנקום בכל הילדים במדינת ישראל.
הוא תיכנן תוכנית קרה ומחושבת.
התוכנית הגיעה למימושה, ואלפי ילדים כל יום סובלים מבינמין, כל הזמן.
בינמין חש סיפוק.
כיום הוא אדם מבוגר והחליט שנקמתו הושלמה.
הוא כבר הוציא הרבה ספרים (שבעזרתם נקם את נקמתו) ואמלל עד מוות את חייהם של ילדים
רבים.
דרך אגב, בינימין זה רק השם שמופיע אצלו בתעודת זהות.
הוא מעדיף לקרוא לעצמו בני.
על המכתבים שלו הוא חותם "בידידות, בני גורן."

הזוי וגדול!!

אני כולי עם גבי יקואל- כל השנים איתו...כמה עמודים של עינוי טהור...

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
גדולללללל...חחחח...איתן מאיפה הוצאת את זה?!

אחד הלך לטייל על שפת הים.פתאום הוא רואה אחד עומד על המזח עם חכה ומנסה לדוג דגים.האיש שלנו מתקרב רליו ושואל אותו:שלום חבר,מה אתה עושה??

-מה נראה לך??

-טוב,שאלה טיפשית...כמה דגים אתה דג ביום??

-1 הוא עונה לו.

-רוצה לשמוע הצעה??

-בואו נשמע...

-תדוג כל יום 2 דגים

-ואז מה??

-ואז תמכור אחד ותאכל אחד

-ואז מה??

-ואז שיהיה לך מספיק כסף,תקנה רשת!!

-ואז מה??

-ואז כשתקנה רשת,תמכור הרבה יותר דגים ותתעשר הרבה יותר!!

-ואז מה??

-ואז תקנה סירה,תצא ללב ים,ותדוג הרבה יותר דגים משהיה לך אי פעם!!

-ואז מה??

-יהיה לך הרבה יותר כסף ותקנה צי של סירות!!

-ואז מה??

-ואז תהיה בעל חברת דגים ויהיו לך אלפי פועלים!!

-ואז מה??

-ואז תוכל לשבת בשקט ולדוג דגים עם חכה!!

-ומה אני עושה עכשיו???

סיפרו לנו אותו גם בשבת גרעין....איתן!סחתיין על היוזמה!אני אתן לך פרס...(אואה,להיות מדריכה שבוע של 12 בנים בגן בהחלט משפיע עליי...אבל באמת,קבל ח"ח...)

מישהי מודיעה למישהו שעומד להיות אצלו בבית 60 אנשים ביום מסויים בשעה מסויימת (בלי לתאם איתו בכלל). מגיעה השעה, ואל הבית מגיעים רק 5 אנשים. המישהו עורך בירור, ומתברר שמה שהיה אמור להיות אצלו בוטל. למזלו, כמה אנשים לא שמעו על הביטול אז זה לא בוטל לגמרי.

קטע, לא ? (סתם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זורמים אתכם..... את הצעקות האמיתיות תחטפו מיעל!)

אני אהרוג אותם!!! שנים ארגנו את זה והעברנו קשר לכולם, ואז אמרו לנו שאסור לעשות אירועים מהסגנון הזה בשלושת השבועות ושהם ידאגו להעביר לכולם שזה מבוטל... והתבאסנו בטירוף..

וואאאאאי איזה באסה!! מי בא?

פריה, עכשיו אני מסכים לך- אם מישהו רושם משהו לא קשור כמו 'וואוו, איזה קטע מדהים' וכ'ו, התגובה תימחק (זה איום 17 כבר..)

באמת...שיהיה רק קטעים יפים ושלא נצתרך לחפש מה תגובה ומה קטע, סבבה??

בס"ד
טעות ב- E-MAIL

איש אחד עזב את רחובותיה המושלגים של שיקגו כדי להנות מחופשה בפלורידה שטופת השמש. אשתו, שהייתה בנסיעת עסקים, תכננה להצטרף אליו ולפגוש אותו במיאמי, ביום למחרת. האיש הגיע למלון לאחר שבילה כל היום בחוף, תחת עצי קוקוס ושתיית קוקטילים טרופיים...

הוא החליט לשלוח E-MAIL לאשתו, כדי להקדים ולספר לה את נפלאות המקום. הוא לא מצא את כתובת ה- E-MAIL שרשם בפתק, לכן סמך על זכרונו ושלח:
agoren@freenetland.net בתקווה שזה נכון. מקסימום, אמר לעצמו, זה ממילא לא כל כך חשוב.

אבל רצה הגורל והכתובת לא הייתה נכונה. הוא טעה באות אחת וההודעה הגיעה לתיבת ה- E-MAIL של אשת כומר פרוטסטנטי שנפטר יום קודם. בלילה, אשתו של הכומר פתחה את הדואר האלקטרוני כדי לראות את הודעות הניחומים ששלחו לה. כאשר ראתה את ההודעה נתנה צעקה, ניסתה לקום אבל התמוטטה ומתה מהתקף לב. קרובי משפחה ששמעו את הצעקה רצו לחדר, ולאחר שראו את האישה המתה קראו את ההודעה:

"אשתי היקרה, הרגע הגעתי. הנסיעה היתה ארוכה, אבל היה שווה.
הכל מאד יפה! העצים, הגנים, המסיבות. למרות שאני נמצא פה רק כמה שעות, אני מרגיש כבר כמו בבית. עכשיו אני הולך לנוח קצת. רק רציתי להגיד לך שכבר דיברתי עם האנשים פה וכולם מצפים לבואך מחר. אני בטוח שהמקום ימצא חן בעיניך.

בעלך האוהב אותך לנצח.

נ.ב.

תכיני את עצמך, חם פה גיהנום!"

אני מכירה את זה...!!!
אפרים, אנחנו הודענו לך כבר ביום שלישי..זה לא אשמתנו שחשבת שזה בצחוק..ובאמת אמרו לנו שידאגו להעביר שזה בוטל!! אווווף! שיא ההתבאסנו שלא היה ואז בסוף היה...!!)=

.בן-אדם נכנס לחנות עתיקות,הוא בוחר לעצמו עכבר קטן,
עשוי מנחושת ושואל את מחירו.עונה לו בעל החנות:
10 דולר בלי הסיפור של העבר ו100 דולר עם הסיפור.
משלם 10 דולר בלי הסיפור.אומר לו המוכר:אתה עוד תחזור לשמוע את הסיפור.
האיש הולך,פתאום הוא רואה עכברים מתחילים ללכת אחריו.
בהתחלה 50 עכברים.אחרי כמה זמן 500 עכברים.
הוא נבהל ומתחיל לברוח,זה לו עוזר לו,עוד ועוד עכברים רודפים אחריו.
האיש מגיע לים,יש אחריו כבר 5.000 עכברים.הוא זורק את עכבר הנחושת לים,
כל העכברים האחרים קופצים אחריו וטובעים.
למחרת האיש חוזר לחנות.המוכר,בחיוך,שואל:האם חזרת בשביל הסיפור?
לא,עונה לא האיש.אבל אולי יש לך ערבי מנחושת?

אפריים- אמרו לי שאתה ידעת על זה מיום שלישי.. למה אמרת שידעת על זה רק כמה שעות לפני???
אה ואני לא אצעק עליהם.. בכל זאת ממש נהניתי.. היה מצחיק...
והשלמתי חור בהשכלה- הייתי בבית של קיורר...חחחח

בכל זאת- ידידיה מארגנים משהו? בטוח שזה בדיחה...

סתם..אני מבינה אותך....
וואי..תביאו עוד קטעים..זה מענין!!!

לקחתי את הרעיון מהאשכול של סניף שס2שס2 (משהו כזה) וזה ב'אשכול תרבות' , יש שם קטעים מדהימים ומטורפים וכל מה שתרצו, אפילו אם זה ארוך, תקראו הכל

גם הכתיבה והתיאור כאן בטח יעזרו לך לפרוק (ואחכ ייקל עלייך להתמודד)

ואין ראיה ממה שכתב הרמב"ם פרק י"ח מהלכות סנהדרין גזרת הכתוב שאין בה בית דין ממיתין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו דהתם לא מיירי אלא כשהוא מכה אותו דרך עונש או דרך כפייה דאי לא תימא הכי לקתה מדת הדין מי שעבר עבירה שחייב עליה כרת אם בא וכפו אותו בית דין לקבל מלקות ועשה תשוב' יפטר מן הכרת כל שכן מי שחטא בלא עדים והתראה אם רצה לקבל מרצונו מלקות ועשה תשובה שיפטר מן הכרת…