ואני לא זוכרת איפה, על משהו בסגנון, אבל שונה-
בבית כנסת בליטא [ממציאה,כן?] בכל ערב שבת, מתפללי בית הכנסת היו צריכים להביא לקידוש בקבוק יין..
נוצר מצב שהעשירים הביאו יינות משובחים ביותר, והעניים היו מאוד מתביישים ביין המזוג [מהול] שלהם.
לכן, רב הקהילה החליט להציב מיכל עץ בכניסה לבית הכנסת, ככה שכל אחד ישפוך את היין שלו כשייכנס, וכך היינות של העשירים יתערבבו עם של העניים, יהיה טעם אחיד סביר, ואף אחד לא יתבייש.
וכך היה, כולם הגיעו ושפכו את היין שלהם למיכל, וכשהרב רצה לקדש, מזג לעצמו לכוס, וגילה נוזל שקוף..
כל אחד סמך על השני, ואמר שלא ירגישו אם רק הוא ישים מים, וזה מה שקרה..

[אני יודעת שעברה שבת, וזה בטח לא רלוונטי, אבל שיהיה למדריכים אחרים.. שבוע טוב! ]

את הסיפור על המלך שהיה חולה ממש ומה שיכל להציל אותו זה בריכת קולה (שהיה מצרך נאוד יקר אז). ביקשו מכל תושבי העיר שישמיו כל אחד בקבוק קולה אבל כל אחד התקמצן ואמר שלא נורא אם הוא לא ישמים קולה אלא מים, כי במילא כולם ישימו קולה.
ובסוף המלך מת.

אני הולכת להתנקות.
באבו אבוה
דווקא.

כוסעמלק