לא אכפת
-כבר הרבה שנים אני ילד מוכה
את כל סוגי המקלות אני מכיר
אני הפכתי חסין למכות
הפכתי להיות אטום ומסוגר
בתוך עולם רע ואכזר
הולך ברחוב עצוב ומדוכא
בועט בחתולה זורק אבנים
פוגע בזקנה אך ממשיך ללכת
לא מתייחס לכאב ולצער
לא שם ליבי לצעקות והזעקות
לי זה כבר לא מפריע לא אכפת
-שהמורה שאלה את התלמידים
מה צבע הברזל
רק אני עניתי אדום
ושהמורה ביקשה דוגמאות
רק אני הבאתי הוכחות
-מאכילים אותי זכוכיות בלשון
להורים ולחברים כבר לא אכפת
כולם התרגלו שאני ילד מוזר
נמצא בתוך בועה
שמרחפת באויר ועומדת להתפוצץ
בדיוק כמוני רוצה שהכל יתנפץ
שהכל יעבור שיהיה כבר טוב\או שיתפוצץ ואלך מהעולם הזה
הבועה מתרחקת עם הרוח
ואני נמצא בתוכה
רחוק מכולם אבל לאף אחד
לא אכפת
עכשיו גם לי כבר לא אכפת
-שהמורה שאלה את התלמידים
מה צבע הברזל...
-הבועה התרחקה והתנגשה בגג הבתים
עד שהתפוצצה
ואני בתוכה מתפוצץ
שמח בשמחת מלאך המוות
לא אכפת לי שאחרים יסבלו
למרות שלא נראה לי שלמשהו
זה בכלל יהיה אכפת
ואם כן שיסבלו
שירגישו כמוני
אגואיסט הייתי ואגואיסט אשאר
שיחפשו ילד מוכה אחר
עולה למעלה עם שברי הבועה
כל שבר הופך לדמעה
ונופל למטה בגשם חזק
שמדבר בשמי ומראה לעולם
שעכשיו אני מעל כולם!
נכתב בשעת דיכאון עמוק...!=מושפע קצת מהשיר של אינפקציה..מי שמכיר..
