מה לא רואים?

מישו?

אתן יכולות להכין קוביה שבכל צד שלה יש שאלה כמו ערב שאת זוכרת משו טוב, משו לא טוב וכו' ואז כל בת בתורה זורקת ועונה על השאלה שיוצאת לה..
אפשר לעשות את המשחק עם הכתרים עם בדיחות פרטיות שלכן/משפט שהבת אומרת הרבה
אתן גם יכולות לעשות סרט/מצגת על הקבוצה ולהראות אותו על קיר בסניף או משו כזה אם זה אפשרי ואז להביא לכולן את הדיסק של זה..-עוד צ'ופר..
ב"הצלחה..

אפשר פשוט להסתכל בקלסר הדרכהה..(אם יש..) על פעולת פתיחה ולבנות את כל הפעולה על חבילה עובדת... שפוט יהיה נוסטלגיה.. נגיד פתק ראשון.. הכל התחיל ב.... ודברים כאלה..=)

וצ'ופר ... אני ממש אוהבת את
בשקשוק נכנסה הרכבת לתחנה
צפר הקטר והעלה עשן בארובה
נוסעים כבדים ירדו מהקרונות
נסגרו ונפתחו דלתות
נוסע קשיש עמוס מזוודות וזכרונות,
ירד לאיטו במדרגות הישנות.
"כמה טוב לך" אמר לי,
"שאתה מצטרף למרות שהדרך מעייפת"
וגברת קצת מבוגרת
הוסיפה בחיוך "אח ! איזה דרך נהדרת"

וכך, קצת מסוקרן, וחושש לראות,
מה כל כך יפה בנסיעה הזאת,
דילגתי במדרגות ופתחתי את הדלת.
והנה הייתי כה מבולבל.
ברכבת לא קרון אחד ולא שניים.
בעלי צבע שונה וגודל שונה
אך בעיקר אנשים שונים.
ואני נכנסתי לקרון שממנו ירד האדון,
פתחתי את הדלת ופנימה נכנסתי,
אך עדיין דאגתי והססתי...

ממקומי שליד החלון,
התחלתי לסרוק את יושבי הקרון.
הנה זה למשל, בעל כשרון,
שחקן מוכשר !
וזה, מצייר נהדר.
לזה לב טוב, וכמה שזה חמוד וחכם.
לאט לאט למדתי להכיר את כולם.

כמובן שבדרך היו תקלות ומשברים
לפעמים יושבי הקרון היו רבים
לא ויתרו והפריעו לשכנים.
לפעמים הסתכסכו עם חברים.
אך משהו בהתנהגותם של יושבי הקרון
שבה את ליבי ברגע הראשון.
משהו שעושה לי טוב על הנשמה,
וכך נשארתי אתם עוד תחנה, ועוד תחנה.
ראיתי שפה ושם יש בעיות ולא קל למצוא להם פתרון,
תמיד בסוף נשארים מאוחדים.
ואז גיליתי שבזמן שעבר, נקשרתי אליכם.
אך הגיע הזמן ידידי שארד,
הנסיעה שלי הגיעה לסיומה.

שוב נכנסת רכבת לתחנה,
נוסע חדש עולה ואני יורד לרציף.
ורגע של געגוע אותי מציף...

אוהב אני אתכם יושבי הקרון !
וכואב לעזוב את כל דייריו האהובים.
ואני אומר שלום, ואורז מזוודות,
ומאחל לכולכם ,
המשך נסיעה נעימה

ו.... יש את השירר של יהודה פוליקר
יש דברים שרציתי לומר
אך אינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן הטובות מכולם
עמוקים מיני ים הסודות
שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין לעולם.

לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי,
בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת.
ועצבות מהלה כל שמחה,
כל שמחה ששמחתי,
כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד.

חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין,
שיבריהם בעיני נשטפים מפני בדמעה.
ולילות ייסורים לא ספורים
שהטבעתי ביין.
כאובד בדרכי - בדרכי הרעה.

אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו.
וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות.
ואהבתי אותך, והיה לנו טוב,
טוב עד גדותינו.
והיה לנו רע,
ואהבתי אותך לא פחות.




מקווה שעזרתי... בהצלחה..

אני הולכת להתנקות.
באבו אבוה
דווקא.

כוסעמלק