בלדה למדריך
הוא שב הבייתה במוצאי שבת קודש
צונח על יצועו בלי כח
כבר אחרי חצות כבר עשרים לאחת
ושברי מחשבות חולפים לו במח
הוא עודנו לבוש בחולצה לבנה
על צוארו עניבה מיוזעת
מחר בכיתה יש שעור ובחינה
50 עמודים יש לדעת
והיום בסניף היה נורא
לא כבוד, לא משמעת
חניכים כאלה השטן לא ברא
לא עיניים להם ולא אוזן שומעת
ובערב הייתה ישיבת מדריכים
לא סיכמנו הכל עדיין
הטיול לא גמור בתפילה בעיות
וכוחות מאין? מאין?
לחבריא ג' הייתה פעולה
הוא אפילו לאהחליף בגדים
כולם לבושים לפי צו האופנה
ורק הוא עוד לבוש במדים
ליום ראשון פעולה יש לכתוב
ואל בית החניך לגשת
את נושא המיסים אסור לעזוב
כי קופת הסניף מתרוששת
12:50 הוא צרוד, עייף, עצומות העיניים
הרם הראש כי מחר יום חדש
והשמש תאיר בשמיים.
היא תאיר את דרכם של אותם מדריכים
שנותנים את הלב ובחשק
מדריכים מסורים, מדריכים נאמנים
חיילים בלי כומתה ובלי נשק.
כן, זו דרכו של עולם
עבודה משקיעים קילומטרים
ופירות רק בעוד כמה שנים תראו,
בינתיים רואים מילימטרים . . .

ועוד 2 קטעים שמצאתי..

לחנך זה כמו לגדל קקטוס. רק שבמקום קקטוס יש לנו ילד, ובמקום מים ודשן יש חינוך. אתה מקבל לידך קטוס קטן, אתה מטפח אותו ודואג לו, לפעמים אתה ניגש לראות מה שלומו והוא דוקר אותך פתאום.                                                                                                       אתה לא מבין-למה הוא כזה כפוי טובה? אבל אח"כ מגיעה תקופה יפה, הוא עוטף עצמו בגלימת פרחים ואתה נהנה מיופיו. .                                                                               השקעת- עכשיו תראה פרי!!

"וראוי לך אחי לדעת כי זכויות המאמין, אפילו אם יהיה מגיע אל תכלית הרחוקה בתיקון נפשו לאלוקים יתברך, ואילו היה קרוב למלאכים במידותם הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו, אינם כזכויות מי שמדריך בני האדם אל הדרך הטובה. . ."
(רבינו בחיי, חובת הלבבות)

סתם כי ראיתי שיש פה כמה שמחפשים כל מיני קטעים לקלסרים ודברים כאלה.. בהצלחה

משהו בין טרגי לקומי, נגוע בהומור עצמי ועקיצות לעשב לימון שמשום מה קוראת את זה... מה לעשות - יש אנשים משועממים ממני..

בעולם המשוגע הזה כולנו בודדים משום מה

אוף

גוזל, חתוך את השמיים.

עמלק, תסתלק.