יש לי אח בן 16 בערך שמרבה להסתגר בעת האחרונה עם עצמו, שוכב לו בחדר חשוך ולא יוצא, למעט צרכים מינימאליים.
הההורים שלי כמובן מודעים למצבו ולגורמים לכך והם משוחחים איתו (אם כי לפעמים כשיוצא לי לשמוע את שיחותיהם אני אומרת לעצמי שאני הייתי נוהגת אחרת בתור הורה..), ואחד הגורמים הוא כנראה תחושה של חוסר יוצלחות בחברה בעיקר והוא מרבה לדבר על רצונו לעזוב את מוסד הלימודים בו הוא לומד כרגע מתוך מחשבה שאולי זה ישפר את מצבו.
חשוב לי לציין שהתקופה הזו מתפרסת על פני חודש ויותר, ורק בשבוע האחרון אני שמה לב שהוא לגמרי לא מתפקד (כמו שתיארתי בהתחלה) והוא נראה כמו סמרטוט אדם.
כואב לי מאוד לראות אותו במצב כזה ואני חושבת שאני כן איכשהו יכולה לעזור (עבדתי עם ילדים במצבים גרועים יותר), רק הייתי רוצה לקבל ייעוץ (מקצועי בעיקר) איך לעשות זאת כי אני יודעת שזה מצב רגיש וכל טעות עלולה רק להחמיר את המצב.
חשוב לי מאוד להדגיש שהקשרים שלי איתו ממש לא טובים והיו תקופות שלא היתה ביננו מי יודע מה סימפטיה...
אשמח מאוד לעזרה.