והשני....אין לי מושג מי זה אבל אני יברר
ד"א:"אני מפליצה על בית המחסה לילדים פגועים חברתית"
~ ג.יפית על יתמ"ל
"אם רוצים בית מחסה לילדים פגועים נפשית ניתן לפנות אלי"
~ עודד מנשה על ג.יפית
"תורה ומדע לא יכולה להיות בית מחסה לפגועים חברתית שכן אם היתה כזו נמצא שנעשה מאמץ חברתית לפגועים חברתית וכך נמצא למפרע שהפגועים חברתית אינם פגועים חברתית. "
~ שבתאי צבי על ג.יפית, יתמ"ל ומה שבאמצע
"רק אצלנו תלמדו גמרא כמו בטכניון ומדע כמו בפונוביץ'"
~ ראש הישיבה על יתמ"ל
תלמיד ממוצע בישיבהישיבה תיכונית - תורה ומדע ליד מכון לב הוקמה ליד מכון לב שליד ישיבה תיכונית - תורה ומדע שליד מכון לב שליד ישיבה תיכונית - תורה ומדע שליד מכון לב שליד ישיבה תיכונית - תורה ומדע שליד מכון לב שליד ישיבה תיכונית - תורה ומדע שליד מכון לב שליד ישיבה תיכונית - תורה ומדע שליד מכון לב, או בקיצור - יתתמלמלליתתמלמלליתתמלמ"ל ובכינויו העממי - יתמ"ל.
בית הספר הוא הראשון והיחיד לחננות אצל אוכלי הלחם חסד, הוא הוקם ע"פ החשד ע"י אורי גלר בתאריך שקר-כלשהו. כיום הוא מנוהל ע"י הדיקטטור שמכונה אלוהים או בשם בדוי - הרב ע.ק.
יש טוענים כי הישיבה הוקמה כבית מחסה לילדים פגועים חברתית(עיין בתחילת הערך). שבתאי צבי היטב להסביר את רמת הטיפשות הפרדוקסלית הטמונה בטענה מוטעית זו (עיין בתחילת הערך). טענה נוספת הרווחת בקרב חוגי האינטלקטואלים היא כי הישיבה הוקמה במטרה לממן פרויקט סודי המנוהל ע"י מנהלת הישיבה.
למרות שאת בית הספר מנהל בפועל ע.ק. בשם התואר (יה!!!!!!!!!!!) מנהל אותו מר מיכאל גילביץ', הידוע גם בשמות 'המנכ"ל' ו'יוסף ארביב'. בתוקף תפקידו כמנהל האדמיניסטרגולטיטיבי (איך אומרים החבר'ה) בישיבה נמצא מיכאל בקפריסין בשליחות סודית שאיש לא יודע את טיבעה (גם לא הוא).
האב הרוחני והמדריך החינוכי בישבה הוא האבא של אליה נחמני, שמנהל גם רשת סודית להברחת ננדים מחסוי לצרכי COD. נחמני ידוע גם (על פי השמועה) כרבאב מונחה עצמים וכן כרפיקי פהמי, וזאת מכיוון שאפו מתארך בכל פעם שהוא מתחמן מישהו.
אחד מתלמידי הישיבה הוא אינשטיין, בוגר מחזור מינוס כ' הידוע כהוגה תורת האיכסות בקשר למרירות הקור (בריק, באויר, ברוק ובעוד חומרים מוזרים שלאף אחד מלבד תלמידי הישיבה לא אכפת מהם....). כמו"כ אחד מתלמידי בית הספר זכה במדליית מלט בתחרות שנערכה ליד מכון לב שליד יתמ"ל שליד מעון לב שליד יתמ"ל בקרב 250 מדענים שעירים מכל היקום לאחר שנבחרת מאדים לקחה את מדליית הפלדלת(ע"ש הרב בריח זצ"ל).
בבית הספר כל התלמידים מסיימים תעודת בגרות כמעט מינימלית (לא יותר מ1000 יחידות) בממוצע ציונים משפיל ביותר (119.8).
החל מלפני כמה זמן, החל מבצע מקיף להשמדה סופית של חייהם של הילדים המסכנים, הם אולצו ללמוד במשך 5 שנים לתואר OK במחשבים(מנחת המבצע, אגב, היא ד"ר אסטרינה טורטמן), כלומר - תורת ההקלדה העיורת (לצורך הקורס, אגב, נוקרו עיני התלמידים שהציצו) והקשה תיקנית על מקש הON.את התואר יסיימו התלמידים כשיסיימו את כיתה קי"ג.
בבית הספר הקימו כיתה חדשה לילדים אוטיסטים (מיוחדים) הנקראת 'מב"ר' או בשמה הרשמי 'מבו"א' הגרועים שבהם ידועים כממציאי כת הבעע השולתתת!!! המחוברת עם כת ה17!!!
לאחר הכרזת המסודרות ע"י הרב י.ג. והרב ע.ק. או בשמותיו הרבים. התחיל בלגאן ענק בישיבה שלא נראה כמותו והתלמידים המסכנים והמעוכים נאלצים לפלס את דרכם הקשה בין מאות מבחנים קשים ורצחניים הנקראים בפי העם "מבחנים". כל זאת ללא שום הבטחה שהיוצא מהמבוך יקבל פרס. נראה שהרב ע.ק. מעונין למצוא את האדם הראשון שיוכל לבצע את המשימה הנוראית שהוטלה עליו משמים והיא "כלכלת זמנים" לשם כך התלמיד יקבל בנוסף לתואר הראשון במחשבים תואר בסיבולת סועל ותואר בעמידה תחת בניין לוהט ופתרון מבחן באינפינטסימלי. כל זאת ועוד לתואר החשוב בפילוס שלג.
הרב י.ג או בשמו הרבה ג.י הוא הש"הם של משחק הישיבה והוא משנה את מבוך המערכת לפי רצונו החופשי. ולכן הכריז את הכרזת המסודרות או כפי שאומר הרב ע.ק "השנה הישיבה מסודרת".
ידוע לנוכחים בישיבה על חדר שבו מוקפאות גופות של כל התלמידים ועובדי הצוות שנכשלו במילוי תפקידים. ביניהם: שימי פלולה ביטון, אבי אח שלו ארזואן וכו'.
הישיבה ידועה לשמצה (ולה בלבד) בעיקר בזכות כת הבעע שהקימו כמה מתלמידי יתמל ח'. חברי הכת פוצחים כל יום בפולחן דתי שבמהלכו מקיזים בני הבעע את דמם של 17 חתולים על דייסה כקורבן ומחשבים את היקף הדם הקרוש. בעיני רבים מבני הכת 17 הוא הישות האלוהית המתגלמת בדייסה(שטעמה אגב, מוצק להחריד) ולכן זהו המספר הקדוש להם ולאחר מאמצים רבים הצליחו להוכיח שכל מספר שווה 17.
ההוכחה: אם נגדיר ו- הוא כל מספר אזי כל מספר הוא 17. מ.ש.ל.
כשנה לאחר הקמת כת הבעעע ועקב מתקפת ננדים קשה במיוחד הקים אחד מפורשיה את כת ה-"מובילים האמיתיים" המונה את החברים הבאים (הרשימה מסודרת לפי סדר הא'-ב'): אליסף ביטון.
