שלום לכולם,
ביום שני הקרוב יש לנו שיחה מהרב וייס -הרב הראשי לצה"ל לשעבר. השיחה על קדושת החיים- תאונות דרכים , הבת של הרב וייס ז"ל נהרגה בתאונת דרכים ומאז הוא מעביר שיחות בבתי ספר, ישיבות ואולפנות.
כשקראתי את ההודעה של הרכזת חינוך החברתית ישר הלכתי למשרד שלה ואמרתי לה איך אפשר להביא אותו לאולפנה אחרי כל מה שהיה בגירוש?! היא הסכימה איתי והיא אמרה לי לדבר עם הראש אולפנא.
דיברתי עם ראש האולפנה שלי ואמרתי לו שאני לא יכולה להיות בשיחה אחרי ההפגנה שמשפחת גובי אירגנה ואני הייתי בהפגנה הזאת ופשוט בכיתי ,הרב וייס בא לדבר עם המשפחות גובי,לוטטי, כל המשפחות שנהרגו להם האנשים שהכי קרובים אליהם , עמדתי שם יחד עם המדרשה, אנשים מהגוש .היו שם שלטים של "יהודי לא מפנה קברים" אפילו היה שם מישהו שהלך מול הרב וייס ואמר לו כל הדרך עד לבית של משפחת גובי"יהודי לא מפנה קברים...". ההפגנה הזאת כל הזמן עולה לי בראש ורגשית קשה לי עם זה מאד...
את כל זה אמרתי לראש אולפנה שלי. הוא אמר לי שגם לו קשה עם זה. אבל הוא סיפר לי מדרש שמופיע בגמרא על ר' מאיר שלמד אצל ר' אלישע -"אחר", רב שכפר בעיקר . אחרי שרב אלישע כפר, כולם הפסיקו ללמוד אצלו חוץ מרבי מאיר, שאלו אותו רבי מאיר למה אתה לומד אצלו? אמר להם: אני לוקח את הטוב וזורק את הרע.
הראש אולפנה שלי אמר לי : הרב וייס מעביר שיחה על קדושת החיים, תאונות דרכים הוא מלמד אותנו זהירות ,שמירה על החיים, הוא חווה את זה מקרוב... הוא לא מעביר שיחה על א"י או על עבודת המידות.
האמת שאני לא יודעת מה לעשות... קשה לי עם שני הטיעונים האלו.
מה אתם אומרים?
). שנלמד ספר עיוני (אולי על א"י