הפסוקים בפרשה מדברים על קרבנות חטאת שבאים על חטאים שנעשים בשוגג,לכאורה זה נראה מוזר שמביאים קרבן שמראה אשמה ואחריות למעשה שנעשה בטעות.
כדי להבין את הדברים צריך להבין מהו קרבן חטאת ומה זה חטא בשוגג. חטא בשוגג הוא לא כמו שרגילים לחשוב חטא שנעשה באונס, ללא אפשרות למנוע את המעשה, אלא מצב אחר בו האיש שכח שהמעשה שהוא עושה עכשיו נאסר בכלל או שהוא זוכר שהמעשה נאסר אבל שוכח שזה המעשה האסור.
מה שבעצם התורה רוצה להשמיע לנו שבניגוד לדרך חיים שאנחנו חיים בה היום בה שכחה נחשבת כפטור מאחריות אצל התורה אין כזה דבר.
שכחה זה תוצר של אכפתיות. דברים שחשובים לנו אנחנו לא שוכחים לעומת דברים שאינם חשובים לנו שבורחים לנו מהראש. עצם העובדה שהאדם החוטא הגיע למצב של שכחה של המעשה מראה בעצם איפה התורה נמצאת בסבדר העדיפויות שלו ולמה הוא מייחס חשיבות.
דבר זה נכון גם לאותם אנשים ששוכחים ברכות או להתפלל או כל דבר אחר, הכל שאלה של סדר עדיפויות ומה אנחנו מציבים בראשו.
שבת שלום
לרפואת תמר רבקה בת אדית יעל