***מדריכים יקרים!

מה נשמעע?

מפני שאני יודעת שיש פה הרבה מנוסים והרבה מדריכים רציתי להתייעץ איתכם בקשר למשוו עם חניכותייי..ואני ממש אשמח אם יש לכם מה להגיב או לעזור=]

ככה.. כבר איזה חצי שנה בערך יש לנו כלל כזה בקבוצה שכל מי שלא נכנסת לתפילת מנחה לא נכנסת לפעולה..ומי שמגיעה מאוחר צריכה פשוט להתפלל לבד כדי להיכנס לפעולה.. כי הן עושות כזה בעיות להיכנס למנחה..כאילו מי שלא נכנסת לתפילה לא נכנסת לפעולה..

עכשיו-השבת אני מסיימת בעז"ה מערך תפילה וכתבתי להן כזה שנקבל על עצמינו להיכנס לתפילה והכל..עכשיו אני מתבלטת אם לסיים את החוק הזה ולהגיד להן פשוט שמי שרוצה תיכנס ומי שלא לא..ומי שלא תיכנס זה כאילו הפסד ובעייה שלה ואני מכניסה את כולן לפעולה..כאילו בקטע שהן כבר בוגרות ולא צריכות איזה איום בשביל להיכנס(הן בכיתה ה' ונכנסו רק שנה שעברה לסניף)..למרות שאני יודעת שאם אני יוותר על "החוק" הזה אז ייכנסו פחות בנות לתפילה ואולי אפילו ממש קצת..אבל זה לא עדיף לי בשביל שבאמת ייכנסו בשביל להתפלל ולא בשביל להיכנס לפעולה? כי בד"כ זה האיום ואז הן נכנסות לתפילה ולא באמת רוצות להתפלל אלא רק כדי להיכנס לפעולה..ואם לא יהיה להם ת'איום הזה אז הן ייכנסו כי הן באמת רוצות להתפלל..או שהן לא ייכנסו..אבל לפחות זה יהיה מרצון..

מה אתם אומרים??

תודה מראש=]=]

משהו בין טרגי לקומי, נגוע בהומור עצמי ועקיצות לעשב לימון שמשום מה קוראת את זה... מה לעשות - יש אנשים משועממים ממני..

בעולם המשוגע הזה כולנו בודדים משום מה

אוף

גוזל, חתוך את השמיים.

עמלק, תסתלק.