אנחנו הדפסנו והדבקנו על בריסטול יפה וקישטנו עם כל מיני דפי אורז וכאלה וטוליפ, ויצא ממש מהמם!!
וזה היה בעצם המתנה שהבאנו לחברות שלנו (אנחנו חמש בנחשון ושתיים מאיתנו נכנסו לפניי שבועיים בערך, ובפעולה האחרונה שלהן איתנו הבאנו להן את זה) וזה ממש יפה!!
הגנן והפרחים
יום אחד בערוגת שושנים
בא הגנן ונטע נטעים.
השקיע וטיפל במסירות עצומה
השקה ממעיי'נות הזוהר והעוצמה.
זבל ודישן, הצמיח והרים
עד שנטעיו הפכו לנירים.
חורף קיץ סתיו אביב
הגיע זמנם לבחור את הנתיב.
הם פורחים וצומחים ועולים בגודלם
מתחילים להשפיע, להפיץ את ריחם,
והעוברים ושבים מביטים ואומרים
"כמה יפה גדלו הפרחים!"
וכמו נחליאל מגיעים לשמי'ים
ביחד כולם, לא אחד ולא שניי'ם.
צבעוניי'ם ומרהיבים, מלאים בחדווה
מראים לכולם מה כוחה של אהבה
זוהרם בוהק כאורות החמה
מי היה מאמין שהתחילו כנטעים באדמה.
הם פורצים קדימה כמו נחשון
עם אומץ,תקווה,אמונה וחזון.
הגיע הגנן ושמח לגלות
שפרי עמלו נשא תוצאות.
ישב הגנן על כיסא וחשב,
מה יעשה עם הפרחים עכשיו
ולאחר זמן מה גמלה בליבו החלטה-
בערוגה לא ישארו יותר מעתה.
הם ישתלו באדמה ויכו שורשים,
יפגשו ערוגות וצמחים חדשים.
הוצאו הפרחים ונשתלו בגינה
לא האמינו כמה שהכל השתנה.
יצא הגנן לחופשה קצרה,
וכשחזר לא האמין למה שראה.
לפניו נגלה שדה שושנים
אך לא מצא בו את פרחיו הקטנים.
שאל הגנן את העצים,השיחים והצמחים
האם הם ראו את הפרחים היפים.
הצביעו כולם לעבר פינה,
שגם היא היתה בתוך הגינה.
הסתכל הגנן ולא האמין למראה עיניו-
הפרחים שלו הם גננים עכשיו!
מוריה היקרה,
שיהיה לך המון בהצלחה בגידול הפרחים,
ותזכי לגדל עוד דור של גננים.
אוהבות, נחשון בנות
