השבת דיברנו הרבה עם חניכים שלנו,על משו שאנחנו מנסים כבר להכניס חצי שנה ולא ככ הולך..

בעיקרון זה היה בעיקר שמו"ס אבל המטודה בהתחלה היתה שקושרים למישו עניבה על העינים,הוא מתחיל לספר איזה סיפור,דואגים להשתיק את כולם ולפני זה אומרים לכולם חוץ ממנו שמתי שהוא מתחיל לספר כולם הולכים..

הלך לנו סבבה,זה מראה בעצם שאנחנו מרגישים שאנחנו מדברים ומדברים אבל הם לא שם..

משהו בין טרגי לקומי, נגוע בהומור עצמי ועקיצות לעשב לימון שמשום מה קוראת את זה... מה לעשות - יש אנשים משועממים ממני..

בעולם המשוגע הזה כולנו בודדים משום מה

אוף

גוזל, חתוך את השמיים.

עמלק, תסתלק.