בס"ד

אני לא מהאלה האופטימים שיגידו לך שהכל לטובה, ה' מסדר הכל, זה רק כמה קשיים, זה ישתלם בסופו של דבר וכו' וכו'- פשוט כי אני לא מאמינה בזה.

עוד לא נתקלתי במקרה כזה,אבל אני לא אומרת לעזוב. אם הן נלחמות איתך? תחזירי מלחמה! למה את צריכה להיות פראיירית מולן?

לכי, דברי איתן. תסבירי להן בנועם למה את מדריכה שלהן ולמה אכפת לך מהן. לא מקשיבות, לא הולך בנועם? תקשרי אותן לכיסאות עד שהדברים שלך יחלחלו להם עמוק בתוך השכל, והן יחשבו על מה שהן עושות.

עוד דבר- אני מציעה לך ללכת לדבר עם המרכזת והמדריכים ושאר הסניף שלא ישתפו איתן פעולה, שיהיו בצד שלך. ושעל כל מקרה חריג הם יודיעו לך.

אף חניכה מעצבנת בעולם לא שווה את העצבים והכעסים והאכזבה שלך. אם את מרגישה שלא מתאים לך יותר- פרשי.

כתבתי לך בשיחה אישית - בבקשה תתיחסי לזה!!!
מעריכה ממש!!

דבר שני אני אספר על משבר שהיה לי לפני שנה..
בחופש הגדול לפני שנה הודיעו לי שאני נכנס לקבוצה מסוימת שמש רציתי להכנס אליה...מאוד שמחתי..יום לפני ההכנה למסע סוכות שנה שעברה ב11 בלילה הודיעו לי שאני נכנס לנטעים אני ממש התאכזבתי..כמו כן נכנס איתי מדריך לא הכי מדרך בלשון המעטה...ויצא שהדרכתי כמעט לבד 20 ומשהו חניכים שלפחות חצים היו מופרעים...בפעולת אמצע שבוע אחת שהיתה לפני הפתיחה של החודש ארון הכל השתבש..ואז הגיע הרגע שכמעט הכריע אותי..בשבת פתיחה של החודש ארגון באו לי עוד 5-6 חניכים חדשים מופרעים!!! והמדריך השני לא היה באותה שבת(הוא מדריך חוץ והרבה שבתות הוא לא נמצא) קיצור היו לי 23-4 חניכים מופרעים חלק רבו מכות חלק זרקו אבנים..חניך שלי ננשך בידי כלב..זאת אומרת הייתי קרוע ל20 מקומות..לא יכלתי להשתלט זה היה פשוט בלתי אפשרי..לא היה לי מצב רוח בכלל לחודש ארגון..כמה מדריכים עזרו לי במוצ"ש עם הקבוצה(להרים את המוראל וכו') יום אחרי זה החלטתי לעזוב את ההדרכה..בסוף החלטתי להשאר(אחרי דיבור עם המרכזת והמדריך שלי) והיום אני די מאושר מהקבוצה שלי החניכים אוהבים אותי ואני אוהב אותם..אז אני מציע לך לא להתיאש ולנסות עוד בסוף זה משתלם!!

לך טובות כשהם באות, תראי להם שאת לא מסכימה שזה ימשיך ככה ובגלל כל המצב שנוצר תבטלי להם כמה פעמים תפעולות.... -שהם יראו איך הם ממש מגזימות!!

הדבר שלטעמי ממש עוזר זה - שהקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון שאינו מסוגל לעמוד בו!!
יש לך בחירה אם לפרוש או לנסות (כמובן שזה שיא הקשה וזה פול עליות,ירידות וקשיים)ולהמשיך,יש לך את הכוחות! בטוח! אין הדבר תלוי אלא ב"י(כל כך חרוש אבל בכל זאת) בי ובקב"ה ואין להשמיט אף אחד מהגורמים! עם הרבה כוחות נפשיים שטמונים בך ועם אמונה גדולה מלמעלה את תעברי את כל הקשיים!! בקשר למשפט שכתבת בסוף-"אני מודה- כמו שההדרכה בנתה בי המון- ככה היא גם הרסה לי את כל מה שהיה בי..." -באמת חבל שזה מה שקרה, אבל בכל זאת עוד דבר אמונה קטנצ'יק.. לפעמים הקב"ה נותן ניסיונות לאדם כדי שיתקרב אליו, שיצעק אליו הוא מחכה לך שתזעקי אליו!! גם אם זה נשמע טיפשי.. לפעמים הוא נותן לנו מדי פעם 'זבנג' על הראש שנזכור מי מעלינו.. אני מאמין שתצליחי לעבור את זה!! המון בהצלחה!!
=\---סורי על החפירה----=\

ב"ה הדרכתי שנתיים ,
אלו היו השניים הכי קשות בחיי ,
אך גם השננייים הכי יפות בחיי!
הדרכה- זה דבר קשה באמת ,
אך אם אדם זוכר בשביל מה הוא באמת נכנס להדרכה ,
למה הוא כ"כ רצה להיות מדריך ?
( אני מקווה)
שהתשובה תהייה בדיוק לחנך את החניכות שכ"כ קשות לך איתן עכשיו!
שבע"ה יגדלו ויהיו בני אדם טובים! ועובדי ה' (-:
דבר אחד באמת צריך לזכור שוואלה קשה ,
אסור למדריכה להפגע מהם ,
נכון זה קשה ואת בנאדם ויש לך רגשות ,,
אך הם קטנות הם לא מבינות מה הן עושות בכלל ,
מבטיחה לך שהם יגדלו ויעריכו אותך כ"כ!!!

הדרכה זה בונה והכל, זה נחמד, זה חשובב אבלל..
את באה להדריך בשביל החניכות שלך נכון? לא בשביל עצמך.

דברי עם חניכות שלך דוגרי, תעשי להן שיחה, תגידי את כל מה שאת מרגישה, ואז תראי לאיפה העניינים זורמים.

אם הם ממשיכות- סורי אבל הן לא מבינות איזה אוצר יש להן ביד ואיזה פיספוס...

איך אומרים.. בעיה שלהםם=]

בהצלחה מאמי=]

אני מתגעגעת אלייך בטירוף! יאלה בואי כבר
(:

כי זה נשמע שזה מצב שנוצר.. אם כן אז אתן צריכות להבין מה קרה ולנסות לשפר את היחסים.. מה גם שיכול להיות שזה קטע של החניכות שלך שיכול לעבור אחרי כמה שבועות אז כדאי לכן לחכות ולנסות כמה שפחות להיכנס איתן לעימותים.. ואורטלי- מה יעזור להן להילחם בחניכות? חוץ מנקמה זה לא יתרום להן כלום..

חניכים שלי לא הכי האבו אותי אז אך התחברתי אליהם דרכם מה זאת אומרת למשל נגיד חניכים שלי הכי אוהבים כדורגל אז הייתי נותן להם כל הזמן לשחק ומכניס טפה מסרים וכו'.. ואחרי חודש וחצי התחלתי להכניס את הפעליות הראתי להם שאני מכבד אותם ואני עושה מה שהם אוהבים אז הם ב"ה עכשיו מחזירים לי... בהצלחה בהמשך והם אם חשובות לך אז לא כ"כ מהר עוזבים את ההדרכה כי לבסוף זה פוגע בהם.. בהצלחה בהמשך הדרך..

אבל [ ואולי זה ישמע..נדוש?לא יודעת.] אצל בנים זה שונה.
לנו ב"ה ההדרכה טובה והכן,אבל ברור שיש קשיים והתמודדויות,אם אפשר לקרוא לזה ככה?
בכל אופן,אם הם מתייחסות מגעיל,תיכנסי בהם בחזרה,בדרך עדינה[ או שלא כלכך.] שיבינו. כי ת'כלס,אתם באות בשבילם , משקיעות,ועוד תקופה של בגרויות , לחץ מטורף..זה קשה.
תנסו להעביר להם פעולות כיפיות עכשיו,בזמן הקרוב.דברים שמעניינים אותם,ואולי זה יעזור,לפחות קצת.

תנסו לעשות איתם שיחות אישיות,אחת על אחת. להבין מה גרם לזה.
ומנהסתם לא כל החניכות ככה. [ ואם כן.. :/ ]
בכל אופן,אם לא כל החניכות ככה,בטח יש את השתיים שלוש ה..חננות? [ הטובות..(: ] שאולי יודעות מה הולך ולמה זה ככה.תנסו לדבר איתם.להוציא מהם אולי,איזה משהו ולנסות להבין..

<אולי גם לדבר עם המדריכות הקודמות.?>


אממ ובכללי אני אשמח לעזור. (:
ב"הצלחה.. לילה טוב.

לא אומר כדורגל אצל בנות בתור דוגמא רק אני ושב שזה עובד על כולם ואפילו את רשמת את זה.. "תנסו להעביר להם פעולות כיפיות עכשיו,בזמן הקרוב.דברים שמעניינים אותם,ואולי זה יעזור,לפחות קצת.".. ניראה לי זה אותו דבר..

השאלה שאת שואלת את עצמך היא האם לעזוב,משמע-להפסיק להתמודד להוריד דבר שמשמש כנטל וכובד בחיים,או "להיות משוגעים"-ולהמשיך לנסות.אני לא חושבת שזה פייר לבוא ולתת לך עצות מחוכמות כיון שאני לא נמצאת במקום שלך,ואיני מבינה באמת את הקשיים ואת הסבל.
מה שכן-1. לענ"ד תעשי רשימה,של דברים טובים ופחות טובים,(אם רוצים אפשר למצוא את הטוב-ובטוח שיש הרבה טוב!)כמעיין יתרונות וחסרונות.,תכתבי את מה שאת חושבת.-ותראי מה גובר על מה..הדבר שהכי חשוב-עם כל החלטה וצעד שאת עושה-תהיי שלמה עם עצמך.לטוב ולרע. 2. משפט חזק שנתקלתי בו לפני כמה זמן,שכדאי שתהרהרי בו-
"לעולם אל תיתן לפחד מפסילה למנוע ממך לשחק."
שיהיה בע"ה הצלחה וסיפוק בכל דרך שתבחרי.

תחשבי עם עצמך ותבדקי-באמת לא היה שום דבר טוב בכל הדרכה?
באמת אי אפשר לתקן?
הרי המשפט של ר' נחמן הוא לא סתם קלישאה-"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן"
מצד אחד צריך לזכור שהדרכה היא לא חתונה קתולית ואפשר לפרוש,אבל מצד שני זאת לא החלטה שמקבלים בעצבים אלא החלטה שמקבלים אחרי כובד ראש.
ההצעה שלי:חשבון נפש עם עצמך,דיבור עם אנשים קרובים שמכירים אותך על כל מצבי הרוח שלך ומבינים גם בהדרכה,ואז החלטה שתתקבל לפחות אחרי שבוע שלם של ברור.
שה' ינחה אותך בדרך הנכונה!

תקשיבי אני סך הכל חניכה.. אבל איך זה הגיוני שהם ככה שונאות אותך? אולי את לא בסדר..? שהמדריכה שלנו ניכנסה אלינו בחנוכה היו כמה חודשים שאולי היה לה ממש קשה כי ממש היתגעגענו למדריכה הקודמת וממש שנאנו אותה ועוד אמרנו לה את זה בפנים אבל בסוף... ממש טוב לנו איתה..!! תחשבי אם יש סיבה מעבר לדברים שאת רואה אולי רע להם או משו כזה או שיש משו שמציק להם?? תחשבי על זה הם לא סתם עושות את זה.. בנות כמה הם בכלל..?? את יודעת שיש גם גיל שממש נחשב שמגניב לשנוא תמדריכה... אולי זה הגיל גם אנחנו עברנו את זה..! איזה גרעין את?? וחוץ מיזה אולי הם מנסות להעמיד אותךך בניסיון..! זה הגיל זה לא משו בך.! ואל תעזבי תהדרכה..! בקשה!!

קודם כל-אני לא חושבת שאת צריכה להחזיר להן אותו יחס שהם מתייחסות אלייך..זה רק יחמיר וזה לא יפתור שום דבר...
אני חושבת שדבר שיכול ממש להועיל הוא שתנסי לדבר עם כל אחת שיחה אישית..לדבר יפה..לפנות אליה כאילו היא הכי מעניינית אותך בעולם והיא ממש חשובה לך ולשאול אותה בעצם:''למה?''.
היא תרגיש שאת מצפה ממנה למשהו..זה הרבה יותר יגע בה..ובמצפון שלה..ככה תעשי עם כל חניכה..אני כמעט בטוחה שהיחס(של חלקן לפחות)ישתנה...
דבר שני-תבדקו מה לא בסדר -איתכן- ולא איתן...
כי בדרך כלל כשיש כמה חניכים בודדים שלא אוהבים את המדריך אז אולי זה בעיה אישית שלהם..אבל כשלקבוצה שלמה יש בעיות עם המדריכים זה כבר כנראה יותר בעיה בצד של המדריכים..(לא שאני אומרת שבטוח יש אתכם בעיה..פשוט תבדקו..)

לא להתייאש!!!!יגעת ומצאת תאמין!
הכל יהיה בסדר בעז''ה...באמת=)

יש כלל שקבע שלמה המלך במשלי,ומובא מאז בהמון ספרים(למשל בעל התניא)"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"
יעני,אם תשקיעי במישהו\תאהבי\תעריכי.המצב הטבעי הוא שהוא יחזיר לך אותו יחס,ולכן הרעיון הוא ככה-חודש\שבועיים תשקיעי את הנשמה בהדרכה-תכיני פעולות סופר מעניינות ומושקעות וכן הלאה,ואחרי חודש תבדקי-אם המצב נשאר אותו דבר ולא השתנה בכלל-תעזבי בלב שקט ובידיעה שעשית את כל מה שיכלת לעשות...

אני הולכת להתנקות.
באבו אבוה
דווקא.

כוסעמלק