דבר ראשון, התקשורת היא כלי חזק, שיכולים להשתמש בו לטובה, ויכולים להשתמש בו לרעה.. באופן כללי כל רעיון, מסר, תחושה, או מחשבה אתה יכול להעביר דרכו אבל בדרך כלל דרך התת-מודע.. אתה יכול לקחת חומר צילומים אחד ולהפוך אותו לסרט שבו נרגיש עד כמה צה"ל גיבור ותותח (דו לשוני...) ועד כמה אנחנו מוסריים ואנושים, ואנחנו באמת כאלה.. ולקחת את אותו החומר ולהפוך אותו לסרט נאצה לישראל, להראות איך אנחנו עם צבא מזעזע ולא אנושי שגורם לילדים לצרוח ולבכות, לאשה למרר בבכי על בעלה שמת עכשיו ולהראות חייל שצוחק עם חברים שלו... הכל יכול לקרות באותו מקום ובאותו הזמן, השאלה היא מה אתה מצלם ואיך אתה מעביר את זה לצופים.. ושאלת השאלות, איזה שדר אתה רוצה למסור!
לצערנו אנחנו בוחרים להרביץ לעצמנו..
אם היו נופלים קסאמים על פריז/ על לונדון/ על וושינגטון אין ספק שהמדינות היו לא רק הורגות את המחבלים אלא היו עושות הרג מוחלט בכל עזה, מוחקות את עזה לחלוטין. ואנחנו, מכוון שאנחנו עם הנצח, העם שאמור לתקן עולם במלכות שדי, להיות מוסריים וולקדש את החיים, וכל כך הרבה זמן אנחנו נפגעים, כרגע זה הצעד הנכון, מאותה סיבה שהחיים ביהדות הם ערך, אנחנו לא יכולים לקחת את הסיכון שנהרג... אנחנו משתדלים שלא לפגוע באנשים חפים מפשע, אבל מלחמה זאת מלחמה, וביחס בין כמות האנשים שאנחנו פוגעים בהם סתם לבין כמות האנשים האלה שהיו נפגעים מכל מדינה אחרת אנחנו מוסריים לחלוטין.
מה שכן, חשוב מאוד לעשות את מה שלירן עשתה... אנחנו עם הסגולה, העם שאמור להאיר את העולם, העם שאמור להיות הכי צדיק והכי מוסרי מכולם ושבעקבותיו כולם ילכו. להגיד- ערבים, אז מותר, זה לא זה.. יש לנו סיבה מוצדקת לפגוע בהם כמו שכתבתי עד עכשיו, אבל זה לא סותר את זה שבתור יהודים אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו כל הזמן (אני מדברת בעיקר על חילול בתי הקברות המוסלמיים בחברון...) אני יודעת שזה נשמע שמאלני אבל זה ממש ממש לא! פשוט לטעמי אנחנו צריכים לפתח ביקורת עצמית ולא לעצום עיניים וללכת אחרי עיקרון אחד, זה לא מה שהקב"ה רוצה ממנו, אנחנו צריכים להיות עם הנצח!! עם חושב, בודק, ומוסרי..
