קודם כל..התגעגעתי אליכם...אוווו....קיצור...מקווה שעל כולם עדיין שוררת המוזה...חחח....החלטתי לכתוב שיר,קצת שונה ממה שהולך כאן...זה שיר על..טוב..תבינו לבד....מקוה שתאהבו!(אשמח לתגובות,הערות,הארות,ביקורות וכו' וכו'....)

לפקוח עיניים בפעם אחרת

זה אוכל אותי מבפנים,

נוגס בי.

מעוות לי את החיים,

ואני מסרבת לעזוב.

הצרחות מכאיבות ,

אין לי שליטה.

אני נופלת,נעלמת,בוכה.

אני שואפת לשלמות,

לשלמות חומרית.

המרדף לא נעצר פה,

הוא ממשיך.

המצפון שוב מתקיף,

אני מרגישה ריקה.

נשאבתי עמוק מידי,

ועכשיו אני אבודה.

ועדיין כואב לי,

אני עדיין בוכה.

אני עדיין לא מושלמת,

לא מספיק רזה.....

-----יומטוייב לכווולם!!!----

ובכן, מממממ.... קיים, עדיין, משום מה...

@חתולה ג'ינג'ית

השיחה אישית לא נפתחת לי משום מה

רק רואה מבחוץ שכתבת.

אז תכתבי כאן מה שכתבת לי, אם מתאים לך, ואחר כך נמחוק.