יאללה נו, תריץ תריץ,
תהיה גבר, תהיה שפיץ.
אין לי כח עכשיו ל"מגיד",
אם אני לא אוכל עכשיו אני אהיה שהיד.
נו, בראבק, תזרום, תשתחרר,
תפסיק לומר טקסטים שבחיים אתה לא זוכר,
נכון, יש מצווה של והגדת לבנך,
האם זה מחייב שתרעב בטנך?
ספר סיפור או שניים,
וניתן קצת תעסוקה לשיניים.
העיקר זה לומר, להוציא מהפה,
ולמרות שהוורטים שלך זה דבר טוב ויפה,
בא כבר נגמור, אתה סתם מושך,
הרי עוד שנייה "שולחן עורך".
^ בדרך כלל אני לא נוהג לפרסם כתיבה אישית, אבל לכבוד פסח כתבתי משהו קצר, קליל ולא "כבד" ושתפתי אתכם.
^יותר מאשר הכתיבה, חשוב לי המסר החשוב מבחינתי שבשיר.^
זה לא סגנון הכתיבה שלי בדר"כ, אבל אשמח לקבל תגובות.
