ואת צריכה להבין שזה תהליך..כשהן ייגדלו הן יעריכו אותך המון..כשהן יגיעו להיות מדריכות הן יעריכו אותך חבל"ז..כמו שאני מעריכה ת'מדריכה של כיתה ד' רק עכשיו כשאני מדריכה של כיתה ד'.. ואל תיקחי את זה אישית.. ככה זה חניכות אומרות כל מה שהן חושבות וכאילו לא כייף להן אבל אם באמת זה היה ככה הן לא היו ממשיכות לבוא ואני מזדהה איתך בחלק מהדברים..זה לא קל אבל את צריכה להבין שזה שליחות ושזה התנדבות ולא הכל קל בחיים ואם הקב"ה שם אותך שם עם הקבוצה הזאת זה אומר ששם את צריכה להיות ושם את הכי נותנת ואת גם יכולה להנות.. כי הקב"ה לא מעמיד שום אדם בניסיון שלא יכול לעמוד בו..את יכולה..ברור שזה קשה..אין לי ספק אבל אם הביאו לך את ההזמדנות הזאת אל תחמיצי אותה..את מסוגלת ואת יכולה וזה אומר שאת שיא התותחית אם בכלל הכניסו אותך לקבוצה הזאת והתמודדות כזאת עם לעבור לבנ"ע וכ'ו..
ראיתי השבוע משפט יפה--יש 4 דברים שא"א לתקן:
האבן-לאחר שנזרקה
המילה--לאחר שנאמרה
ההזמנות-אחרי שהוחמצה
הזמן-לאחר שעבר ונעלם

תחשבי על זה.. ההזדמנות לא תחזור..נצלי אותה עד הסוף..ואל תתייאשי..הקב"ה שומר ועוזר לך בעבודת קודש זאת ובעז"ה את תצליחי בסוף..

מחזיקה לך אצבעות:]
ותמיד פה לעזור עם צריך משוו..
את מוזמנת תמיד לשאול ולדבר..
וכמו שבסוף מסדר ואצלי בסוף כל דבר כמעט--חזקו חברות:]
חיזקי ואימצי כי את מנחילה את העם..
לכי על זה ובעז"ה תיראי רק טוב בעמלך:]
ב"הצלחה רבה

אני הייתי מעיפה אותן, לא מעריכות? לא צריכה אתכן, אתן יכולות ללכת לבנ"ע כמה שבא לכן.
היה לי סיפור דומה עם 2 חניכות שלי. גם, רצו ללכת לבנ"ע, חירפנו לי ת'מוח. יותר לא יכולתי לסבול, אמרתי להן שת'כלס אם לא כיף לכן בסניף ואתן רוצות בנ"ע, לכו אף אחד לא מונע מכן. רק תזכרו כמה כיף היה לכן פה וכמה השקעתי את הנשמה בשבילכם.
וזה עבד. לעשות להם מצפון תמיד עובד

מה שכתבתי בתימצות- לי היה גרוע, כמו שלאף אחד לא היה נראלי.. 30 בנות עושות עלייך חרם, זה לא הכי נחמד.
אבל לא ויתרתי.
ואת לא יודעת כמה אני שמחה שלא עשיתי את זה.
ב"ה!!! זרעתי, וזכיתי לקצור את הפירות גם..
הרגשתי שממש הצלחתי להשפיע. לעשות שינוי.
הרגשה שא"א לתאר..

בס"ד

אני לא הייתי משאיר אפי' חניך אחד כזה, גם אם היו אומרים לי שבסוף הוא יעריך את מה שאני עושה לו.
ומה שאני הייתי עושה, זה ככה: הייתי מכנס אותם ואומר להם שאני מצטער, אבל בגלל חוסר ההערכה שלהם להשקעה שלי, הם פספסו אותי, אני מאוד מצטער, אבל אין מה לעשות ואני הולך הביתה וסוגר את הקבוצה / מוצא מחליף.
לרוב הילדים יתחיל להיות מצפון לדעתי, ויבקשו ממך להישאר ויבקשו סליחה.
מצד שני, יש מצב שזה לא יקרה ובאמת תצטרכי לעזוב את ההדרכה (מה שלדעתי בכ"מ עדיף).
שיהיה בהצלחה!

גם אני עברתי תקופה ממש ממש קשה בתחילת ההדרכה, לא הייתי מאחלת לאפחד לעבור את מה שעברתי, אבל ב"ה- עכשיו- אנחנו בעלייה מטורפת!!!!! אשריי שזכיתי להדריך את הקבוצה התותחית הזאת!!! אם הם עוזבות לכמה זמן- זה בשביל לעשות עלייך רושם, לחכות שתרדפי אחריהן, הן ר-ו-צ-ו-ת את הקשר איתך! אל תעזבי אותן! תראי להם שאת אוןהבת אתן גם כשהם לא שמות עלייך קצוץ! בשביל זה את המדריכה ולא הם, להיות מדריכה זה גם להיות לפעמים שק החבטות של כל אחת ואחת בקבוצה, תהיי כזאת- אפילו אם זה ארוך, קשה ולא נגמר- ותראי שיהיה טוב בעז"ה!!!
אני מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם!
מעריכה מאוד!
הדס

יכול להיות שהבעיה של חניכות שלך היא שהם בגיל גדול וכבר מכירות את כל הפעולות הריגילות (ערב שוקולד וכו') או שהם סתם לא אוהבות פעולות בנאליות\רגילות. לדעתי, כדאי לך לנסות לעשות פעם משהו שונה מהסגנון הרגיל של הפעולות לדוג' יום בישול, חפש את המטמון,טיול.
אם תראי שמזה הם מתלהבות סימן שכאן הבעיה.

גמלי יש בעיות בהדרכה ולדעתי, יש מקרים שחיבים לשבת עם עצמך\להתיעץ עם מישהו (שלא קשור לסניף בצורה ישירה!)ולחשוב האם אתה באמת מתאים להדרכה וספציפית לקבוצה שלך?! יכולה להיות שזאת הנקודה שממנהנובעות כל הבעיות.. ל.דוג: מדריך שמתאים לו להדריך גיל קטן ובפועל הוא מדריך גיל גדול, זה יכול להוציא לואת כל החשק בהדרכה. גם אם החניכים שלו הכי מדהימים בעולם. כנ"ל על חניכים הימפר אקטיבים, חמודים, וכו'.
ואם מישהו הגיע למסכנה הזאת כדאי לו להתיעץ עם מישהו שיש לו ניסיון בהדרכה.

דבר ראשון-חיבוק ענק!!
זה באמת קשה להדריך,וזה שליחות אש!
אז קודם כל-תאמיני בעצמך ובחניכות! וכמובן גם בה', שתמיד מסדר את כל הענינים!!
לא כתבת בנות כמה הם וכו', אבל חשוב שתדעי לעצמך-את בעמדת כח! את המדריכה כאן והן בסה"כ כמה חניכות קטנות ופעורות..
ולכן-אין ענין להעלב (יש להתאכזב, אבל זה ענין אחר..) כי הן קטנות!

עכשיו, תחשבי שניה ל-מ-ה את מדריכה!! המטרה שלך זה לא שיאהבו אותך, ולא שיהיה לך כיף, ואפילו לא שיהיה להן כיף!
יש לך מטרה-לחנך! להפוך אותם למנהיגות של הדור הבא! את מאמינה שהן מסוגלות??
זה אומר שהסיבה שאת לא רוצה שהן יעברו לבנ"ע זה לא בגלל שאת רוצה את הקבוצה הכי גדולה והכי שווה בסניף (-שזה כזכור רק אמצעי לחינוך) אלא כי את חושבת שבעזרא יש המון ערכים ודברים שהן לא קבלו בבנ"ע.

יכול להיות מאד, שתהיה מישהי שבנ"ע דוקא מתאים לה-ואז אין לנו שום התנגדות שתעבור.. (אלא אם כן היא גוררת את כולם-ואז חבל על המנהיגות הקטנות והחמודות שלך

אחרי שהבנו את הרציונאל-אפשר לדון מה אפשר לעשות כדי שיאהבו ויעריכו..

--> לענ"ד, א~ס~ו~ר לבוא ממדרגה של נחיתות ויסורי מצפון לחניכים-איזה מסכנה אני-ככ השקעתי ואתם לא שמים..
שטויות! אני לא צכה תרחמים שלכם!! אני גדולה!!!
ובאמת אם החניכות שטניות קטנות-הם יכולות לומר לך-לא אכפת לנו-לכי.. וזה די מבאס..

-->חיבים לדבר כשאת מעבירה דברים עם ניצוץ בעינים-זה כל כך מדהים מה שאני אומרת, שאם לא תקשיבו, פשוט יהיה לכם בור בהשכלה!!! פשוט א"א לגדול בלי לדעת כמה חשוב לכבד הורים\לקחת אחריות\להיות נחמדים!! זה כ"כ חשוב!!

-->לא להראות להם שאת מפחדת מבנ"ע. יש סיבה למה הם עדין אצלך ולא עברו בר ביום שהציעו להם לא לשלם חברות-כנראה שזה לא באמת איפה שהם רוצים להיות והם רק רוצים לאיים..
ולכן פשוט להתיחס לזה באדישות (למרות שבלב זה באמת כואב) אחרת הם יבינו שזה מפחיד אותך וישתשמו בזה ("אם את לא וחרת בי-אני עוברת לבנ"ע" -מוכר?)


והעיקר-תעיכי את עצמך!! את עושה עבודת קודש, והעיקר שה' מעריך אותך!!
וגם תאהבי אותם-אהבה אמיתית!! בלי שום תנאי ובלי קשר לאיך שהן מתנהגות-ותאמיני בהם-הלוואי וזה יצליח בעזה..

אני אשמח ממש להמשיך לחפור אם יש לך הערות וכאלה..



-נראה לי שזה התגובה הכי ארוכה שכתבתי אי פעם..
מענין אם מישהו יקרא את זה בכלל..
ואם צריך עוד עזרה-דברי בשמחה-גם אני עברתי קשיים פעם..

אוהבת המוני!!

בבקשה תצרי איתי קשר!!!
כתבתי לך את המספר שלי בשיחה אישית..
אני חושבת שאני אוכל לעזור לך קצת!
מעריככהה ממש!
אל תתיאשי - יהיה בסידר!!!

אווו..את מדהימה.. ת'אמת שגם לי יש קצת בעיות וממש חיזקת אותי אפילו שזה לא היה מופנה אליי..תודה רבה באמתת
את מדהימה מממשש:] מדריכה של נירים?? וואלה:] זכו בךך:]
המשךך המון ב"הצלחה בהמשךך:]
אוהבתתת

הדרכתי נירים..(נצלי תזמן-עצוב לעזוב
ואם את צכה עוד עזרה בהכל ממש (מתמיכה ועד פעולות)
באמת שבשמחה!!

זה יפה מאוד מה שאנשים פה כותבים נכום צריך להשקיע ולא לוותר על אך חניך ועוד מליום ואחד דברים..

אבל לדעתי... המטרה היא לא לסבול.. אם הדרך שלך לבנות קבוצה גורמת לך לסבול להיות בבאסה לא כיך לך אין לך שום סיבה לסבול..!!
אין שום סיבה שתתמודדי עם הדברים האלה..
נכון יש כאלה שמתמודדים ואומרים שזה שווה את זה..
אבל דוגרי אני יגיד לדעתי זה לא..
אני לא חושבת שאני צריכה לסבול בשום צורה שהיא.!

אולי לא הבנתי את דברייך נכון - אך אם כן .
מה את רוצה שמדריכה שקשה לה תעשה , תעזוב?
לעזוב- זאת בריחה מהבעיות שלנו!
וברור ברור שהדרכה זה דבר קשה , חיוך זה דבר קשה!!!!
ובת שמרגישה ב"ה שיש לה את הכוחות לחנך , לעשות, צריכה גם לפעמים להתמודד אם דברים לא הכי קלים!
ותאמיני לי שרואים תוצאות בסופו של דבר , וזה לא סתם איזה משפט חרוש!!!
אני אומרת לך את זה מנסיון!!!
המון בהצלחה לכולם!!
שנזכה להוביל , לעשות , לחנך באהבה עצומהה את הדור!!
בברכת חזקו חברים(:

אני לא חושבת שאנחנו לא צריכים לעשות דברים כאלה חשובים גם אם קשה.
אבל יש הבדל..
יש פעמים שאתה עושה משו קשה שושחק אותך אבל אתה מרגיש טוב.
מבינה?
יש קשה טוב.
אבל ... יש גם קשה רע..
שרק קשה..!! ואת לא מרגישה גם מסופקת.. ואת לא מרגישה שזה בונה אותך ועושה לך רק טוב..!! הדרכה זה לא דבר קל..וזה לא אמור להיות רק כיף..!!
אבל אם את רק סובלת.. לדעתי אין שום סיבה.!!
במאת יכול להיות שאולי את לא מתאימה לשם ...
קיצר מה שאני אומרת זה.. וכבר כתבתי את זה מליום פעמים:
אין שום סיבה בעולם שתסבלי.! שיהיה לך רק רע.! אין שום סיבה..!

אך עלייך לדעת , שמדריכה אומרת שקשה לה - רוב הפעמים זה נכון , זה באמת באמת באמת קשה!!!!!
אך מצד שני , זה בונה ,זה נותן לה כוחות!!!
אני בקושי מכירה סיפורים שמדריכה רק סבלה!!!
לא אומרת שאין בכלל , אך לרוב , זה קשה טוב - כמו שקראת לזה!
המוןהמון בהצלחה לכולם!!

כן, אני אישית בהתחלה רק סבלתי.
היה גרוע, ברמות שאני לא מאחלת לאף אחד.

מקבוצה שקיבלה גביע, 5 בנות בפעולה, צועקות לך "איזה פעולה משעממת", קמות באמצע, מי שמחבקת אותך קוראים לה בוגדת..
היה רע.
ואת יודעת מה? הייתי ככה קרובה ללעזוב.
אבל החלטתי שלא..

ואת לא יודעת כמה שאני שמחה..
כי זכיתי לראות את הטוב שבינה מדברת עליו..

הרגשתי שבאמת משהו נבנה בי, התפתחתי בזכות ההדרכה ממש, ב"ה! וגם הצלחתי לבנות משהו בהן, להשפיע..
חניכות שלי עכשיו בפורומוראל. תשאלי אותן.. הן יספרו לך..

כמו שאני לא מאחלת לאף אחד התחלה כמו שלי, אני מאחלת לכולם סוף כמו שהיה לי, ב"ה..

צריך רק לרצות ולהאמין..!
בעצמך, ובהן..

ובסוף הכל יהיה טוב!

כי הרי הכל מכוון מה'!
ואם היא שם, זה אומר שיש לה שם שליחות של מצווה!
מספיק שהיא תשפיע על בת אחת, על דבר פיצי- ויש לה שכר מטורף..!

לא להתייאש..!

לפי דעתי.. חניכות שלך עם הזמן ילמדו להעריך אותך..
היה לי קטע כזה עם חניכות שלי.. המשפט הקבוע זה "מחר אני בבנ"ע!"
אל תדאגי. דבר ראשון- עם הזמן זה עובר.
דבר שני- תזכרי שמה שאת עושה, את עושה בשבילן, ואם הן לא מעריכות את זה, זאת הבעיה שלהן בלבד, ולא שלך. הקבוצה והסניף עומדים לרשותן, ואם הן לא מנצלות ועוברות לבנ"ע, וואלה מה אני אגיד לך, הפסידו ובגדול.

ההערכה, כבוד וקודים מוסריים אחרים למדריכה הם מסקנות שצריכות לבוא מתוך תהליך ארוך ואמיתי.תהליך של התבגרות עצמית.-אני לא מתכוונת לכתוב פה יתר על המידה בנושא הזה,אבל אני כן אגיד שברגע שחניכה מתבגרת,ברגע שאת רואה שהיא יותר אחראית,יותר מובילה,יותר אכפתית,היא תעריך לא רק את התוצאות של המעשים שלך,אלא גם אותך.אותך בתור בן אדם.!כך,שאני חושבת שאת צריכה להעביר פעולות בנושא אחריות,בניה ועשייה. במקביל לזה את חייבת להמשיך בדוגמא האישית שלך בתור מדריכה.דבר שמשמש יתרון עצום!חניכות רואות,קולטות ואף מנסות לאמץ.את משמשת להם דמות מודל.דמות לחיקוי.את חייבת להראות שעל אף התגובות שלהן את ממשיכה להעריך אותן.וזה כשלעצמו-דבר אמנם קשה,אך משמעותי.
ולאחר המעשים הפרקטיים שחייבים להיות תמידיים,נשאר להתפלל,
ולהאמין. רק להאמין. והתוצאות בע"ה לא יאחרו מלבוא..

אני הולכת להתנקות.
באבו אבוה
דווקא.

כוסעמלק