במקום שכל אחד יפתח אשכול על פעולה ספציפית שהוא צריך, ריכזתי את כל הפעולות למקום אחד:

פעולה 1:
נושא: התעוררת בחודש אלול.
מטרת הפעולה: שהחניכות יפנימו שחודש אלול זה יציאה מכל השגרה של השנה וכל אחד צריך להעיר את עצמו ולחזור בתשובה.
מהלך הפעולה: משחקים כל מיני משחקים שמעוררים אותנו וגורמים לנו לחשוב ולפעמים אפילו לתת "מכה" לעצמינו. בחלק מהמשחקים יש בנות ששוברות תשגרה וזה מה שצריך להיות בחודש אלול.
המשחקים- ים יבשה, זיפ וזפ (המשחק עם הכסאות שאסור להפיל)
הזרם, המשחק עם הידיים (ששמים במעגל) וצריך לדפוק לפי הסבב.
כאן אמורים להקריא אישזהו סיפור על שופר שגרם ליהודי לצאת מהשגרה הרגילה. הסיפור ממש ארוך ואין לי כוח להעתיק אותו ולא מצאתי אותו כאן, באינטרנט. מסכמים את הפעולה, ומחלקים צ'ופר

פעולה 2:
נושא: תפילה.
מטרת הפעולה: שהחניכות יבינו שהתפילה חשובה, ויותר חשוב להתכוון בתפילה, כי אם לא מתכוונים כל התפילה לא שווה, אנחנו עשינו את הפעולה קרוב לר"ה וזה יותר מדגיש את משמעות התפילה.
מהלך הפעולה:
1. מחלקים את השבט ל4 קבוצות, כל קבוצה מקבלת תמונה של זברה מסוימת ואת השיר "מי יודע מדוע ולמה..". כל קבוצה מקבלת זברה שונה וצריכה לשיר א השיר ע"פ הזברה שלה.
קבוצה 1: צילום של זברה רגילה צריכים לשיר את השיר כרגיל.
קבוצה 2: צילום של זברה מטושטשת- צריך לשיר את השיר בזמזום.
קבוצה 3: צילום של זברה בלי רגליים וראש- צריכים לשיר בלי הפזמון.
קבוצה 4- זברה פסים- לשיר ולדלג כל פעם על מילה.
החניכות עצמן צריכות לגלות איך הן אמורות לשיר את השיר.

2. משחקים את המשחק "סל המחשבות". בוחרים 2 חניכות שעומדות אחת מאחורי השניה. החניכות מקבלות מקרה (אישה שתולה כביסה). החניכה שעומדת מקדימה צריכה לעשות את הפעולה בפנטומימה, והילדה האחרת צריכה לומר בקול את המחשבות שלה. משחקים את זה עם כמה מקרים ובסוף אומרים שהמקרה הוא "תפילת שחרית". החניכה מן הסתם תמיד דברים שקשורים לתפילה. [אצלינו החניכה הבינה ת'קטע ואמרה הכל חוץ מדברים שקשורים לתפילה..]

3. מחלקים כצ'ופר את הקטע "ההקלטה" עם שני האחים שרצו להקליט שני תוכניות רדיו.. תחפשו את הקטע..
4. מסכמים את הפעולה- המשחק עם הזברות היה מראה של התפילה שלנו: לפעמים אנחנו רק מזמזמים אותה ולא באמת מתכוונים אליה, לפעמים אנחנו מדלים על מילים או קטעים. מבהירים את המסר של סל המחשבות..

פעולה 3: [פעולת יום חול]
נושא: עשרת ימי תשובה.
מטרת הפעולה: ניצול הימים אלו.
מהלך הפעולה:
1. מביאים לכל חניכה 4 סוכריות ואומרים להן להתפזר ולכל אחת יש שטח (נגיד 4 משבצות) והיא צריכה להניח בו את הסוכריות שלה, והמטרה שיהיה לכל אחת כמה שיותר סוכריות, כל פעם שמישי לא נמאצת בשטח שלה מותר לקחת לה את הסוכריות. מקשרים את זה לעזיבת החטא- כל עוד שהאדם נמצא בתוך החטא הוא לא יכול לחזור בתשובה, וכך גם במשחק מי שנמצאת בתוך השטח שלה לא תוכל להשיג עוד סוכריות.

2. מביאים לכל אחת דף חלק ואומרים להם לקמט, לקשקש, לקרוע ולדרוך על הדף ואח"כ אומרים להן לנסות להחזיר את הדף למצב הקודם שלו. ומביאים טיפקס סלוטייפ ודבק אבל ברור שהדף לא יראה כמו בהתחלה.
ומסבירים: שאדם שפוגע בחבר שלו אפילו אם הוא ביקש סליחה והחבר סלח והכל טוב, צמיד יישאר סימן וזה לא יהיה כמו מקודם. אבל הקב"ה נתן לנו מתנה מיוחדת שהיא התשובה אם אנחנו חוזרים בתושבה הכל נמחק ללא שום סימן וזכר.

3. משחקים את משחק השעון. והמסר- כמו ההתייחסות שלנו לבקבוק ככה צריכה להיות ההתייחסות שלנו לחטאים- לסלוד מהם ולא לרצות שהם ישארו בקרבינו.

4. משחקים משחק עם כדור: הבנות מפוזרות בשטח ויש בת שתופסת וגם בת שצכים לתפוס אותה. לבנות שמפוזרות אסור לזוז והן צריכות להעביר את הכדור ע"י מסירות ולעזור לתופסת לתפוס את הבת השניה ע"י נגיעה עם הכדור בבת שצריך לתפוס. והמסר הוא כמו במשחק השעון.

מסכמים את הפעולה.

פעולה 4:

פעולה ב-פעולה.נט http://www.haroe.org.il/pics/peulanet/peulanet32all.pdf

פעולה 5:

חוברת פעולות לימי אלול- בני עקיבא http://www.hevb.org/hevb/modules/down/files/3.doc

פעולה 6:

חלק 1: המלך בשדה

* סיפור של המלך בשדה. (אפשר לתת לחניכים לבחור את הסיום של הסיפור- אם האיש הגיע בסוף למלך או שהוא לא ניצל את ההזדמנות והמלך חזר לארמון)
* משחק טלפון שבור- פעם אחת לשחק רגיל, ואז המילים משתבשות.
פעם 2- להגיד את המילה בקול ואז כולן מבינות.
* המכתב של ארוס לארוסתו. (אין לי כח להעלות עכשיו, אם תבקשו יפה...)

המסר- הסיפור של המלך בשדה הוא משל לנו. בחודש אלול, המלך בשדה, ה' יוצא לקראתנו וכל המחיצות נופלות. זאת ההזדמנות שלנו לדבר עם ה' בלי שום הפרעות ברקע (כמו במשחק של הטלפון השבור). יש לנו עכשיו חודש שלם ואסור לנו לבזבז את הזמן.זאת ההזדמנות שלנו לקבוע איך תראה השנה הבאה. יש לנו עכשיו כח לשנות את העתיד.


חלק 2:

* אומרים לכולם לעמוד בשורה ואז שואלים מי חושבת שחשוב לכבד הורים וכו'. לסמן לאן הגיעו. אח"כ שואלים שוב מי באמת מיישמת. המטרה- להראות את הפער בין הרצוי למצוי.

* לתת 2 מקרים- מישי דורכת עלי ומתנצלת שזה לא היה בכוונה
מישי דורכת עלי ואומרת שזה היה בכוונה.
לשאול על מי מהם נכעס יותר.

המסר- לפי המקרים רואים שאנחנו שופטים אנשים על פי הרצון שלהם 0אנחנו כועסים על מי שדורכת בכוונה). עפ"י המשחק הראשון רואים שאנחנו באמת רוצים להיות טובים, הרבה דברים חשוב לנו לעשות אבל במהלך השנה הרבה פעמים קשה לנו ואנחנו מפשלים.
בחודש אלול, ה' נותן לנו את מתנת התשובה- ה' רוצה לסלוח לנו ולכן הוא רוצה שנראה לו את הרצון שלנו להיות טובים, להשתפר ולהתקדם. התשובה שלנו לא משנה את העבר אבל היא נותנת לנו כח לעשות דברים טובבים מעכשיו. אנחנו מגלים את הרצון שלנו להשתפר וזה מה שמקדם אותנו.
חשוב להדגיש שהרצון בלבד לא מספיק, הוא המנוע לתשובה אבל כדי להתקדם צריך לתרגם אותו למעשים וכך אנו באמת נהיים טובים יותר.

פעולה 7:

[מעובדת מתוך החוברת של בנ"ע]

שלב א': כולנו חוזרים בתשובה..
1. המדריך יפזר ברחבת החדר כרטיסיות של דמיות החוזרות בתשובה, וכן מקרים שונים של מעשים והתנהגויות (נספח מס' 1) וישאל אותם מי מבין הדמויות הללו הוא החוזר בתשובה ומדוע. (אם יש מס' דמויות החוזרות בתשובה לדעת החניכים, בקשו מהם לציין את הדרגות השונות בחזרה בתשובה.
המדריך ישאל את החניכים:
• מדוע בחרתם באדם הזה?
• האם יצא לכם פעם לחזור בתשובה ממשהו? – אפשר לשתף.
• מה זה בכלל חוזרים בתשובה?
2. קוראים את הקטע "אף אני בעל תשובה". דנים- מיהו חוזר בתשובה? האם רק מי שהיה חילוני ושב ליהדות? האם חוזר בתשובה יכול להיות גם מישהו מאיתנו?
סיכום ביניים:
ראינו כל מיני אנשים אשר יכולים להכנס תחת ההגדרת "החוזרת בתשובה". "חוזר בתשובה" מצטייר לנו כמעט תמיד אותו אדם שהיה ללא כיפה ועכשיו הוא עם, אך זוהי טעות! חוזר בתשובה הוא כל אדם אשר משנה מהליכותיו הפסולות ועושה טוב. מתקדם למעשים טובים לשיפור אישיותו ותכנותיו.
גם אם אדם צדיק שיעשה מעשה טוב יותר משעשה בער הינו חוזר מתשובה. אע"פ שהוא צדיק! התשובה שייכת לכולנו.
מדגישים שהתשובה היא קריטית בעולם- העולם לא יכול לזוז בלעדיה. כשם שהאוכל, המים, השלום הם דברים חיוניים לאדם, בלעדיהם חייו אינם יכולים להמשיך.. כך גם התשובה- אדם צריך לדאוג כל הזמן להיות "בתשובה מתמדת", להשתדל להימנע מעברות, ולהתחזק יותר במצוות.
3. מספרים את סיפור החצוצרה, ומסבירים את המשל: לא מספיק לתקוע בשופר- לא מפה צריך להתעורר ולשוב בתשובה. כמו שאין משמעות לחצוצרה אם אין "מכבי אש"..

4. מכינים מראש בקבוק גדול מלא בכרטיסים, על כל פתק כתוב משהו קטן וספציפי בו
צריך להשתפר,
לדוג' : לדבר להורים יותר בכיבוד, לוותר יותר לאחים הקטנים,
כל חניך בתורו מוציא 2-3 פתקים ובוחר לעצמו במה הוא החודש הזה ינסה להשתפר
(באמת!), כדי לעודד את החניכים רצוי בכל פעולה במהלך החודש להזכיר בתחילת כל
פעולה את הענין לשאול את החניכים איך הולך להם עם ההחלטה שלהם ולתת להם
לספר חוויות...
סיכום:
ראינו בתחילת הפעולה כי ההגדרה לבעל תשובה היא אדם שמתקדם, עושה טוב, משפר את מעשין ועולה מעלה, ולאו דווקא "חילוני שהופך לדתי"
הבנו שזה יכול להיות בעז"ה כל אחד מאיתנו ממש. זה מתחיל מתיקון המעשים וממשיך בשיפוצים.
נוכחנו לדעת – דרך הסיפור – "אף אני בעל תשובה", שאף הטובים ביותר מתקדמים, כי אין סוף למה שאדם יכול להתקדם ולשפר בעצמו ובעולם.
בשלב השני של הפעולה – למדנו משהו חדש ומעניין-
התשובה תמיד מתקשרת לנו עם חודש אלול. מגיע יום כיפורים מגיע ראש השנה- אנחנו עומדים למשפט, מה לעשות? צריך לעשות חשבון נפש פעם בשנה ולנקות את הלוח שלנו.
זה נכון אמנם, אבל מסתבר שלא מספיק. נבין מדוע-
אנו רואים בירור – כי יש דברם השם קריטיים לעולם.
התשובה היא אחד מהם.
בלעדי התשובה לעולם לא יתקדם. בלעדי התשובה אין טעם ותכלית לעולם.
נראה כביכול כאילו הדבר לא הכרחי לקיומנו – לא כך היא!
אנחנו צריכים תמיד להיות "בתשובה מתמדת". לא להפסיק לרגע- כי אז נופלים..
לא מספיק לתקוע בשופר- זסה רק דבר חיצוני. צריך לעורר את בהנפש- הדבר היותר פנימי, להתעורר ולעבוד..

נספחים:

מקרים
• יעל מדברת בטלפון המון עם חברות, תמיד איכשהו נכנס גם קצת לשון הרע, היום היא החליטה לדבר רק עם חברה אחת בטלפון, גם כדי לחסוך וגם כדי להמנע כמה שיותר מלשון הרע.

• אדם דתי ששומר מצוות שלקח על עצמו לשים כל יום שקל לצדקה.

• רב הישוב החליט לפתוח שיעור קבוע בימי רביעי לילדי כיתות ד-ו.

• נטלי לא אוהבת לברך עם ברכון, היום היא החליטה לברך עם ברכון.


• אדם שלא שומר תורה ומצוות שהתחיל לשמור ומקיים אורח חיים דתי.


סיפור החצוצרה:
בהגיע אורח לכפר שמע פתאום קול חצוצרה, כאשר התענין המקור הקול נאמר לו שכאשר פורצת שריפה תוקעים בחצוצרה והשריפה נכבית, האורח התמים לא הבין שקולות החצוצרה מזעיקים את מכבי האש, והם אלו שמכבים אותה, לכן כשחזר לכפרו הסביר לכל חבריו את השיטה החדשה שכיבוי שריפות שלמד. קנה האיש חצוצרה וכאשר באחד הימים פרצה שריפה התחיל תוקע בה, כמובן ששום דבר לא קרה. האיש חשב שאינו תוקע מספיק חזק, תקע בכל כוחו-ועדיין לא קרה כלום! בינתיים התפשטה השריפה עוד ועוד... ואנשי הכפר גערו בטיפש על תמימותו...
והנמשל: כמו שא"א לכבות דליקה רק עם חצוצרה, וצריך גם מכבי אש, כך א"א לחזור בתשובה בתשובה אם רק תוקעים בשופר ולא עושים מעשים.. (משלי המגיד מדובנה)

אף אני בעל תשובה
בוקר אחד קמתי ואמרתי לידידי: על כל צעד ושעל פוגשים היום בעלי תשובה. עד מתי נפגוש? גם אני רוצה להיות בעל תשובה!
ויען ידידי ויאמר בחכמה:
מה עושה בעל תשובה? מתפלל?! – הן אף אתה מתפלל בוקר צהרים וערב.
מה עושה בעל תשובה? אוכל כשר? – הן אתה אוכל כשר 'למהדרין'.
מה עוד עושה? שומר שבת – הן אף אתה שומר שבת.
וכל הלך ומנה תרי"ג מצוות והוכיח לי שכל מה שעושה בעל תשובה – אני עושה זאת מכבר. נסתתמו טענותיי, אבל לא נרגעתי, בלבי נשמרה כמיהה גדולה להיות גם אני בעל תשובה. החילותי לבדוק את עצמי: נכון, אני מתפלל, אבל האם תפילתי אמיתית ובכוונה?
אכן אני שומר שבת, אך האם באמת אני חש בהבדל שבין השבת ליום חול?
אכן יש הצדקה להיות בעל תשובה, כל אחד מאיתנו הוא כזה.
 

מתודה 1:

את שואלת כל אחת מה מעורר אצלה חודש אלול ואז את אומרת להן לקחת שני חפצים ביד:
את מעמידה את כולן בשורה ואומרת ערכים (כיבוד הורים,תפילה בכוונה וכדומה...) ומי שחושבת שזה ערך חשוב,צריכה להתקדם צעד ומי שחושבת שזה ככה ככה שתצעד חצי צעד... כשאת גומרת הן צריכות להניח את אחד מהחפצים.
ואז (פה המתח...) את אומרת להם שוב את אותם ערכים ומהתחלה אותו דבר רק שעכשיו זה לפי מי שמיישמת את הערכים, אם בשלמות היא צריכה להתקדם צעד ואם ככה ככה אז חצי צעד.
ואז להניח את החפץ השני ורואים את הפער שבין מה שרצוי למה שבאמת עושים.
ואז מסבירים להן שזה לא צריך לייאש אותנו כי אם היינו מושלמים לא היה לנו למה לשאוף...
ואז מסבירים בעכשי וחודש אלול והמלך בשדה(אפשר להוסיף את משל המלך בשדה...) וחשוב לחזור בתשובה וכו'

מתודה 2:

מטרה:
להדגיש את ההשפעה של כל מצווה ועברה שאנו עושים

אביזרים:
* פרס קבוצתי, כגון - סוכריות, חבילת במבה, בקבוק שתיה וכו'
* מספר איזוגי של שאלות "נכון/לא נכון"

מהלך הפעולה:
[הערה: הקבוצה נשארת קבוצה אחת ולא מתחלקת]
מחלקים את החדר ל2 חלקים: נכון ולא נכון.
אומרים לחניכים שאם רוב התשובות שלהם לשאלות יהיו נכונות - הם יזכו בפרס, ואם לא - הם לא.
שואלים אותם שאלות של "נכון/לא נכון", וכל אחד מחליט מהי התשובה לדעתו.
בכל שאלה, אם רוב הקבוצה ענה את התשובה הנכונה - הקבוצה מקבלת נקודת זכות.
אם רוב הקבוצה ענה את התשובה השגויה - הקבוצה מקבלת נקודת חובה.
בסוף הסבב בודקים האם יש יותר נקודות זכות או יותר נקודות חובה.
אם יש יותר נקודות זכות - מקבלים את הפרס, ואם לא - כמובן הם הפסידו במשחק והפרס לא יינתן להם...


סיכום:
כל אחד בקבוצה השפיע על כולם בבחירה שלו האם לענות "נכון" או "לא נכון", וזה הוביל לידי כך שבסיכום הכללי - הקבוצה תקבל/לא תקבל את הפרס.
כך גם אנו, כעם:
אנו נמצאים בימים של תשובה. כל מצווה שאנו עושים, לא משפיעה רק עלי, האדם הפרטי, אלא גם על כל העם - יכריע את העם לזכות,
ומאידך - כל עבירה שאעשה - יש לי אחריות על העם, שכן אדון אותו לכף חובה...

המלך בשדה:

מהי מעלתו של חודש אלול...?

מסביר אדמו"ר זקן דרך משל :

"משל למלך שקודם בואו לעיר, יוצאים

אנשי העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה,

ואז רשאים כל מי שרוצה - לצאת להקביל פניו.

והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות,

ומראה פנים שוחקות לכולם.

ובלכתו העירה הם הולכים אחריו, ואח"כ

בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות,

ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה".

וכך הוא חודש אלול - מלך מלכי המלכים,

הקדוש ברוך הוא, יוצא מהיכל מלכותו,

מארמונו אל השדה - וזוהי ההזדמנות של

כולנו לקבל את פני המלך בשדה - כלומר,

בימי חול ובעבודות החול.

כולם יכולים לפנות אליו ישירות ובפשטות

ללא "גינוני מלכות", באופן של "דברים

היוצאים מן הלב".

זהו חודש התשובה, חודש ההכנה לתשרי -

לראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים,

בהם ממליכים את הקדוש ברוך הוא למלך...!

אז בואו ננצל את הזמן המיוחד הזה ונפנה

כל אחד אל המלך בענייניו הפרטיים, וכמובן

בל נשכח את העניינים הכלליים...

שישלח את משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש...!

הסיפור על בני העיר: [עם היין]

בבית כנסת בליטא בכל ערב שבת, מתפללי בית הכנסת היו צריכים להביא לקידוש בקבוק יין..
נוצר מצב שהעשירים הביאו יינות משובחים ביותר, והעניים היו מאוד מתביישים ביין המזוג [מהול] שלהם.
לכן, רב הקהילה החליט להציב מיכל עץ בכניסה לבית הכנסת, ככה שכל אחד ישפוך את היין שלו כשייכנס, וכך היינות של העשירים יתערבבו עם של העניים, יהיה טעם אחיד סביר, ואף אחד לא יתבייש.
וכך היה, כולם הגיעו ושפכו את היין שלהם למיכל, וכשהרב רצה לקדש, מזג לעצמו לכוס, וגילה נוזל שקוף..
כל אחד סמך על השני, ואמר שלא ירגישו אם רק הוא ישים מים, וזה מה שקרה..

בהצלחה!! שנה טובה ושבת שלום!

משהו בין טרגי לקומי, נגוע בהומור עצמי ועקיצות לעשב לימון שמשום מה קוראת את זה... מה לעשות - יש אנשים משועממים ממני..

בעולם המשוגע הזה כולנו בודדים משום מה

אוף

גוזל, חתוך את השמיים.

עמלק, תסתלק.