קטעים ליום הזיכרון לצערינו יש פוול-
מלא קטעים מדהימים על יוני נתניהו הי"ד וגם קטעים שהוא עצמו כתב..,ויש גם את דני כהן הי"ד שכתב מכתב להורים שלו לפני שהוא נהרג,ויש את המכתב שגדי עזרא כתב לארוסתו לפנינ שיצא למבצע חומת מגן..
ויש את הקטעים המוכרים:
"רציתי לקטוף פרח קטן,
אמא אמרה-אסור הוא מוגן.
בכל העולם יש חוקים
"לא לקטוף פרחים מוגנים"
ואולי אני סתם ילד קטן
שאולי יודע אבל לא מבין
אבל לי זה נראה מוזר
שפרחים טסור וחיילים מותר..?!"

ליום העצמאות יש לי קטע נחמד-
"הדגל שלנו לא סתם עומד על מקל
יש לו תכונה הוא קם ונופל
וכדיי שהדגל ישאר במצב מאונך
צריך שמי שמחזיק אותו לא ישכח
שהדגל מסמל את כל אותם הדברים
שעליהם ולמענם (בין השאר) אנו חיים.
וכך אם האדם ידאג להחזיק את הדגל בידיו
ונאמנות לדיגלו תהיה נר לרגליו רק אז בכוח האדם הדגל קם. <איילה קליין>

ולא מביאים..
אני גם אשמח למשו נחמד..

"כשם שבעץ התאים המתים הופכים להיות הגזע, ומעמידים את העץ, והם איתנו.
כך גם בעם ישראל אלו שנופלים על תקומת העם והארץ הם לא רק שלא מרפים את ידי העם, אלא להפך.
מחזקים ומאמצים את העם להמשיך בדרכו בהבאת הישועה והגאולה.."
(הרב חנן פורת)


(למרות שזה טיפה ארוך זה שווה קריאה!!;))
"מן המקובל לייחס לזיכרון ערך של פעולה המתייחסת לעבר, ועוסקת רק בעבר. זיכרון, כך מקובל, זו הסתכלות נוסטלגית על משהו שהיה, חדל ונגמר. להסתכלות הזו יש משמעות נפשית וגם מוסרית. משום כך גם מה שמכונה "הנצחה" בא לידי ביטוי בפתיחת אלבומים, בשירת שירי פלמ"ח, בהצבת אנדרטאות וכו'.
אני לא מתנגד לדברים האלה אבל לעניות דעתי אין זו המשמעות המלאה של זיכרון והנצחה כפי שאני מבין. לא בסוג הזה של זיכרון והנצחה אנחנו עוסקים.
זיכרון זו פעולה אקטיבית זיכרון זה מפעליות, זה חיים, זה תוספת חיים, מתוך הכרת ערך גודל החיים שהיו ונפסקו לרגע, ע"י פעולת הזיכרון אנו משתלמים, מתקדמים ופועלים כדי להשלים את החסר. זה ההפך הגמור ממה שנתפס בזיכרון בו אתה יושב מספר סיפורים על מה שהיה, שבו אתה מסתכל על תמונות ואומר איזה חיים גדולים היו, איזה דור נפלא, איזה טיפוס גדול וכלום מזה לא נשאר.
זיכרון זו פעולה שמתוך הכרת גודל החיסרון, גודל ההעדר אנחנו מתמלאים אחריות שמתוכה אנחנו מנסים להשלים את גודל החלל שנפער בחיים הפרטיים שלנו ובחיים הכלליים שלנו.."
(מאיר כהן- המכינה בעצמונה. מתוך ספר מאמרים לזכר דרור וינברג הי"ד)

אני הולכת להתנקות.
באבו אבוה
דווקא.

כוסעמלק