טוב.. אז זה קטע שכתבתי בתקופת מבצע עופרת יצוקה. מקווה שתיהנו, אשמח לת"ב.
--
לרגע רואה הוא אור אדום
יריות
ואז הכל שחור.
לרגע רואה הוא חיים
שקיקה
ואז הכל נרגע.
לרגע רואה היא רק
דמעות
זולגות ללא-הרף.
ואז רטט, ליבה פועם
ידיה רועדות
'אמא, אני בסדר. אוהב.'
נשימה חדה
הקלה
ורגיעה.
לא יודעת שבנה רגע לאחר נורה
אינה מודעת שבאוויר מרחפת הבשורה.
"לא!"
צעקות, נהי, יבבות
דמם.
בין רגע חרב עולמם.
גופו מובל בתוך הארון
והיא יודעת
שנשמתה הלכה איתו
רצוצה, מבוהלת, תוהה
עכשיו התחילה באמת
המלחמה.
