בס"ד
אלו שאלות שנשלחו על ידי נערה מאולפנה אחת לרב שמואל אליהו שליט"א, הרב של צפת.
----
כבוד הרב.
הצילו!!
היום נודע לי שאני בהריון כמעט חודש. אני מסובכת עד העצם. אני בהריון. אני לא יודעת מה לעשות? אני בהלם!!
לא יודעת איך זה קרה לי. דוקא פעם הייתי שומרת נגיעה. שמרתי על עצמי. מה קרה. רק אחזנו יד ביד. אחר כך התחבקנו קצת ליד הבית. ונפלתי. חשבתי שאוכל לשמור על עצמי. הייתי בטוחה בכך. פתאום לא יכולתי לעצור לא אותו ולא את עצמי. ועכשיו אני מרגישה כל כך מושפלת וכל כך מלוכלכת.
אני יודעת שאפשר להפיל. אבל לא רוצה להפיל!!! ראיתי פעם סרט על תינוק ברחם אימו. ואז החלטתי שלעולם אני לא אפיל. זה ממש רצח!!. אני לא אהרוג את הילד הזה. הילד שלי (?) עשיתי כבר שטות אחת וזה מספיק ויותר מידי.
כבוד הרב. אני ממש מרגישה טיפשה. כשקראתי את כל התשובות שהזהרת מנגיעה ולא ללוות בלילה, לא הבנתי אותך. חשבתי שאני חזקה. אני באמת נחשבת לבחורה חזקה. והנה נפלתי. עכשיו החיים שלי הרוסים. עזור לי!! מי יתחתן איתי כשיש לי ילד מחוץ לנישואין?
והבחור (האבא) הוא עוד לא יודע כלום. אני לא יודעת אם לספר לו או לא? מה לעשות? אולי הוא לא ירצה אותי בכלל. אם הוא יגיד לי שזה אולי ממישהו אחר. אני אתאבד!!
האם לספר להורים?
מה יגידו החברות בכתה?
מה יגיד הבחור?
אנא, הרב תעזור לי!
הצילו!!
היום נודע לי שאני בהריון כמעט חודש. אני מסובכת עד העצם. אני בהריון. אני לא יודעת מה לעשות? אני בהלם!!
לא יודעת איך זה קרה לי. דוקא פעם הייתי שומרת נגיעה. שמרתי על עצמי. מה קרה. רק אחזנו יד ביד. אחר כך התחבקנו קצת ליד הבית. ונפלתי. חשבתי שאוכל לשמור על עצמי. הייתי בטוחה בכך. פתאום לא יכולתי לעצור לא אותו ולא את עצמי. ועכשיו אני מרגישה כל כך מושפלת וכל כך מלוכלכת.
אני יודעת שאפשר להפיל. אבל לא רוצה להפיל!!! ראיתי פעם סרט על תינוק ברחם אימו. ואז החלטתי שלעולם אני לא אפיל. זה ממש רצח!!. אני לא אהרוג את הילד הזה. הילד שלי (?) עשיתי כבר שטות אחת וזה מספיק ויותר מידי.
כבוד הרב. אני ממש מרגישה טיפשה. כשקראתי את כל התשובות שהזהרת מנגיעה ולא ללוות בלילה, לא הבנתי אותך. חשבתי שאני חזקה. אני באמת נחשבת לבחורה חזקה. והנה נפלתי. עכשיו החיים שלי הרוסים. עזור לי!! מי יתחתן איתי כשיש לי ילד מחוץ לנישואין?
והבחור (האבא) הוא עוד לא יודע כלום. אני לא יודעת אם לספר לו או לא? מה לעשות? אולי הוא לא ירצה אותי בכלל. אם הוא יגיד לי שזה אולי ממישהו אחר. אני אתאבד!!
האם לספר להורים?
מה יגידו החברות בכתה?
מה יגיד הבחור?
אנא, הרב תעזור לי!
תשובה:
בס"ד
קודם כל "מזל טוב".
לא כל אחת זוכה לזה להביא ילד לעולם. חיים חדשים. עולם חדש. החיים מתחילים לפעום בתוכך. עוד מעט תתחילי להרגיש את התינוק וזה הדבר הכי נפלא שבעולם. עוד מעט תהיי אמא.
אני יודע שזה לא הזמן המתאים לך. זה משבש לך את כל התוכניות שתכננת לחיים. אבל כל התוכניות הללו אינם רק המסגרת של החיים. את הולכת לעסוק עכשיו בעיקר העיקרים - בחיים עצמם.
זה לא כל כך נורא להיות אמא כל כך מוקדם. הסבתא שלי התחתנה בגילך והיא הספיקה הרבה בחיים. היתה מלומדת וחכמה ובעלת מוסר וראתה נינים ובני נינים. רק היום חושבים שאת ילדה משום מה. במאות ואלפי השנים האחרונות - זה היה גיל תקני להיות אמא. רק הבעיה היא שאת לא נשואה.לצערי היום זה כל כך מקובל להיות חד הורית. ואע"פ שבדרך כלל אני לא מעודד דבר כזה - עכשיו זה מועיל לך לקבל החלטה ולחיות כמו שצריך.
אני לא משכנע אותך להתחתן כיון שאני לא יודע אם הבחור הזה ראוי לך. צריך לבדוק בשיקול דעת - זה לא מוצדק להתחתן עם בחור רק בגלל שאת רוצה שיהיה לתינוק לך "אבא". העיקר שיהיה לך "בעל" שהוא "בן אדם". שיכבד אותך ויפרנס אותך בכבוד. שיאהב אותך ולא יחיה איתך בחוסר ברירה.
אם האבא האמיתי הוא טוב - צריך לבדוק בשיקול דעת טוב מתי חתונה? אבל אל תפעלי בפזיזות.
עוד דעי לך את לא חייבת לו כלום!! אם את רוצה ספרי לו. אם את מפחדת שהוא לא יעמוד בזה - אל תספרי לו. הוא עלול להחליש אותך וללחוץ על הפלה. הוא עלול להעליב אותך. לכן חשיבי היטב לפני שאת מספרת לו. אולי עדיף לספר לו בנוכחות מישהו שלישי. אולי יותר מאוחר.
אל תמהרי - ספרי לו בזמנך החופשי.
מתי שנוח לך!!
את לא רוצה - אל תספרי בכלל. את לא חייבת לו כלום!!
אם זה יעזור לך - ספרי לו.
אם את לא בטוחה - חכי קצת עד שתשקלי באופן יותר רציני את הענין.
*** גם להורים את לא חייבת לספר מיד היום. צריך לדעת איך לספר?
למי לספר ראשון לאבא או לאמא?
מי יספר להם את או אולי מישהו שלישי?
גם הדבר הזה צריך להעשות בשיקול דעת.
*** עוד דעי לך את לא צריכה לספר לשום חברה. זה עלול להיות שיחת בית הספר שלך וזה סתם בושות מיותרות. דלגי על זה.
ספרי רק לחברה שאת בטוחה לחלוטין שהיא לא תספר את זה אפילו לא לחברה אחת. ואם אין כזה - אל תספרי לחברות כאלה.
*** אני מציע לך לעבור את ההריון רחוק מהבית. יש אכסניות מיוחדת בכל הארץ אני מכיר אחת בצפת שמטפלת בבנות שבהריון עד הלידה. נותנת להם בית ואוכל ומקום שקט. בנתיים את יכולה להשלים את הלימודים במקום שאף אחד לא מכיר אותך ולא מציק לך ואת לא חייבת חשבון לאף אחד.
*** יגידו לך שאחר כך את יכולה לתת את הילד למשפחה אומנת. אבל הנסיון שלי מלמד שאחרי הלידה לעולם לעולם לעולם האמא לא מסכימה להפרד מהילד שלה. לעולמים.
אני מברך ומחזק את ידיך בהחלטה שלא לעשות הפלה
זיכרי. הרבה אנשים חלשים ינסו לעודד אותך להפלה. הם מפחדים מזה. הם מפחדים מהעומס הרגשי החברתי והרוחני שיפול עליהם. זה חשבון שלהם - לא שלך. את צריכה מי שיעזור לך ולא שיחשוב על הכבוד שלו שיפגע. או על העומס הרגשי שלו. הוא לא חושב אם תפילי - את תשארי עם נקיפות המצפון.
היי חזקה!!
ה’ עימך!!
בהצלחה.
קודם כל "מזל טוב".
לא כל אחת זוכה לזה להביא ילד לעולם. חיים חדשים. עולם חדש. החיים מתחילים לפעום בתוכך. עוד מעט תתחילי להרגיש את התינוק וזה הדבר הכי נפלא שבעולם. עוד מעט תהיי אמא.
אני יודע שזה לא הזמן המתאים לך. זה משבש לך את כל התוכניות שתכננת לחיים. אבל כל התוכניות הללו אינם רק המסגרת של החיים. את הולכת לעסוק עכשיו בעיקר העיקרים - בחיים עצמם.
זה לא כל כך נורא להיות אמא כל כך מוקדם. הסבתא שלי התחתנה בגילך והיא הספיקה הרבה בחיים. היתה מלומדת וחכמה ובעלת מוסר וראתה נינים ובני נינים. רק היום חושבים שאת ילדה משום מה. במאות ואלפי השנים האחרונות - זה היה גיל תקני להיות אמא. רק הבעיה היא שאת לא נשואה.לצערי היום זה כל כך מקובל להיות חד הורית. ואע"פ שבדרך כלל אני לא מעודד דבר כזה - עכשיו זה מועיל לך לקבל החלטה ולחיות כמו שצריך.
אני לא משכנע אותך להתחתן כיון שאני לא יודע אם הבחור הזה ראוי לך. צריך לבדוק בשיקול דעת - זה לא מוצדק להתחתן עם בחור רק בגלל שאת רוצה שיהיה לתינוק לך "אבא". העיקר שיהיה לך "בעל" שהוא "בן אדם". שיכבד אותך ויפרנס אותך בכבוד. שיאהב אותך ולא יחיה איתך בחוסר ברירה.
אם האבא האמיתי הוא טוב - צריך לבדוק בשיקול דעת טוב מתי חתונה? אבל אל תפעלי בפזיזות.
עוד דעי לך את לא חייבת לו כלום!! אם את רוצה ספרי לו. אם את מפחדת שהוא לא יעמוד בזה - אל תספרי לו. הוא עלול להחליש אותך וללחוץ על הפלה. הוא עלול להעליב אותך. לכן חשיבי היטב לפני שאת מספרת לו. אולי עדיף לספר לו בנוכחות מישהו שלישי. אולי יותר מאוחר.
אל תמהרי - ספרי לו בזמנך החופשי.
מתי שנוח לך!!
את לא רוצה - אל תספרי בכלל. את לא חייבת לו כלום!!
אם זה יעזור לך - ספרי לו.
אם את לא בטוחה - חכי קצת עד שתשקלי באופן יותר רציני את הענין.
*** גם להורים את לא חייבת לספר מיד היום. צריך לדעת איך לספר?
למי לספר ראשון לאבא או לאמא?
מי יספר להם את או אולי מישהו שלישי?
גם הדבר הזה צריך להעשות בשיקול דעת.
*** עוד דעי לך את לא צריכה לספר לשום חברה. זה עלול להיות שיחת בית הספר שלך וזה סתם בושות מיותרות. דלגי על זה.
ספרי רק לחברה שאת בטוחה לחלוטין שהיא לא תספר את זה אפילו לא לחברה אחת. ואם אין כזה - אל תספרי לחברות כאלה.
*** אני מציע לך לעבור את ההריון רחוק מהבית. יש אכסניות מיוחדת בכל הארץ אני מכיר אחת בצפת שמטפלת בבנות שבהריון עד הלידה. נותנת להם בית ואוכל ומקום שקט. בנתיים את יכולה להשלים את הלימודים במקום שאף אחד לא מכיר אותך ולא מציק לך ואת לא חייבת חשבון לאף אחד.
*** יגידו לך שאחר כך את יכולה לתת את הילד למשפחה אומנת. אבל הנסיון שלי מלמד שאחרי הלידה לעולם לעולם לעולם האמא לא מסכימה להפרד מהילד שלה. לעולמים.
אני מברך ומחזק את ידיך בהחלטה שלא לעשות הפלה
זיכרי. הרבה אנשים חלשים ינסו לעודד אותך להפלה. הם מפחדים מזה. הם מפחדים מהעומס הרגשי החברתי והרוחני שיפול עליהם. זה חשבון שלהם - לא שלך. את צריכה מי שיעזור לך ולא שיחשוב על הכבוד שלו שיפגע. או על העומס הרגשי שלו. הוא לא חושב אם תפילי - את תשארי עם נקיפות המצפון.
היי חזקה!!
ה’ עימך!!
בהצלחה.
התשובה נענתה על ידי הרב שמואל אליהו
ברכה והצלחה
--
שאלה.
שלום הרב
אני זאת ששאלתי מה לעשות כי אני בהריון מחוץ לנישואין.
ובכן קודם כל תודה - עזרת לי מאוד!! נתת לי מבט אחר על המציאות. לא להלחץ, לא לרוץ בבהלה ופחד, לא לעשות שטויות.
ובכן הייתי חייבת לחלוק את הסיפור הזה עם מישהו. והתשובה שלך ושל שאר המגיבים קצת עזרה לי. אני רוצה דרכך להודות לכל מי שתמך וסייע לי.
האמת היא שכשראיתי את התגובות על שאלתי קצת נלחצתי. הרגשתי חשופה, כולם כעת יודעים על סיפורי. ידעתי שאף אחד לא מכיר אותי, ואין שום סימן היכר או דרך לזהות מי אני, אבל זו הרגשה. אבל בסוף זה היה בשבילי הכי טוב. גם תומכים וגם אף אחד לא יודע מי אני.
אבל הייתי חייבת מישהו אנושי לחוק עימו את הרגשות הסוערים ולא רציתי לצער את ההורים ובטח לא רציתי שכל הכיתה שלי תדע. החלטתי לספר לחבר שלי (רק היה!!) לאבא של התינוק.
כבוד הרב התברר לי שלכל מילות האהבה הגדולות, לכל המילים היפות שהוא אמר לי כשהוא רצה להנות מגופי לא היה כיסוי.
סלח לי אם אומר שהתברר שהוא בכלל לא "גבר" - רק שפן קטן!!
איזה פחד נפל עליו! רחמנות. "תלכי מיד להפיל" הוא אמר לי. ניסה לשכנע, לאיים, ללחוץ, כאילו אני שפחתו הנרצעת. הבנתי את מה שכתבת בתשובתך - הבנתי שהוא דואג לעצמו. שלחתי אותו לכל הרוחות בבעיטה ארוכת טווח. ואיימתי עליו שאם הוא מספר למישהו אני תובעת אותו על אבהות ובדיקת רקמות וכד’ - וכעת לדעתי הוא לא יפתח את הפה לעולם.
לעצמי אמרתי שאני לעולם לעולם לעולם לא אוותר יותר בכל הנושאים האלה של צניעות. לא אאמין למילים של הבנים. לא אתן להם לא יד ולא לטיפה ולא דחקה ולא סתם טפיחת כתף. כלום כלום כלום.
לא אאמין למילים החלקלקות שלהם - אני כבר יודעת - אין לזה כיסוי.
חותמת בדמעות
תודה תודה תודה.
אני זאת ששאלתי מה לעשות כי אני בהריון מחוץ לנישואין.
ובכן קודם כל תודה - עזרת לי מאוד!! נתת לי מבט אחר על המציאות. לא להלחץ, לא לרוץ בבהלה ופחד, לא לעשות שטויות.
ובכן הייתי חייבת לחלוק את הסיפור הזה עם מישהו. והתשובה שלך ושל שאר המגיבים קצת עזרה לי. אני רוצה דרכך להודות לכל מי שתמך וסייע לי.
האמת היא שכשראיתי את התגובות על שאלתי קצת נלחצתי. הרגשתי חשופה, כולם כעת יודעים על סיפורי. ידעתי שאף אחד לא מכיר אותי, ואין שום סימן היכר או דרך לזהות מי אני, אבל זו הרגשה. אבל בסוף זה היה בשבילי הכי טוב. גם תומכים וגם אף אחד לא יודע מי אני.
אבל הייתי חייבת מישהו אנושי לחוק עימו את הרגשות הסוערים ולא רציתי לצער את ההורים ובטח לא רציתי שכל הכיתה שלי תדע. החלטתי לספר לחבר שלי (רק היה!!) לאבא של התינוק.
כבוד הרב התברר לי שלכל מילות האהבה הגדולות, לכל המילים היפות שהוא אמר לי כשהוא רצה להנות מגופי לא היה כיסוי.
סלח לי אם אומר שהתברר שהוא בכלל לא "גבר" - רק שפן קטן!!
איזה פחד נפל עליו! רחמנות. "תלכי מיד להפיל" הוא אמר לי. ניסה לשכנע, לאיים, ללחוץ, כאילו אני שפחתו הנרצעת. הבנתי את מה שכתבת בתשובתך - הבנתי שהוא דואג לעצמו. שלחתי אותו לכל הרוחות בבעיטה ארוכת טווח. ואיימתי עליו שאם הוא מספר למישהו אני תובעת אותו על אבהות ובדיקת רקמות וכד’ - וכעת לדעתי הוא לא יפתח את הפה לעולם.
לעצמי אמרתי שאני לעולם לעולם לעולם לא אוותר יותר בכל הנושאים האלה של צניעות. לא אאמין למילים של הבנים. לא אתן להם לא יד ולא לטיפה ולא דחקה ולא סתם טפיחת כתף. כלום כלום כלום.
לא אאמין למילים החלקלקות שלהם - אני כבר יודעת - אין לזה כיסוי.
חותמת בדמעות
תודה תודה תודה.
תשובה:
בס"ד
קורא בדמעות את מכתבך. ורוצה לומר לך: "חיזקי ואמצי".
את צודקת בתחושתיך. וזה לא הזמן לומר לך את מה שאכתוב בהמשך המכתב. קיראי אותו בזמן אחר כשתהיי יותר רגועה.
******
יש גברים אמתיים. יש בעלים אוהבים. יש אנשים נאמנים. זה לא אלה המרפרפים מבחורה אחת לשניה. הם אלו שאוהבים באמת ומתחייבים לחיים, לפרנסה, לכבוד, לאהבה, להיות רק לך, לתת את הכל שיש להם, וכל זה נעשה בחופה וקידושין.
יש דבר כזה. אולי את לא בזמן מתאים לשמוע על כך אבל שימרי את המכתב הזה וקיראי אותו בזמן המתאים. הוא נכון.
חזקי עד מאוד!!
קורא בדמעות את מכתבך. ורוצה לומר לך: "חיזקי ואמצי".
את צודקת בתחושתיך. וזה לא הזמן לומר לך את מה שאכתוב בהמשך המכתב. קיראי אותו בזמן אחר כשתהיי יותר רגועה.
******
יש גברים אמתיים. יש בעלים אוהבים. יש אנשים נאמנים. זה לא אלה המרפרפים מבחורה אחת לשניה. הם אלו שאוהבים באמת ומתחייבים לחיים, לפרנסה, לכבוד, לאהבה, להיות רק לך, לתת את הכל שיש להם, וכל זה נעשה בחופה וקידושין.
יש דבר כזה. אולי את לא בזמן מתאים לשמוע על כך אבל שימרי את המכתב הזה וקיראי אותו בזמן המתאים. הוא נכון.
חזקי עד מאוד!!
התשובה נענתה על ידי הרב שמואל אליהו
ברכה והצלחה
--
שאלה.
אני זאת שכתבה לך את הסיפור על ההריון שהיה לי מחוץ לנישואין
כבוד הרב
אני כותבת לך בדמעות מהמקום בו הפסקתי.
זה נגמר.
היתה לי הפלה טבעית.
הקב"ה כנראה ריחם עלי. אבל אני טפשה - כולי דמעות.
אני לא יודעת אם זה על מה שקרה לי או על הילד שהיה לי כמעט. הוא כבר לא חי - נדמה לי שכבר התחלתי לאהוב אותו, את הילד שהתחיל להתרקם במעי.
לא יודעת מה לומר. אולי אלוקים ריחם על הילד הזה, שלא יבוא לחיים בלי אבא בלי משפחה תומכת.
לא יודעת.
אני בוכה וסומכת על אלוקים. הוא בטח יודע מה שטוב לי ולו.
אני רוצה לומר לו: "אלוקים אני אוהבת אותך. אני מקוה שאתה מקבל את תשובתי".
תשובה:
בס"ד
ה’ איתך!
חיזקי ואמצי!
בהצלחה
ה’ איתך!
חיזקי ואמצי!
בהצלחה
התשובה נענתה על ידי הרב שמואל אליהו
ברכה והצלחה
