או קי, אז ככה, אם את/ה קורא/ת את זה סימן שאת/ה באמת משועמ/מת D=
לפני כמה ימים [מתי שהלכנו ללונה פארק] היה לנו את היום הכי הזוי בחיינו.
באנו ממש בבוקר ללונה פארק וישר עלינו על הנדנדות שעושות סחור סחור,
בלה בלה בלה, אח"כ עלינו על זה שעושים בו כושר, הדבר הזה שעולה למעלה, בקיצור עלינו והגענו ממש מהר ללמעלה! איזה חזקות אנחנו...
ועשינו תחרות נגד *חסוי*(בנים) וניצחנו.כבוד לבנות!!!
המשיך היום, עלינו על מתקנים בלה בלה בלה, ואז. חצי שעה לפני שעת חזור,
החלטנו שאסור לנו להיות מושפלות ואנחנו חייבות לעלות על האנקונדה.
אילת חן כולה רעדה מפחד מנסה להרגיע את הדס, ואני חשבתי שאני לא אפחד. לאחר כ-20 דקות הגיע תורנו, טם טדם טדם [נעשה את זה דרמטי], אחרי שקשרו אותנו לכיסאות המפחידים האלה, התחלנו לצרוח, אנחנו כאלה נקבות... הרכבת הלכה אחורה למעלה, והתחלנו לעשות מוראל לעין גנים, שמעו אותנו =] אבל בירידה המהירה הזאת לא היה לנו קול, אני צרחתי כמו משוגעת, בקיצור ירדנו משם בהלם מוחלט. לא יכלנו לזוז.
מוסר השכל: אל תעלו על האנקונדה, במיוחד ב-5 דקות האחרונות שנשארו לך.
אל תשכחו שבאותו יום היה סיבוב שערים, אני ואילת חן החלטנו שהולכים לסיבוב אחרי שמתקלחים, היה לנו טרמפ באוטו הלוך חזור, אז למה לא?
הגיע השעה 6:00, הלכתי לבית של אילת חן כי משם אנחנו נוסעות באוטו, הכל הלך טוב ויפה, יצאנו מהבית בערך בשעה 6:10 משו כזה, והסיבוב מתחיל ב-7:00, עזבו את הקטע שחשבנו שנאחר, כי אבא שלה נסע מהר וחשבנו שלא נאחר.
אחרי שיצאנו מכביש 6 והמשכנו לכביש 1 [ניראה לי.] לאחר כמה דקות המנוע התחיל להתחמם, ז"א שחייבים לעצור בצד ולתת לו להתקרר, מזל ביש.
עצרו בצד והשעה הייתה 6:50 משו כזה, ידענו שאנחנו הולכים לאחר.
אז בנתיים מתי שהמנוע יתקרר סתם שיברנו איזה יום הזוי היה לנו ><.
בערך בשעה 7:01 עצרה לידנו מכונית, ואת מי אנחנו רואים? את *** ואת ***.
הם עזרו לנו, חיכנו שם בערך עד השעה 7:30 והמשכנו לנסוע. הסיבוב שערים התחיל.
לאחר כמה דקות הגענו לירושליים, כבר תיכננו איך אנחנו עוברים ברובע המוסלמי.
השעה הייתה 7:40. ירדנו מהאוטו בריצה, הגענו לרובע המוסלמי, ראינו שאין כבר אנשים. [וואלה ? הסיבוב התחיל ב- 7:00]
לפתע אנחנו רואות נער אחד גדול [?] דתי, שאלנו אותו לאן הוא הולך והוא מילמל משו, לא כל כך הבנו אבל הוא הלך לתוך הרובע המוסלמי.
אני ואילת חן הלכנו אחריו משקשקות מפחד, מסביבנו יש ערבים, והיה שם גם טרקטור! היה כל כך מפחיד להסתובב שם. ואחרי כמה דקות שהלכנו לשם, הנער הזה אמר לנו: "טוב, אני הולך לבית שלי, תלכו אחריי החיילים", היה שם בדיוק 2 חיילים שרצו לתוך הרובע עצמו.
התחלנו לרוץ אחריהם, אוי זה היה מפחיד, בכל הרובע המוסלמי, לבד.
היה שם ערבים מפחידים OO', אבל לבסוף הגענו בשלום ישר לתפילה.
מוסר השכל: אל תאחרו לסיבוב שערים=].
הסיבוב שערים נגמר, ראינו את כל העולם ואשתו, אכלנו פיצה וחזרנו מאוחר הביתה.
אה, עברנו יום קשה.
